אבני שיש חלק א קמז

שמכר קרקע או נתנו במתנה שב"ח נשבע וטורף מיד הלוקח או מקבל המתנה, וגם בנדון זה דעתי נוטה דעכ"פ צריך לישבע הרי"ש כדין טורף דלא גרע מאלו נתנו לו במתנה בלתי הטעם שמשכירותו קנאה לשמו כ"א מרצונו בלי שום סיבה, זה הנראה בקצרה בעיקר הדין הגם שהיה מקום להעיר בקצרה מדברי החכמים יש"ץ לענין דינא לנחיצת השואל קצרתי ולראיה ח"פ בזמן הנ"ב וקים

רפאל אבן צור ס"ט

אחר שראיתי דברי החכם הפוסק נר"ו שעמדו לדין לפניו וזיכה לב"ח של ראובן הנז' והוכיח בראיות ברורות שלהבריח נתכוון כדי להפקיע יד ב"ח והסכימו עמו בעלי הוראה גם אנכי איש צעיר ידי תכון עמו עם החכם הפוסק נר"ו עם היות שכבר חתמתי לזכות משה הנז' הדרי בי ואומר קושטא קאי שזכו ב"ח בחזקה הנז' בלי שי"ש כמ"ש החכמים הנ"ל וקים ולראיה ח"פ בזמן הנ"ל

שמואל אברהם בן זמרה ס"ט

סימן צ"ח

בהיות אמת שהמבוי המפולש מפתח שער האלמללאח ועד הפתח המוציא לרשות הגוים ולהאלפורני התחתון אין כתליו ביושר אלא שהכותל החולק בין המבוי ההוא ובין השלשה חצרות צ'אר אלאקדי וצ'אר שלאל וצ'אר ר' מימון אספלייא שהוא מחצית המבוי הפונה לצד האלפורני הנז' יוצא לצד המבוי ושאר כותל המבוי ההוא הפונה לצד פתח שער העיר החולק בין המבוי ובין השתי חצרות צ'אר בן בוראך וצ'אר שנטובא נכנס לצד החצרות ההמה באופן שנשארה קרן זוית בין יציאת והכנסת כותל המבוי הנז' ויש כותל מחבר בין כותל היוצא לכותל הנכנס ושם באותו כותל המחבר בין הכותלים היה פתוח פתח שער החצר הנק' ע"ש ר' מימון הנ"ל ונפל כותל המחבר בין הכותלים ורוב כותל היוצא למבוי כל מה שהוא נגד החצר הנז' ועמד הר' מכלוף ן' דוד ן' הרוש לחדש בנייני הכותלים ההמה והחזיר פתח שער החצר הנז' בסוף הכותל היוצא למבוי וסתם הפתח שהיה נגד הקרן זוית שבין הכותלים אדעתא שיעשה שם חנות באותו קרן זוית ולא עכב עליו אדם מעולם בהחזרת הפתח נגד המבוי דליכא שום חשש היזק בפתיחתו שאין שם חצר פתוחה נגד אותו פתח דנימא לחוש להיזק ראיה בכניסה ויציאה ובני רשות הרבים העוברים במבוי ההוא אין להם שום גרעון בפתיחתו, וכאשר עמד לבנות החנות הנז' בהקרן זוית הנז' עמדו מיחידי הקהל לערער עליו ועלתה צעקתם לפני זה כמה ופסקתי ביניהם שרשאי לעשות החנות הנז' בהקרן זוית הנז' שהיתה דרך לחצירו ומקום פירוק משא לבני החצר ושם היתה אשפה מיוחדת להשליך בה זבל בני החצר הנז' וגם כי אחרי שהחזיר הפתח לרוח אחרת לא זזו בני החצר מלהשתמש במקום ההוא להשליך זבלים ועפר וכיוצא. אלא שצריך להעמידה כשיעור שלא יגרע כלום מרוחב המבוי שמצד שער העיר באופן שהמשא הבא דרך השער לעבור במבוי ההוא לא תעכבנו ולא תדחקנו החנות הנז' ואז הו"ל זה נהנה וזה אינו חסר דקי"ל כופין על מדת סדום, ועם היות שזכה בדינו עכ"ז מפני המחלוקת ישב לו בשב ואל תעשה ולא זז מהתרעם עליהם יום יום עד היום שלא מצאה ידו די השג לשכור החנות שהיה שוכר בהרחבה והוסיפו עליו והוציאוהו ממנה וכמעט פסקה מחייתו ואנו מצווים והחזקת בו לכן נכמרו רחמי ודחקתי עצמי עם היותי כעת מדוכה ביסירין רופא חנם ישלח דברו וירפאני כי"ר וכתבתי בידו שורות אלה בקצרה אך לא באריכות כי הדבר פשוט לכל יודע ספר ולראיה חתמתי בתמוז שנת ולהעלת"ו לפ"ק

נאם שאול ישועה ס"ט בכמוה"ר יצחק אביטבול זלה"ה

דעתי נוטה ומסכמת כמ"ש החכם הפוסק נר"ו דרשאי הר"מ הנז' לעשות החנות הנז' בהקרן זוית הנז' כמ"ש מלתא בטעמא שהיתה דרך לחצרו ומקום פירוק משא לבני החצר וכו', ועוד זה אין לו שיעור שהמציא לפני הר"מ הנז' קבלת עדויות מת"ח רשומים שבעירם כמו שלשה או ארבעה ת"ח ושם נאמר שבעת שבנה הר"מ הנז' הכותל מחדש ביושר כנ"ל הכניס הכותל לחלל חצרו ונשאר המקום רחב ובמקום ההוא בנה החנות ולא נגרע כלום מרוחב המבוי, א"כ איפוא מאחר שהכניס הכותל לחלל חצרו ולא נטל כלום מרוחב המבוי ואין להם שום היזק בבנין החנות הנז' דינא הוא דרשאי לבנות החנות הנז' דהמקום ההוא שלו הוא ולא גזל לשום נברא, וכיון דהמקום ההוא שלו הוא כאמור יכול הוא לעשות בו חפצו ורצונו לבנות החנות הנז' דבשלו הוא בונה, וגם אין כאן שום היזק לבני המבוי כמ"ש החכם הפוסק נר"ו ודינא הוא דיכול לבנות החנות ואין דובר אליו דבר והמערער נגדו יחיד או רבים דבריהם מהבל ימעטו לא שרירין ולא קיימין ולראית האמת והצדק ח"פ פאס יע"א בח' אב רחמן יה"ל ש' במישו"ר לפ"ק וקים

ע"ה אליהו הצרפתי יס"ט הד"א יהודה ן' עטר יס"ט הד"א רפאל דוד אבן עטר ס"ט

אציטריכנא לאודועי ששמענו באומרים שיש ביד המערערי' על הר"מ הנז' קב"ע מב' עדים שפתח החצר הנז' שנתחדש בסוף הכותל כנ"ב בעת שהחזירו הר"מ הנז' ובנה החנות, כך היה הפתח משנים קדמוניות וכבר הכחישו אותם ת"ח שהעידו שהם יודעים שפתח החצר היה בקרן זוית וכן ביאר בדבריו החכם הפוסק נר"ו ובודאי לדברי החכמים שומעין שאמרו כהלכה, ואפילו נימא דלא שני לן בין עדות ת"ח לעדות שאר העם. מ"מ הר"מ הנז' הוא מוחזק זה כמה בחנות הנז' וקי"ל אוקי תרי להדי תרי ואוקי ממונא וכו' והקרקע בחזקת בעליה ומאחר דיש ביד הר"מ הנז' עדים ת"ח וחזקה, א"כ העדות שיש ביד המערערים כמאן דליתה דמיא והרי היא כחרס הנשבר שב"מ ואין לשום דיין להזקק לה ולא לדון עליה ולראית האמת ח"פ עוד בזמן הנ"ל וקיים

אליהו הצרפתי יס"ט יהודה ן' עטר יס"ט רפאל דוד אבן עטר ס"ט