אבני שיש חלק א קלט

אלא סתירה ואין רבוי אחר רבוי אלא למעט ממונם של ישראל ולהאבידו ואוכלי עמי בראותם פנים חדשות מתחדשי' כחידוש הלבנה אוכלים וחוזרים ואוכלים מן הבא לידו, והנשיאים גם המה בחרו למצא חן בעיניהם נותנים וחוזרים ונותנים איש כמתנת ידו, כל אחד לפי כבודו, ובטרם תבא אליהם המילדת וילדו, ואיש הישר בעיניו יעשה כעם ככהן כעובד אלהים כאשר לא עבדו, ואין אומר השב מהנשיאים ודנו בעצמם דינא דשמור לי היום ואשמור לך למחר ונימנים זה לזה והחשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו, וקרוביו מרחוק עמדו, וידל ישראל כצאן אשר אין להם רועה עומד על עמדו, וכי יתפוש איש אחיו לאמר שמלה לך והיית לנו לעינים ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חובש עבד נרצע לעם הזה במרצע ועבדו, מבלי יכולת לשאת טורח ומשא עם ה' אלה טרחנים סרבנים לא יקבלו מרות כל איש מצליח ומשגיח ומפקח לו יש בינינו מוכיח ישית ידו, ויראו כל העדה כי טוב היות האדם לבדו, דבר אחד לדור ואת ישרים סודו, ונתנו עיניהם בה' מכלוף הנז' כי הוא גברא דחזי וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו. וכבר נודעה הנהגתו ישרה בהיותו נגיד ופקיד על חברת גומלי חסדים רב אדם וקרא איש חסדו, זריז ונשכר ועומד בפרץ בכל עניני הצבור ומשגיח ומפקח עליהם בעינא פקיחא ומאן דלביש מדא ילבש מדא אלבושיה יקרא כמדו, ועוד יש תועלת לצבור במנויו מצד שעסקיו מועטים וכל היום פנוי הוא לעסוק בצרכי צבור בעצמו ובכבודו, ופטור ועומד הוא מן המס מזמן היותו נגיד על חברת ג"ח וליכא פסידא לצבור במנויו כזולתו שצריכים לפוטרו מן המס וכל נשען על ידו, ומכל צד ראוי והגון הוא אין עוד מלבדו. אלא שראינו הסכמה מהראשונים וז"ל בהסכמתינו אנחנו ק"ק מתא צפרו יע"א וכו' ומתקנים תקנה הגונה וישרה לתועלת וזכות הקהל יש"ץ שמהיום והלאה ועוד כל ימי עולם לא יהיה לנגיד עלינו במתא צפרו יע"א שום אחד ממשפחת בן הרוש בשום אופן בעולם וכל הפורץ גדר זה וירצה להרוס תקנה זו מבינינו בן ע"י בין ע"י אחרים ממנו' אנחנו ובנינו או הבאים אחרינו ומזרע זרעינו עד עולם הרי הוא מנודה לשמים ב"מ וליטריקיה חוייא דרבנן דלית ליה אסוותא רק את אשר יבחרו בו הקהל יש"ץ כל הימים לדור דורים ולנצח נצחים הוא יקריבו אליהם להיות לנגיד עליהם ומבלעדיו לא ירים איש את ידו ואת רגלו לחזר ולבקש כדי להשתרר עליהם וכו' ועלינו הדבר מוטל חובה לסלק ס"ג בהשתדלותינו בגופינו וממונינו ככל אשר תשיג ידינו את כל הפורץ גדר ואת כל הבא בחזקה ובזרוע נטויה ורמה להשתרר עלינו גם השתרר מבני המשפחה הנ"ל וע"ד שכך קבלנו ח"פ מכנאסא ביום ו' עשרה בחדש סיון משנת עטרת פ"ז לפמ"ה וקיים עכ"ל התקנה, והיא כתובה בכתב יד הקדש כמוהר"ר משה ברדוגו ובלתי חתומה משום א' מקהל צפרו יע"א, אלא שהונח מקום פנוי לחתימות, וע"ג כתוב הסכמת ב"ד שבמכנאס וז"ל בפנינו אחב"ד החתומי' באו מוסכמים כל ראשי ק"ק דמתא צפרו יע"א והגידו את כל הקורות אותם עם הר' יהודה ן' הרוש הנז"ב וכו' וע"כ נמנו בחבורה של מצוה ותקנו התקנה הנז"ב לתועלת הק"ק יש"ץ וראינו דבריהם נכונים וכו' ושמנו ידינו עמהם בענין מה שהסכימו לגזור נדוי על הרוצה לבטל דבר מהסכמתם ולפרוץ גדרה ככל המבואר בפנים וכו' וחתמנו בזמן הנז"ב וחתומים הרב הגדול מוהר"ר יעב"ץ זלה"ה והר' המשבי"ר זלה"ה ועוד ראינו שדבריהם שנוים במעשה ב"ד ששלחו להתרות בהר' יהודה ן' הרוש וז"ל השייך לעניין הסכמה הנז' אחדש"ו באו לפנינו קהל עדתכם מתרעמים וקובלים בדין אודות הר' יהודה ן' הרוש אשר לא השיב ידו וכו' ונסתלק מהנגידות ועדיין רודף אחריה והק"ק אינם בוחרים בו וזה אחר התרו בו בב"ד פעמים שלש ולא הטה אזן וזו גדולה על כולם שאחר שהיתה הסכמה בב"ד הצדק יש"ץ דמתא פאם יע"א כתובה וחתומה כראוי ששום אחד ממשפחתו לא יהיה לנגיד עליהם. עמד בחזקה ותפסה מידם וקרעה [וז"ן התקנה שעמד וקרעה הנעשית במתא פאם יע"א ז"ל במעמד הק"ק קהל צפרו ובמעמד ק"ק קהל פאם יע"א הסכימו קהל צפרו הסכמה גמורה ע"ד רבים שמהיום הזה והלאה לא יתמנה עליהם נגיד ומצוה לא יצחק ן' הרוש ולא שום א' ממשפחת ן' הרוש ולא זולתם כי אם י"ב אנשים וכו' יהיו פקידים עליהם שנים בכל חדש ככל דרך הנגיד לצאת ולבא לפני העם וכו' וסדר הנהגתם זוג זוג ע"פ הגורל וסברו וקבלו עליהם הסכמה זאת דלא להשנייא כל זמן שיראה בעיניהם לנהוג אותה ומנה האנשים שהסכימו וסיים בכ"ד בניסן ההפ"ג ליצירה וקיים. וחתם הרב הגדול כמוהר"ר יהודה ן' עטר זלה"ה] וכן לא יעשה אשר על כן אנו חוזרים ומתרים בו בב"ד התראה גמו' שאם לא יסלק עצמו מלרדוף אחר השררה שמעכשיו הרשות נתונה בידם להוציא וכו' לאחריותו לשלם במיטבא ואף גם זאת מעתה אנו מחדשים התקנה ההיא בב"ד ישצ"ו ששום אחד ממשפחתו כל הנק' בשם ן' הרוש לא יקבלוהו ולא יהיה לנגיד עליהם עוד כל ימי עולם רק את אשר ירצו ויבחרו בו הקהל יקריבו אליהם ומבלעדיו לא ירים איש את ידו ואת רגלו והפורץ גדר מהם ומהבאים אחריהם ישכנו נחש חוייא דרבנן וכו' ככתוב וחתום שטר התקנה בידם לתועלת הקהל וכו' והאיש אשר יעשה בזדון לבא בחזקה ולפרוץ גדר התקנה הנז' על הק"ק הדבר מוטל חובה לסלקו ס"ג את כל הדברים האלה הגידו הק"ק והתרו בפנינו בעי"ת מכנאסא יע"א ביום ששי בשבת עשרה ימים לחדש סיון מש' כתם פ"ז לפמ"ה וחתומים הרב הגדול מוהר"ר יעב"ץ זלה"ה והרב המשבי"ר זלה"ה

וס"ל נכתב הסכמת הרב הגדול כמוהר"ר יהודה ן' עטר וחתימתו

הנה לכאורה אחד הרואה ואחד השומע כדברים האלה הוא פורש ובורח כבורח מן הארי שלא יזדמן למנוי שום א' מהמשפחה ההיא כי היכי דלא ליטריקיה חויא דרבנן דלית ליה אסוותא ב"מ

אבל כד דייקינן שפיר ביסוד התקנות על מה נתקנו ובדקדוק לשונם דקי"ל מדקדקין לשון הדיוט, וכ"ש לישנא דהני אריוותא דאורייתא וגם ממה שהוגד לנו מהיותר זקנים שבדורינו שהיו מפורעי המס באותו הדור שאחרי מות המסר"א מופלג חזרו והעמידו הקהל יצחק ן' הרוש לנגיד עליהם במלכות המער"א וזהו עצמו אשר הוזכר בשמו בתקנה הראשונה שנתקנה בפאס יע"א כנ"ל ומיתת המסר"א היתה ש' פ"ז כידוע וא"כ מתקני התקנה עצמם איך העמידוהו נגד התקנה אלא ודאי עיקר התקנה היתה שלא יבא א' מהמשפחה הנז' למלוך ולהשתרר עליהם ביד רמה ובזרוע נטייה בלתי רשותם ובחירתם אכן אם המה בחרו בא' מבני המשפחה ההיא ומנוהו לנגיד עליהם שפיר דמי ומש"ה כשבחרו הם עצמם ביצחק ן' הרוש הנז' מנוהו לנגיד עליהם הרי דמתקני התקנה עצמה אשר עמדו בסודה ידעו דאדעתא דהכי נתקנה ואדעתא דהכי לא נתקנה והיא