אבני שיש חלק א קלו

בחדש שבט משנת התקכ"ח ליצירה וקיים

שמואל שאול אבן דנאן ס"ט רפאל עובד אבן צור יס"ט אליהו הצרפתי סלי"ט

סימן צ"ב

עמדו לפני לדין הר' יעקב ן' סיסו והר' יהושע ן' חותא אודות חזקת הבית השני לנכנס לחצר הנק' ע"ש כסוס מצד ימין שמקרוב בנה אותה הגוי סי' עלי אג'בלי דרוצים לברר מי הוא הזוכה בחזקה לפרוע ההוצאה שנותן בעל החזקה לגוי בעל הקרקע, והמציא לפני יעקב הנז' ק"ע מב' עדים כשרים הר' משה ג'ייני והר' יוסף ה"ן מגיראץ שהעידו שחזקת הבית הנז' היא של דוד ן' יצחק ן' הרוש ורוצה הוא לזכות בה מכח חוב שיש לו נגד דוד הנז', ועל זה השיבו הר' יהושע הנז' שבעינן עדות בפני בע"ד והרי הוא עומד ומערער ע"ז וטוען שהיא של אביו מכלל כמה חזקות שיש להם בחצר הנז' ובכן שלחנו אחר העד הא' הר' משה אג'ייני שעודנו בחיים וחזר והגיד שאין לו שום ידיעה מזה כלל אלא לשמע אזן היה שומע, וחזר הר' יעקב הנז' והביא הר' יעקב ן' משה אציני והעיד בפני המערער הנז' בתע"ג שיודע נאמנה שחזקת הבית הנז' היא של דוד הנז' ונשארה בחזקתו כמה שנים עד זמן הגלות שהיה בביאת סי' מוחמד ן' עריבא ר"א שכל אחד פנה לדרכו ומשם והלאה לא ידע מזה, וזכיתי להר' יעקב הנז' בדינו שהוא יזכה בחזקה הנז' מכח דוד הנז' בשומא והורדה ע"ג שטרו שהרי יהושע הנז' אין בידו שום ראיה ולא שום חזקה על הבית הנז' ואע"ג דעדותו של הר' יוסף הנז' נתקבלה שלא בפני בע"ד וקי"ל דאפילו בדיעבד אין דנין עליה כדאיתא בסימן כ"ח התם מיירי דבשעת ק"ע היה המערער או המחזיק ידוע לכך בעינן בפניו אבל הכא דבשעת ק"ע עדיין לא אתבריר מי מערער וביני ביני מת העד שהרי העדות הנז' נתקבלה בתמוז של שנת תקב"ל ובשנת תקל"ה הוא שקנה הגוי הנז' החצר הנז' כמות שהיא חרבה ובנה בה הבית הנז' מכלל הבתים, נראה בודאי דמהניא אלא שהעד שעודנו בחיים כיון שבא והגיד שנית וחזר בו מעדותו א' חזרתו חזרה והרי מלא את מקומו העד הג' שהעיד בפני יהושע הנז' ונמצא שיש ביד יעקב הנז' עדות מספקת שהחזקה הנז' היא של דוד ן' יצחק ן' הרוש, ולראיה ביד יעקב הנז' חתמתי פה צפרו בתמוז משנת ה' אלפים וה' מאות ושלשים ושש ליצירה ושריר וקיים

ישועה אביטבול סי"ט בכמוהר"ר יצחק זלה"ה

סימן צ"ג

בהיות שהמציא לפני הר' יעקב ן' סיסו הנז"ב שטר חוב נגד דוד ן' יצחק ן' הרוש הנ"ב מסך מאה וחמשים אוקיות מכ"ט ובנאמנות מפורשת שהאמינו הלוה הנז' ולב"ך עליו ועב"ך כשע"ך וזמנו ששה ימים לתשרי מש' התצ"ח ליצירה ועדיו כהה"ר יצחק ו' חותא והי' יהודה ן' סוסאן ונתקיימו חתימותם לעידי הקיים וחתמו תמ"ת באופן שהשטר מקוים כדחזי, ואחר שעמדתי על שומת השמאים. ששלחתי לשום החזקה הנ"ב כמו שהיא חרבה תל עולם ששמו אותה בהך ארבעים אוקיות כמ"ש ביד יעקב הנז' מיד השמאים, ובדקתי בשטר החוב והנה כתוב ע"ג בזה"ל בכתב ידו של המלוה הר' יעקב הנז"ב וז"ל ביעת אלחזקה דלחנות די פלכרראג'ין למרדכי ן' רבוח -סנ- ונומיתי לו מלשון הזה משמע שהוא בעצמו ירד בלא רשות ב"ד וקי"ל בסי' ק"ג ס"ח שמנכין לו מחובו כל פירות שאכל, וכתב מהרשד"ם בחלק ח"מ סי' ר"ן דה"ה אם מכר לאחר מנכין לו כל הפירות שאכל הלוקח, והשיבני שעפ"י ב"ד ירד וכתבו לו שטר החלט ונאבד ממנו ושלחתי אחר מי שבידו החזקה והמציא לפני שטר מכר החזקה הלזו ותוכו רצוף שמכר יעקב הנז' למרדכי ן' רבוח חזקת החנות הידועה לדוד ן' יצחק ן' הרוש בשוק האושכפין וזכה בה יעקב הנז' כמ"ש בידו עכ"ל, מלשון זה איכא סיוע לדבריו של יעקב הנז' דע"פ ב"ד זכה דאי מעצמו ירד לה מכח השטר לא מקרי זכה דאכתי מה שאוכל פירותיה הוי אוכל דבר שאינו שלו

אלא שאין אנו צריכים לזה שכבר הביא לפני עדים שהעידו שבזמן שמכרה למרדכי הנז' היתה חרבה תל עולם וכאשר עמד הגוי בעל גוף החנות הנז' ובנאה מרדכי הנז' הוא שסייעו בבנין ונתן מה שנותן בעל החזקה לבעל הגוף באופן דלפי זה רואה אני שאין מנכין לו כלום מפירות שאכל הלוקח שהרי מה שתפס הוא היה דמי החרבה ואינה ראויה לפירות ולא נראתה לאכול. פירותיה עד שבנאה הגוי בעל הגוף ומרדכי בעל החזקה ומאחר שמתחילה לא היתה עושה שום פירות הרי מרדכי הנז' שבנאה ודר בה פטור מהפירות אפי' אם ירד ובנאה שלא ברשות כדאיתא בגמרא קמא דף כ"א ע"א בההוא גברא דבנה אפדנא אקקולתא דיתמי ואגבייה רב נחמן לאפדניה מיניה בעד הפירות וסיים בגמ' משום דהוו קרמונאי דיירי בה ויהבי ליהו ליתמי דבר מועט ולכן מגלגלין עליו את הכל אבל כל שלא היתה ראויה לשכר ולא היה מי שמעלה שכר לבעלים בעודה חרבה הוי פטור מן הכל שהרי לא חיסר לבעל הקרקע כלום ועיין הגה בסי' שע"ה ס"ז, הרי שאף היורד שלא ברשות כיון שלא חסר כלום פטור מלהעלות שכר כל זמן שדר בה איהו וכ"ש בנ"ד שהגוי שהוא השותף בקרקע ירד ובנה את שלו ולקח ממרדכי הנז' מה שלקח בעד החזקה פשוט דאין כאן חיוב פירות כלל, ובכן שלחתי שמאים ושמו חזקת החנות הנז' מה ששוה והיא חרבה ושמו אותה בסך עשרה אוקיות ובכן החלטתי בידו החזקה הנז' בעד העשרה אוקיות וביד כל באי כחו ככל החלט העשוי עפ"י ב"ד

ואחר שעמדתי על כל זה החלטתי החזקה הנז' שבחצר הנק' ע"ש כסוס ביד יעקב הנז' בעד הארבעים אוקיות של השומא ולא הזקקתיהו לישבע על שטרו מאחר שיש בו נאמנות גם על באו כחו של הלוה וקי"ל בסי' ק"ה ס"ד דיורשיו בכלל ב"ך וא"צ שום שבועה. ומעתה ומעכשיו הרשות והורמנא נתונה ממני אני ח"מ ליעקב הנז' ולבכ"א לדור ולהשכיר ולאכול פירות ולמשכן ולמכור ולתת וכו' לעשות בה כחפצו ורצונו ולא איתי מאן דימחא בידיה ומעתה ומעכשיו הקניתי וזכיתי ליעקב הנז' ולבכ"א החזקה הנז' והחלטתיה בידו לצמיתות ולחלוטין ולראיה ולזכות בידו ח"פ צפרו באב משנת התקל"ו ליצירה ושריר ובריר וקיים

ישועה אביטבול סי"ט בכמוה"ר יצחק זלה"ה