אבני שיש חלק א קלד

עם היות שזה ימים מקרוב חתמנו עם חכמי מכנאם יע"א שהמתנה בטילה הן היום נראה בעליל לפנינו נוסח המת' האמתי שחתום בו עדים, ולכאורה יש בו מן התי' ממ"נ אי האשה אמרה לעדים שנתנה מתנה גמו' מעכשיו גוף מהיום ופירות לש"א קודם מיתה והמתנה הי' ראינו שכתוב בה תי' מעכשיו [ז"ל הרשב"ץ בתשוב' סי' ש"א בקנין גמור מעכשיו צריך שיאמר מעכשיו שבק"ס אי אין בו מעכשיו ואינו מקנה. אלא לאחר זמן הקנין בטל כדאיתא בנדרים פרק השותפין וכו' יע"ש. עמ"א ס"ט] בתחי' השטר ובסופו ובשח"ך וכתוב בה דלא למהדר בה א"כ איך חזרה בה בתוך כדי דיבור ואמרה שאם רצתה לחזור ולמכור הרשות בידה ואיך הסופרים לא השגיחו על דבריה שסותרים זא"ז והרי אפי' דרדקי דבי רב אם היו שומעים אותה היו משתקים אותה בנזיפה שנשבעה שח"ך שלא לחזור מהמת' ותכף ומיד אמרה אם תרצה למכור הרשות בידה ואיך הסופרים שיודעים לפתוח ספר העלימו עין מזה, ואי לא אמרה להם לתת גוף ופירות כ"א לשעה א' קודם מיתה שטעתה שכסבורה שענין זה יועיל ולא ידעה דבאותה שעה הדר סודר למריה וכמ"ש ע"מ ובתנאי שלא יהיה בה שום זכות לא' מבניה אלא לש"א קודם מיתה א"ך איך הסופרים העידו עדות שקר וכתבו בתחי' השטר ובסופו מעכשיו והרי לא נתנה כ"א לשעה א' קודם מיתה ואיך כתבו בתחי' השטר ובסופו תי' מעכשיו, ולכן מכח זה צריכים אנו לפרש ל' השטר עד"ז והוא אחר שנדקדק ל' השטר שכתוב בו אם תרצה למכור איזה קרקע מהקרקעות דמה הלשון אומרת איזה קרקע היל"ל וכ"ז שהיא בחיים תעשה בשלה מה שתרצה, אלא הכוונה בזה שהאשה הי' נתנה גוף מהיום ופירות ש"א קודם מיתה וכמו שקע"ע בתחי' בקש"מ ונשח"ך לקיים המת' דלא מצית לבטלה כולה, אך לפי שנתנה למקבלים הי' ד' או ה' מקומות התנית שאם רצתה לחזור באיזה קרקע דייקא יכולה למכור, אבל לבטל כל המת' כולה, א"א וטעם דנקטי הסופרים בלשונם שלא יהיה בה שום זכות דמשמע לא בגוף ולא בפירות עם היות שגם חכמי מר"ן פירשו שיכולים לפרש דאפירות קאי ולא עמד לנגדם כ"א מ"ש ואם תרצה למכור, לפי מ"ש יעלה קצת מן הישוב לפי שהאשה התנית שאם רצתה למכור איזה קרקע דהיינו מקצת המת' שהרשות בידה לחזור גם מהגוף לכן כתבו לשון שום זכות יען שכל ימי חיי האשה המקבלים בספיקא יתבי שכל אחד מהם יאמר עלי תחזור לכן כתבו לשון שום זכות, ועם היות שפי' זה יש בו קצת דוחק כל מקום שנוכל לעשות דברי השטר א' ולא יסתור א' דברי חבירו מפרשינן אפי' ע"ץ הדוחק, וכמ"ש החכם הפוסק נ"י מההיא תשו' דשייכי לס' משפטים יע"ש, ואף אי לא היינו יכולים לפרש השטר אפי' ע"ץ הדוחק וישאר הדבר בספק זכה מקבל המת' שהמוציא מחבירו עליו הראיה וכמו שהאריך בזה הרב הגהות מיימוניות בפ' י"ט מהל' עדות בשטר שי"ל מוקדם וי"ל מאוחר כה"ג לא מחזיקינן ריעותא בשטרא ולא אמרינן יד בעל השטר על התחתונה אלא מחזיקינן בעדי השטר שמאוחר הוא וכשר והבא לפסול השטר עליו הראיה, ובסוף כתב שאין חוששין לומר שהסופרים טעו דודאי ידעו ובקיאין יע"ש והדברים ק"ו אם בספק הנופל בשטר אמרינן יד המלוה על העליונה אף להוציא כ"ש בנ"ד שהוא להחזיק מה שבידו ועם היות דאי' בסי' רמ"ו סעי' ה' דכל היכא דאיכא לספוקי בלשון המתנה על המקבל להביא ראיה, בנ"ד אחר שכתוב בסוף השטר דלא כאסמכתא ודלא כטו"ד יד המקבל על העליונה וכדאיתא בסי' מ"ב סי"א

סוף דבר לפי דעתינו השטר הנז' הוא קיים וכ"ש לפי מ"ש החכם הפוסק מטעם דשטרי דידן שטרי קנין יע"ש וכבר ג"ד בטלו אותו חכמי מקנאס ונימוקם עמם וזה כתבנו בנחיצה רבה דהשואל קאי אחד כרעא וצור ישראל יצילנו משגיאות וקיים

יהונתן סירירו סי"ט רפאל אהרן מונסוגינו סליט"א יעקב סירירו סי"ט

סימן צ"א

טופס והעתקת שטרי ק"ע שרצו הבעלים לכלול עמהם זכיות אחרים וז"ן בתלת הוינא ואסהיד קדמנא יקר יהודה בר יצחק ה"ן הרוש בתע"ג ובירר בעדותו ואמר שהוא יודע בטיב הידיעה שחזקת הבית הנכחי לפתח החצר הנק' ע"ש אברהם ן' כלילו הרואה פני מזרח מכורה ביד הי' מסעוד ן' חיים ה"ן סיסו ודר בבית הנזכר כמה שנים והיה גובה ג"כ מהדרים בבית הנז' שכירות חזקת הבית הנז' מסעוד הנז' אח"כ מכר מסעוד הנז' חזקת הבית הנז' לכמוהר"ר יוסף גבאי זלה"ה בחוב שהיה נושה החכם הנז' למסעוד הנז', עוד בירר יהודה הנז' בעדותו ואמר שהי' מכלוף ן' כלילו נטל עסקא מכמוה"ר אהרן ן' זכרי זלה"ה והיה מכלוף הנז' אורג בעליה הרואה פני צפון שבחצר הנק' ע"ש יסאן בגדים והיה מוכר מכלוף הנז' ליהודה הנז' הבגדים שהיה אורג ונותן דמיהן לכמוהר"ר אהרן מהעסק שהיה ביניהם. עכס"ע וקבלנוה כדחזי וחתימנא תמ"ת והיה זה בג' בשבת י"ג באדר התקכ"ה ליצירה וקיים וחתומים עליו כה"ר נסים ן' הרוש וכה"ר יעקב אסודרי ונתקיימו לנא חתי' כדחזי

ובנייר אחר נמ"ך וז"ן

בתלת הוינא כד אסהיד קדמנא הי' מסעוד בן דוד ה"ן אפרייאט בתע"ג וביאר בעדותו באר היטב ואמר שהיה דר בבית הרואה פני מזרח שבחצר הנק' אברהם ן' כלילו והיה נותן שכירות חזקת הבית הנז' שבחצר הנז' לכמוהר"ר יוסף גבאי זלה"ה עכס"ע וקבלנוה כדחזי וחתי' תמ"ת והיה זה בשליש אמצעי לאדר התקכ"ה ליצירה וקיים וחתומים העדים הנז' לעיל ולראיה עה"ך ח"פ תמ"ת וקיים

ישועה בכמה"ר יצחק סי"ט יעקב בכה"ר יוסף בן אדהאן ס"ט

בתלת הוינא ואסהיד קדמנא הר' יהודה ן' סוסאן והגיד בתורת עדות גמורה שהוא יודע בידיעה נאמנה שחזקת הבית הנכחי לנכנס לחצר הנקרא צ'אר כלילו אלפוקייא וידועה היום לסי' אלחאג אלוורדיגי היא של מסעוד ן' חיים ן' סיסו והיה, דר ומשתמש בה ונהנה מפירותיה בשופי באין שטן ואין פגע רע ובירר בעדותו שהוא יודע נאמנה שהיתה בחזקתו קרוב לשנת הרעב של שנת ח"ץ לתפ"ץ עכס"ע וקבלנוה כדחזי וחתי' הכא תמ"ח והיה זה בתשרי תקכ"ח ליצירה בפני המערער משה ן' מסעוד אזולאי והכל שריר ובריר וקיים

ישועה בכמה"ר יצחק סי"ט אברהם א"א יעקב אציני ס"ט