אבני שיש חלק א קלא

ביום ה' כ"ט לשבט ש"ש זאת ית"ן ל"ך כלבב"ך לפ"ק וקיים

שמואל אברהם ן' זמרה ס"ט

סימן צ'

שבוע שעבר הובא לידינו טופס משטר המתנה הנ"ב עם שטר מו' שמסרה הנותנת קודם הרבה למתנה הנ"ב על כל מתנה שתתן לאהרן בנה שהיא בטלה ורצה המדבר בעד יתומי מרדכי הנ"ב לבטל המתנה הנ"ב מכח המו' הנז' לגבי חלק אהרן הנז' וכתבנו שאין במו' הנז' כח לבטל המתנה מהטעמים שנתבארו בפס"ד הנז' תבקשם ותמצאם: אך כתבנו עוד שמטעם אחר המתנה הנז' בטלה מצד עצמה וזה מה שכתוב בה שלא יהיה שום זכות למקבלים. כ"א לשעה אחת קודם מותה וכל ימי חייה יכולה למכור ולמש' כו' ודמייא לההיא דסוס"י קצ"ז וסי' קצ"ה ס"ה ולאפס פנאי קצרנו באותה שעה במקום שאמרו להאריך ועתה הוצרכנו להאריך ולהרחיב הדברים, דבסוס"י קצ"ז כתב הטור ומר"ן האומר לחבירו משוך פרה זו ולא תקנה אלא לאחר ל' יום ומשך לא קנה ומבואר בסי' קצ"ה ס"ה דה"ה לקנין חליפין ואפי' לא אמר בל' שלילה ולא תקנה אלא לאחר וכו' אלא בלשון זכייה והקנאה כגון שאמר הקונה קני סודר זה ותקנה חפצך לי לאחר ל' יום אע"פ שלא אמר בל' שלילה ולא תקנה לי אלא לאחר ל' יום דאיכא למימר דתקנה לי מעכשיו ולאחר ל' יום קאמר עכ"ז לא מהני כיון דלא אמר מעכשיו להדיא, ועוד מבואר שם בב"י וסמ"ע דאפי' באומר מעכשיו להדייא לא סגי לר' יוחנן דאמר בגמרא דמעכשיו הוי שיור בקנין וכי אמר מעכשיו ולאחר ל' יום ה"ק מעכשיו יתחיל הקנין ולא יהיה נגמר עד לאחר ל' יום וכיון דבשעת הגמר הדר סודרא למריה לא קנה עד שיאמר בל' על מנת דהוי לשון תנאי ולא שיור דאז שפיר מפרישינן למילתיה קני מעכשיו אלא שאני מתנה שלא תקחנו אלא עד לאחר ל' יום וכל זה הוא מדברי התוס' בפ' האומר ד' ס"ג ועוד כתבו שם שטוב לו' ע"מ מעכשיו ופירשו כוונתם בב"י וסמ"ע דאע"ג דבע"מ לחוד סגי אפי' לר' יוחנן מ"מ תקנו לו' עוד מעכשיו לפרסם הדבר שמקנה לו מיד דע"מ אינו ל' מפורסם דמקנה לו מעכשיו ובזה יישב הב"י וסמ"ע מ"ש הטור בסיפא דההיא דסי' קצ"ה והעתיקו מר"ן בש"ע ג"כ אבל אם אמר לו ע"מ שתקנה לי מעכשיו ולאחר ל' יום ע"כ דתרוויהו צריכי ע"מ ומעכשיו וכמ"ש ואע"פ שדברי הטור מיירי באמירת קונה שאומר קנה סודר זה ע"מ שתקנה לי בו והך ע"מ קאי אקנין סודר שמקנה לו הקונה ולא על הקנאת החפץ שמקנה המקנה לקונה וא"כ שפיר איצטריך הטור לו' שניהם דע"מ בלא מעכשיו לא מהני הכא שא"כ נשאר הקנאת המקנה לאחר ל' יום לבד ולא מעכשיו ולר' יוחנן דמעכשיו הוי שיור לא מהני הכא אפי' באמירת מעכשיו כיון דליכא בהדה ע"מ דע"מ דקאמר קונה אסודר קאי שמפני זה תמה הש"ך על דברי הב"י וסמ"ע בסק"ח ע"ש מ"מ נראה דהרב"י וסמ"ע משמע להו דאפי' באמירת מקנה ס"ל לטור ז"ל דבעי ע"מ ומעכשיו לצאת ידי דעת ר"י בגמ' דס"ל דמעכשיו לחוד הוי שיור וכדעת התוס' בגמ' ומש"ה הזכיר באמירת קונה ע"מ ומעכשיו כי היכי דתיהוי ע"מ נדרשת לקנין דסודר ולהקנאת החפץ דלא משמע להו להרב"י וסמ"ע לדחוקי ולמימר דע"מ דנקט הטור סירכא דלישנא בעלמא הוא וכמ"ש הש"ך. שמעינן מדברי הרב"י וסמ"ע דלדעת הטור תרווייהו צריכי לקנאת החפץ ע"מ ומעכשיו בין באמירת קונה בין באמירת מקנה וכדברי התוס' בגמ' ולפ"ד מ"ש הטור בס' קצ"ז ואם אמר קנה מעכשיו ולאחר ל' יום קנה היינו למ"ד דמעכשיו לא הוי שיור אבל לר' יוחנן דמעכשיו הוי שיור בעי למימר קנה ע"מ מעכשיו ולאחר ל' יום אבל מעכשיו לחוד לא מהני, ולכן בנד"ז שלא נזכר כלום שהקנית האשה למקבלים לא בל' ע"מ ולא במעכשיו ולשעה אחת קודם מיתה ולא עוד אלא שכתבו בל' שלילה שלא יקנו עד שעת מיתה ומה גם שהוסיפו לפרש שלא יהיה להם שום זכות כלל עד שעת מותה וכל ימי חייה יכולה למכור ולמשכן פשיטא דלא קנו המקבלים כלום דבשעת הקנייה שהוא לשעה אחת קודם מיתה הדר סודרא למריה, ויותר נראה דברי הא שמפ' הנותן בפי' שלא יהיה שום זכות למקבל כלל עד שעת מיתה אפי' אם הוא או' קנה ע"מ מעכשיו ולשעת מיתה אך לא יהיה לך שום זכות עד שעת מיתה לא זכה המקבל כלום שהרי עיקר הטעם לשיועיל באומרו ע"מ מעכשיו ולאחר ל' יום הוא שאנו אומרים שמעכשיו הקנה לו לגמרי אלא שהוא מתנה שלא יקחנו המקבל להחזיק בו עד לאחר ל' יום וה"ז כאומר גוף מהיום ופירות לאחר ל' יום שגם בתוך ל' הגוף של המקבל אבל אם הוא מפרש להדיא שלא יהיה שום זכות למקבל לא בגוף ולא בפירות עד נאחר ל' יום היאך נפרש דבריו שמקנה לו מעכשיו והוא מפרש להדיא שאינו מקנה לו מעכשיו כלום ואפי' נאמר שכיון שאמר תחילה ע"מ תנאה הוי ולא שיור מ"מ הרי חזר ופי' שהתנאי עוקר המעשה לגמרי ומיהדר הדר ביה ולא קנה כלום דבשעת הקנין שגמר להקנות הדר סודרא למריה וזה אפי' אם אמר תחילה בל' הקנאה קנה ע"מ מעכשיו ולשעת מיתה דכיון שחזר ופי' שמעכשיו אינו קונה כלום הרי חזר בו וכ"ש אם לא כתב תחילה בל' הקנאה כלל אלא קנה ע"מ שלא יהיה לך שום זכות עד שעת מיתה דפשיטא דלא קנה כלום והא גרע מרישא דדינא באומר משוך פרה זו ולא תקנה אלא לאחר ל' יום דהתם אינו מפרש להדיא שלא יקנה מעכשיו כלום דאיכא למימר ולא תקנה אלא מעכשיו ולאחר ל' יום קאמר משא"ך בזה שכותב להדיא ע"מ שלא יהיה לך שום זכות עד שעת מיתה דכיון דע"מ מעכשיו הוא הרי הוא כאומר מעכשיו לא יהיה לך שום זכות עד שעת מיתה ומה גם שפירש אח"ך שכל ימי חייה יכולה למכור ולמשכ' ולהשכיר שמזה מפורש דלא הקנית להם מעכשיו כלום לא בגוף ולא בפירות

ומעתה מה שחזר אהרן הנ"ב וטען שטופס המתנה שבא לידינו חיסרו בו המעתיקים מלשון התורף תיבת ע"מ והביא לידינו תורף המתנה שכתוב בו בזה"ל מתנה ע"מ ובתנאי שלא יהיה בה שום זכות לשום אחד מבניה הנז' במה שנתנה לו אלא לשעה אחת קודם מיתתה וכל עוד שהיא בחיים אם תרצה למכור או למשכן או לשכור איזה קרקע מהקרקע שנתנה לבניה הנ"ל וליהנות בו הרשות בידה שע"מ כן נתנה להם מה שנתנה ולא תהיה שום זכות לשום א' מבניה הנ"ל במה שנתנה לו אלא לשעה אחת קודם מותה ותו לא עכ"ל התורף הנז'

ומזה רצה אהרן הנז' לקיים המתנה הנז' באומרו שהרי נז' בה ע"מ דהוי כמעשיו לא ראינו שום ממש בדבריו שכבר ביארנו דאפי' בכותב בל' זכייה קני ע"מ מעכשיו ילאחר ל' יום לא קנה המקבל אלא אם אנו יכולין לפ' כוונתו שהוא מקנה לו הגוף מעכשיו אלא שמתנה שלא