אבני שיש חלק א קכו

סי' פ"ח

שאלה יורו המורי"ם. צדק ומשפט ומישרים, בענין עיר אחת מאחת הערים, שנתמנה בה דיין אחד לבדו דבר ולא שני דברים, ותהי ראשית ממלכתו ומנייו מפי סופרים המאירים לארץ ולדרים, וגם במכתב לאמר דברים ברורים, שקבלוהו עליהם בני קהלו מיד ולדורי דורים, לשמוע בקול דברו ולא יסורו מכל הדברים. וכן היה שמלך מלך והשכיל לצאת ולבוא לפניהם נדרש לכל חפציהם וכל ענייני העיר על פיו נגזרים. למכור ולמשכן בנכסי יתומים ולמנות להם אפוטרופוסים וגזברים. ולעשות משכונה בב"ד ולהפקיע המודעות במקום דחזי וכיוצא מאלה הדברים. ונהג נשיאותו כמה שנים כמו חמשים שנה ספורים. ויהי אחרי כן מינה שנים מתלמידיו לדון ולהורות משפטים ישרים. והוא נשאר כדקאי קאי אב ב"ד וכל העניינים שנזכרו על ידו נעשים ונזכרים, אם אמור נאמר דוקא בהיותו לבדו מהנייא חתימתו ועכשיו שמנה תלמידיו צריך לחתימתם או נימא דהם צריכים להסכמתו והוא אינו צריך להסכמתם דלמה יגרע ויורע כחו חלילה דאטו בשביל שהוא זכה יפסיד ח"ו והרי כיון שנתמנה וכבר עלה לא יגרע כחו בשום אופן ומשעה שנתמנה יחיד הרי הוא כאביר באבירים: וכמ"ש הסמ"ע סי' ב' ס"ק יו"ד משם ר"ג הביאו המרדכי דכל מי שנתמנה על הציבור הוא כאביר באבירים, ויפתח בדורו וכו' וכל מה שעשה עשוי וכ"כ הרשב"א יע"ש לכן נפש השואל לשאו'ל הגיעה לשאול בתומים ואורים. שמשלימים דבריהם ומאירים, ויבוא שכומ"ה אל אדיר אדירים כי"ר, ע"כ נמ"ך מכת"י הגאון המחבר זצוק"ל

תשובה דינא הוא דמשכונה בב"ד החתומה בדיין אחד משכונה מעלייתא היא והכי נהוג מימות החכמים הא' ז"ל ומעשה היה במשכונה שבאה ממכנאס יע"א והיו חתומים עליה הרבנים כמוהר"ר יעקב טולידאנו וכמהר"ר חיים אחיו ז"ל ובאה השאלה לכאן מתא פאס יע"א אם היא משכונה מעלייתא אחר שאין שם ב"ד של שלש, והשיבו החכמים שהיו בכאן שמשכו' מעלייתא היא. וכן נמ"ך בפסקי הרב יעב"ץ ז"ל דכמה מדינות לא היה להם כ"א דיין אחד והיה ממשכן קרקעות. והיה בא מעשה לפני הרבנים הא' ולא גמגמו בדבר, וטעמא דמלתא דכל ב"ד העומד בזמן הזה הוא נעשה בהסכמת החכמים והקהל והו"ל כמו שקבלוהו עליהם. וה"ט שהם דנים ביחיד אע"ג דמצות חכמים היא להושיב עמו אחרים אע"פ שהוא מומחה לרבים וכמ"ש בסי' ג' ס"ג, מ"מ אחר דקבלוהו עליהם מותר הוא לכתחילה לדון יחידי וכמ"ש הרב הט"ז סי' זה וא"כ אחר שקבלוהו עליהם רשאי הוא לענוש ולקנוס ולמכור ולמשכן אפי' במידי דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי, דהו"ל כמו אפוטרופוס שיכול למכור ולמשכן. ועיין בסי' ל"ז סכ"ב דהאידנא נהגו לקבל עדים מהקהל על תקנתם וכו' וכשרים אפי' לקרוביהם כיון שקבלום עליהם. וגם הכי אנן נהיגי בהודאה וכפירה דמי שהודה בפני דיין א' כמו שהודה בפני ג' וכפירה בפני אחד ככופר בפני ג' ואע"פ שסברא זאת היא נגד סברת הרמב"ם שהביא הטור ס"ב מ"מ אנן עבדינן כן מטעם האמור דאדעתא דהכי קבלוהו בתחילה לדון יחידי ליפות כחו כב"ד של שלש לכל דבר, וכל זה מדינא, אכן אנן יתמי דיתמי דאנן לסברא כאצבעיתא בבירא. ואין כח בידינו לסמוך על דעתינו ראוי והגון לנו למנוע עצמינו מדבר זה לקיים והייתם נקיים מה' ומישראל, וכך חובותינו וכך יפה לנו לצרף חכמים עמנו באיזה משכונה וכיוצא כי היכי דלמטייאן שיבה מכשורה, וצור ישראל יצילינו משגיאות ולראיה ח"פ וקים איש צעיר שאול סרירו סיל"ט

יהודה ן' עטר יס"ט

אמת נכון הדבר דיחיד שקבלוהו עליהם ההודאה בפניו הוי כב"ד של ג' ועיין בב"י סי' כ"ב מחו' ד' בשם תשובת הרשב"א יחיד שקבלוהו עליהם אין יכולין לשנות הטענות ועיין בהריק"ש סי' י"ב וז"ל כיון שקבלו עליהם חכם לדיין כל מה שטענו והודו בפניו קיים ואינו יכול לחזור ולטעון מחיוב לפיטור וכן במודה מעין כפירתו כגון האומר לא לויתי דהוי כאומר לא פרעתי אם באו עדים והכחישו אינו יכול לחזור בו ע"ש ועיין עוד מה שרמז הרב בס' ג' ולפי מ"ש הסמ"ע בס' ג' ס"ק ו' ליישב דברי רמ"א דמ"ש מומחה לרבים ר"ל שהמחום רבים עליהם דכה"ג מהני ע"ש מבואר דאף לשיטת הרמב"ם שאם המחו רבים לאחד להיות רב עליהם וקבלוהו הוי כב"ד של שלש ועיין ש"ך ס"ק ס' ואף לשיטת הש"ך דגם בנדון זה לא הוי כב"ד של ג' לשיטת הרמב"ם ומרן. הרי הרב הגדול מוהריב"ץ ז"ל כתב דעכשיו נהגו דהוי כב"ד של ג' אחר שקבלוהו וכמה מקומות זמן זמנים אין להם כ"א דיין א' או ב' ועוף לא צפצף ואדם לא ערער על זה מעולם ולראיה ח"פ וקיים

רפאל אבן צור סי"ט הדין אמת שמואל אברהם ן' זמרא

אמת לאמיתו שכיון שקבלוהו עליהם ביחידות לדיין כל מה שיעשה עשוי ומקובל עליהם. אלא דלדידי לא צריכנא להאי דכל עי' לא הצריכו משכונה בב"ד כ"א כדי שלא יבוא בעל דבר ויאמר טול מעותיך ונמצא טרח ויגע לחנם ולכן ממשכנים אותה בידו לזמן ידוע אבל אנה"ן אם ליתה משכונה כל עי' אין הפירות נחשבים לרבית ויתנכו מההוצאה ובנ"ד שהמשכונה היתה ביחיד מומחה בעירו ודאי אין לשום חולק לחלוק ע"ז ומה שעשה עשוי כאמור ולראיה ח"פ באלול תקס"ב והשו"ב ונכון וקיים

נחמיה יהודה הכהן ס"ט

סי' פ"ט

טופס והעתקת שטר צוואה נדרשנו להעתיקו במאמר אחד מבדי"א וז"ן אב"א תב"ת בלי תו"מ אח"מ נכנסנו אצל הכ' מרים בת הרי"ח אסולין גרושת הרי"ץ אלבאז ומצאנוה מועע"ד מיושבת בדעתה משיבה על הן הן ועל לאו לאו כמשפט הבריאות ובכן צוותה מחמת מיתה ונתנה לאחיה לשלשתם בשוה המה הר' משה והר' מרדכי והבחור יחייא שנקרא ע"ש אביו העליה הידועה לה בחצר הנק' ע"ש הר' מכלוף בן דוד ה"ן הרוש גוף וחזקה ואגבה זיכתה להם כל הטלטל הנמצא לה וכל מאי דמתקרי נכסי ושטר משכונת הדיורים שמשכן בידה בעלה הרי"ץ הנז' כשרצה לגרשה שיזכו האחים הנז' במתנה הנז' זכות גמור מהיום ולשעה אחת קודם מותה כ"א כדינו וכמשפטו כפי הדין הברור באו"ה ויתנו מהמתנה הנז' להבן שיש לה מהרי"ץ הנז' סך עשרים אוקיות כ"ט ובזה הפסיקה אותו מהירושה והוכחנוה משום אעבורי אחסנתא ובפי' אמרנו לה שהבן הנז' הוא היורשה מד"ת ונתנה כמה אמתלאות לדבריה יש מהם ידועות לנו