אבני שיש חלק א קח

הוא שקר גמור שעידי המתנה מכחישין שבועתו שמעידין שנתן החנויות והדיורים בשלימות גוף וחזקה ובתו הנז' שהאמינה לשבועתו בשעת הסילוק מחמת שאין להם שום ידיעה במתנה הנז' כי קטנה היתה מדהוצרך לזכות לה המתנה ע"י אחר וא"כ הסילוק הנז' הוי בטעות והסך שהעניק לה חשבינן לה מפירות החנויות והדיורים שמזמן המתנה שנת תקנ"ב עד היום הדרא ארעא והדרי פירי מיומא קמא ויורדין ב"ד לנכסיו לפדות לה החנויות שמכר לגוים והשתא דנתברר שלא מכר גוף החנויות והדיורים בחיי אמה אף אם לא היתה המתנה רק מה שנתברר ממנה שעודינו מחזיק בגוף בחיי אמה אמינא ודאי שכיון שגזל ומכר כל החזקות תזכה בהם בתורת רביע והרביע הנשאר לו עם הפירות נוציא אותו במה שהעניק לה כ"ש בנ"ד שהמתנה קיימת כאמור שתטול חזקת החנויות ותטול המדור גוף וחזקה וכל המשכונות הנעשות אחר מתנה זו בטילות ומבוטלות דמשכן מה שאינו שלו החו' פה צפרו יע"א י"ד בשבט שנת בשלם ובמישו"ר לפ"ק וקיים

שאול ישועה סלי"ט

סימן ע"ז

נדרשתי לחוות דעתי על איזה קרקע שנמצא להנותן הנז' שלא נזכר בשטר המתנה הנ"ל ועמד ומכרו לאחר והקונה רוצה לבטל המכר בטענה שמכר לו מה שאינו שלו שהרי כתוב בשטר מתנ' זו שנתן כל הקרקעות שיש לו ואנא אמינא ודאי מיהא לא אירייא דאע"ג דתני תחילה בלשון כולל כל הקרקעות שיש לו הרי הדר מפרש ואלו הן הקרקעות שנתן לכלם בשם יקרא ובכה"ג אמרינן אין בכלל אלא מה שבפרט וכל שלא נזכר בפרטים שפרט שלו הוא וממכרו קיים והרי כל דתני ברישא לא בא לכלול אלא הקרקעות שפרט ולא זולתן ומה גם דשנה עליהם הכותב וחימש לעכב דבכל מקום דמזכיר המתנה מסיים בה הנזכרת דקאמר מתנה גמו' וכו' במוצאי קרקעות הנז' והוסיף והמתנה הנז' יטלו ג' בניו והוסיף עוד והמתנה הנז' שנתן לג' בניו והוסיף עוד ותנאי הטיל במתנה הנז' והוסיף עוד ידו נטויה על המתנה הנז' הרי דדייק ותני הנז' בכל פרט לאפוקי קרקעות שלא נזכרו דליתנהו בכלל מתנה ואף אם יתעקש המתעקש לפרש ולהבין מאי קאמר ברישא כל הקרקעות שיש לו הוא כולל כל קרקעותיו שיש לו תחת כפת המרום מ"מ בעל כרחו יודה דמסיפא אין במשמע אלא אלו שפרט ולא זולתן והוו דברי השטר סותרים זא"ז ואנן קי"ל כל היכא דסתרי דברי השטר אהדדי הולכין אחר התחתון ומשנה שלמה שנינו בפ' גט פשוט ד' קס"ה ע"ב כתוב בו למעלה מנה ומלמטה מאתים מלמעלה מאתים ומלמטה מנה הכל הולך אחר התחתון אפי' בהיכא דמשוינן יד בעל השטר על העליונה כגון שלמעלה מנה ולמטה מאתים וטעמא כתבו הפוסקים משום דאיכא למימר דודאי חזרה היא שחזר מן העליון ודברים ברורים הם החותם פה צפרו יט"א בטבת תקס"ה לפ"ק וקיים

שאול ישועה סלי"ט

סימן ע"ח

עמדו לפני לדין יעקב ן' שלמה ן' שמחון וחמיו הר' יהודה ן' עטייא אודות קלקול אשתו שטען על חתנו שנתקלקלה בבית אביה והיה מקחו מקח טעות והמציא קב"ע מהנשים שבאו לעשות לה טבילה מבעילת בתולים ומצאו הבגדים לבנים שהלבישוה מלאים דמים ואמרו לה הנשים מאין הדמים הללו ואמרה להם שהם דם ראייתה ובטלו אותה טבילה והתחילה לספור עד שהגיע זמן טבילתה והטבילוה ומשם ואילך בהגיע זמן טבילתה היא מתקלקלת פעם אחר פעם עוד היום ואביה השיבו שלא נתקלקלה בביתו והדמים שנמצאו בבגדיה כשבאו הנשים להטבילה הם תחילת ראייתה בבית הבעל וטבלה לאותם דמים כדרך כל הארץ ולמחרת יום הטבילה נתקלקלה ובתוך ימי הקלקול לקטו לה שבעה נקיים וטבלה וליום המחרת נתקלקלה וכן פעם שלישית ואחר שהתחלת הקלקול בבית הבעל נספחה שדהו והבעל טוען שלא ראה מאורות מימיו והיא הוכחה שהקלקול בבית אביה שאף ביאה ראשונה שבא עליה ויצא דם מי יאמר שהוא דם בתולים ודילמא דם הקלקול הוא ומשם ואילך אעפ"י שטבלה ג' פעמים לא בא עליה כלל בשום פעם אם מחמת מאונה ומיראתו לבוא עליה בחזקה פן תוסיף להתקלקל יותר והוציא אביה ק"ע משני עדים שהעידו שהיה מגיד להם שבאותם הזמנים שטבלה היה בא עליה כדרך כל הארץ בלא הוצאת בתוליה וטען הבעל שיגידו בפניו ובאו והגידו בפניו כדברים האלה ופסקתי להם כיון שהקלקול נמצא והיא תחתיו נימא כאן נמצא וכאן היה ועליו להביא ראיה שבעודה בבית אביה היה הקלקול כדפסק מר"ן בא"ה סי' קי"ז סעיף ח' היו בה מומין וכו' אם נמצאו בה אחר שכנסה לבית הבעל על הבעל להביא ראיה וכו' ע"ש ומה שטען שאף בביאה ראשונה שיצא דם מי יאמר שהוא דם בתולים נומיתי לו כל שקשה לה תשמיש ויש לה צער ניכר שהוא דם בתולים ועם היות שהרב ח"מ והרב ב"ש בסי' הנז' סק"ד כתבו שיש לספק שמא גם בביאה א' בתוך דם בתולים היה דם נדה לא אמרו אלא בשמשה אח"ך ג"פ וראתה דם בכל תשמיש בלא צער דאז יש לספק דגם בביאה א' היה דם נדה בתוך דם בתולים ונידון בה דין אשה שרואה דם מחמת תשמיש הנז' בריש סי' זה דאסורה לבעלה ותצא בלא כתובה כיון שמבעילה א' ראתה דם ע"ש

א"כ בנ"ד שאומר שלא בא עליה כלל אחר ביאה א' שיצא דם אמינא ודאי שזה דם בתולים הוא שלא הוחזקה לראות דם מחמת תשמיש אחריו ואחר שכן שאין הקלקול מחמת תשמיש רק מקולקלת בראיות תכופות עליו להביא ראיה שקלקול הראיות היה לה בבית אביה ומה גם שיש עדים שהגיד להם שבאותן זמנים שטבלה היה בא עליה כדרך כל הארץ בלא דם חזר וטען שישבע לו אביה שלא היה הקלקול בביתו ונומיתי לו שאין טענתו טענה ודאית אלא טענת שמא נתקלקלה בבית אביה דאם ידע בה שהיתה מקולקלת בבית אביה ונשאה הרי ידע במומה וסבר וקבל כדאי' שם ס"ה וא"כ אין כאן אלא טענת שמא נתקלקלה בבית אביה ואין כאן חיוב שבועה רק אם ירצה להחרים סתם על אביה שלא ידע שהיא מקולקלת והשיאה לו ויטה שכמו לסבול מה שנסתחפה שדהו ואם ירצה לגרשה יפרע לה כתובתה ויוציאנה

איברא דרשאי הוא לישא אשה אחרת עליה דלא תהו בראה וכו' לקיים מצות פריה ורביה וזו תשב תחתיו עד ירחמו עליה מן השמים והשבועה שנשבע שלא