אבני שיש ו

שהא' כבר נמחל שעבודה וקי"ל שטר שנמחל שעבודו אינו חוזר ולוה בו, וכמ"ש הרדב"ז החדש בשאלה שס"ד בנדון כזה יע"ש. והשיבני שי"ל ב' כתובות הא' שכתב לה כשנשאה ואח"ך כשהפסידתה וחייבתהו לחדש לה כתובה אחרת משום דאסור לשהות וכו' וחידש לה ולא רצה מכלוף ן' הרוש אחי אמה להחזיר לו הראשונה ועכשיו מבקש מהם שיתנו לו הב' כתובות הראשונות שנמחל שעבודן ויחדש לה אחרת כפי דת ודין תוה"ק, וע"ז סירב מכלוף הנז' שהיה מדבר בעדה שלא לתת לו שום כתובה והרביתי את אותותי ואת מופתי אולי יטה אוזן לשמוע בלמודים ולא הטה אוזן ולא חש להיות ציית דינא כלל וכשראה יעקב הנז' כל זה אמר שבשביל האנשים אשר באו אלי ולא יכלתי להשיב פניהם ריקם תלך ותשב בביתי ואנא איזון ואפרנס אותה ואין אני נכנס עמה לבית עד שתביא הב' כתובות ונחדש לה אחרת. מה עשה אותו רמאי ברמאותיה הניח הדבר עד שהלכתי לפ'אס יע"א והלך ופיתה לב' ת"ח שהם ילכו אצל יעקב הנז' כדי שיכניס לאשתו הנז' ויניח הב' כתובות הראשונות וכאשר הלכו אליו ואמר להם הלא החכם בהיותו בכאן אסר עלי הכניסה עד שאחדש כתובה אחרת ואמרו לו שיטול קש"מ בדל"ב לפניהם מחדש על אותה כתובה ובזה יהא מותר ליכנס לביתו ולא יצטרך לכתוב אחרת וזה היה רצונו של אותו רמאי שלא יצא עליה קול שנקרעה כתובתה וחידש אחרת. וכן עשו העדים הנז' שלא כתבו כלום ולא נטל קש"מ יעקב הנז' ע"מ לכתוב אא"כ בבואי נאמר שצריך כתיבה. וכאשר באתי אמרתי להם שצריך לכתוב אחרת והב' הראשונים יפלו שיכתוב ראיה בידו שנמחל שעבודן והיו נשמטין מלכתוב ואמרתי כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע והעלמתי עין. וכשעברו ימים מועטים חזרה לסורה ועמדו עוד לפני ובבואה לפני אמרה לו איני מצריכת אותך להביא עדים כדי להפסיד ע"י כתובתי שמעכשיו אני מוחלת אותה לך ותטול גם אתה קוש"ח שתתן לי גט וכן היה שנטלו שניהם קושח"ך האשה שמחלה כתובתה והבעל לתת לה גט ובכל יום ויום היתה באה לפני לקרב להם זמן הגט לפי שהזמן שעשו לנתינת הגט הוא הזמן שארצה אני ליטפל להם לנתינת הגט. וכראותי שהאיש רוצה לגרש והאשה רוצה להתגרש אמרתי מה בצע לעכבם יותר ממה שעכבתם כמו י"ב ימים מ"מ ונטפלתי להם ובאו שניהם ודברו על ענייני הבנות שיש לה ממנו ונומיתי להם שמזונותיהם עליו הם יאכלו בלחמו ואמרנו לה להכין עצמה שאנו מזומנים לכתוב לה הגט ואמרה האשה אמן אמן וכאשר נכתב הגט והלכנו לבית הכנסת הגדו' ששם נותנים הגט בא ועמד אחי אמה הנז' תחלה בפה רך כמדבר שלום וכאשר לא נתרצה הבעל לדבריו ורצה לגרש ובאה האשה לפנינו לקבל גיטה התחיל לדבר שכל זה נעשה בלא ידיעתו וסבור היה שזה שעושה יעקב הנז' לאיים עליה בעלמא ועכשיו שרואה שמרצונו רוצה לתת לה גט עד שיעמוד עמו לדין על כתובתה ויכתוב איזה ק"ע לתועלתה וכיוצא ונומיתי לו אני חו"מ שדברים זרים ורחוקים מלאומרם שאפי' האב לבתו מכיון שנכנסה לרשות הבעל יצאה מרשותו וכ"ש הוא שהוא קרוב בעלמא מי נתן לו רשות לדבר כל הדברים עובר ומתעבר על ריב לא לו, והקשה את ערפו ואמץ את לבבו לבלתי שמוע דבר, ועמד בחזקה לפנינו ואמר להאשה הנז' שתלך לה ולא תקבל אותו הגט והשיבו הבעל הנז' ולא תעשה לי ד"ת, והשיב במרד ובמעל ובעזות פנים שלא יעשה ומה שבכחך לעשות עשה. ושלח את האשה והלכה לה וביני ביני הגיע זמן המנחה ונכנסנו להתפלל בבהכ"ן שלי ואחר שגמרנו בא לפני יעקב הנז' בשפה רפה ובכובד ראש כדת מה לעשות במסרב הנז', ונומיתי לו כל מה שתמצא ידך לעשות בכחך עשה וכשהרשיתי אותו הלך לקבול אצל שר העיר ואמר לו להכריח את האלם הנז' לעשות לו דין. ותכף הלך הוא אצל השר והטהו ברוב לקחו ובחלק שפתיו הדחהו לאמר שרצונו לעשות שלום ביניהם ונפל לפני השר שהוא יכריח: ליעקב הנז' לעשות שלום: ולהיות שגם השר נושא לו פנים מחמת אלמותו ומסרותו. כן עשה הפציר ביעקב הנז' בפני מתווכי שלום והלך בע"כ והכניסה לביתו להתפרנס משלו ובא ועמד לפני וחילה פני לכתוב לו מה ששוהד"ן להיות בידו לראיה עד יחנן ה' ויעמד בישראל איזה קנאי ע"ד כבוד שמו שיכריח בעלי זרוע לעשות מה שהד"ן, ובכן אומר אני שכבר יעקב הנז' פטור ומותר ואין עליו שום חיוב מהאשה הנז', הן חיוב הכתובה שכבר הפסידתה הן חיוב המזונות, ואותה חזרה שהיתה ע"י השר כמאן דליתה דמיא ומה שאוכלת משלו הוא ע"י האונס והוא עדיין פרוש הימנה ולעת הכושר יש לאל ידו להוציא בלעה מפיה כל מה שניזונית משלו כפי שומת שמאי המזונות וכשתתבע ממנו גיטה חייבת ליתן לו מה שהפסיד בשכר גט הראשון והוא יתן שכר הגט השני שלא היה לה לשמוע לאחי אמה הנז' לאותה סרבונות וקשיות עורף והוא מסבות מתהפך בתחבולותיו ישלם ה' לעושי הרעה כרעתם ואותן הב' כתובות שיש בידה חספא בעלמא הם שכבר נמחל שעבודן וכמאן דליתנהו דמי וחייב מכלוף הנז' שהם תחת ידו לתתם לו אם יהיה מי שמכריחו להיות ציית דינא. ולראיה ביד יעקב הנז' חתמתי לבל תהיה האמת נעדרת ולא יחרוך רמיה צדו של הרמאי הנז' ואמת ויציב וקיים באדר א' שנה הנז' וק"ש

ישועה בכמוה"ר יצחק אביטבול זלה"ה

שם נמצאתי ושם הייתי יושב אצל משי"ח החתום פה בכל פרטי הדברים האמורים לעיל מתחלה ועד סוף ולראיה ח"פ בזמן הנז' וקיים

אברהם בלא"א יעקב אציני

סימן ג'

במותב ג' כחדא הוינא ואסהיד קדמנא ה"ר מסעוד בכה"ר יום טוב ה"ן הרוש ששם היה ושם נמצא באותו מעמד שבאה הבתולה ג'והר בתו של שלמה ן' יתאח לתבוע מיחיא עולייל דמי תרנגולת אחת שמכרה לו אמה של הבתולה הנז' וכאשר בא להושיט לה האלדרה'ם לא רצתה לקבלו מידו ולא ידע מאי טעמא לא רצתה לקבל מיד הבחור הנז' ואמרה שלא תקבל האלדרה'ם הנז' כ"א מיד מסעוד העד הנז' וכן היה שנתן הבחור האלדרה'ם ליד מסעוד הנז' ומסעוד נתנו בידה בשביל פרעון דמי התרנגולת ואחר שהיה האלדרה'ם בידה ענה הבחור הנז' ואמר בזה"ל האדוך לקידושין דייאלך ושתקה והלכה לדרכה עכ"ם עדותו וקבלנוה כדחזי וחתימנא הכא תמ"ת והי"ז ז' במרחשון שנת לך ואספת את זקני ישראל לפ"ק וקיים

שאול ישועה בכמוה"ר יצחק אביטבול זלה"ה

ישראל יעקב בלא"א מרדכי עולייל

עוד בתלת הוינא ואסהיד קדמנא הבחור אהרן ן' מסעוד ן' שלוש בתע"ג ששם היה ושם נמצא באותו מעמד ולא רצתה לקבל הבתולה הנז' האלדרה'ם מיד הבחור הנז' עד שנתנו ליד מסעוד הנז' ואז קבלתו מיד מסעוד ואחר שהגיע לידה ענה הבחור ואמר בזה"ל הא הווא'ך עטא'ך לקידושין דייאליך ושתקה והלכה לדרכה וברר בעדותו שהאלדרה'ם הנז'