אבני שיש נ

תטול קק"ם וההקדש יטול השאר ובחדש מרחשון משנתינו שעמדנו על החלוקה והוציאה אלמנתו הנז' המעות ונמצא שחסר מהם סך ש"ם כ"ם ועכ"ז נתננו להאלמנה חלקה במושלם סך או"ו תק"ם ונתננו סך תתק"ם להב' בנות הנשואות וסך קק"ם ביד כה"ר ישראל עולייל אפוט' היתומה הקטנה שבצירוף מה שנטלו האלמנה והיורשים ס"ה בו"ו ש"ם ודקדקנו חשבון מה שהוציא כהה"ר שלמה אביטבול גזבר העניים ע"י האשה הנז' ובהסכמתי אני החותם א' לקיים דברי המת והכל סך תש"ם ס"ם ב"ם ב"ת דינר שבע מאות אוקיות ושנים וששים אוקיות ורביע אוקייא מכ"ט וזהו פרטן די באס כלס ליזאר די פאס כסלוה ועבבאווה לחברה סך ס"א ח"ם וסאיין תפררק דצדקה יום פטירתו בשעת ההקפות ופקידת השבוע וסאיין תפררק עלא ת"ח די כאני יקראוו אזוהר עד פקידת החדש סך ק"ם נ"ם ותפררק יום פקידת החדש סך ק"ם ועיוה"ך סך ק"ם וערב הו"ר סך לים ועבא ה"ר יוסף הכהן סך ק"ם עפ"י צוואת הנפטר שציוה לתת לו לצורך מצות תפלין שני בניו, ועבא יודא צרפתי עפ"י צוואת הנפטר נ"כ סך נ"ם ועוד סך כ"ם מונחת ביד כה"ר משה אלבאז עד שיבא כהה"ר אהרן אפרייאט ויעיד שציוה להוסיף לו ג"כ לצורך סעודת מילה אם תלד אשתו זכר. ועבא כהר"א אפרייאט הנז' לצורך סעודת סיום מסכתא שלמד הנפטר עמהם וצוה לעשותה משלו סך ל"ם ועטינא שוחד לשר העיר לבל ישטין על נכסי הנפטר סך ל"ם ולאזם די פקידת החדש בין זרע ולחם וכל צרכי הסעודה ושמן לנר נשמה ס"ה צ"ם ד"ם ב"ת ודי עבא שליח ירושלם מ"ם מלבד סאיין עבא בשעת החילוק נמצא ס"ה תש"ם ס"ם ב"ם ד"ת בצירוף הכל בין מה שנטלה האלמנה והיורשים ומה שנתחלק הוי סך גו"ו ס"ם ב"ם ד"ת נשאר בידינו סך תתק"ם ס"א ז"ם ו"ת נתננוהו ביד כהה"ר שלמה אביטבול גזבר העניים ולראיה ביד האלמנה הנז' שנתנה לכ"א חלקו ונטלה חלקה כאמור ח"פ בעישור א' לחדש מרחשון שנת רק השמר לך לפ"ק ושו"ב וקיים וחתום החה"ש הדו"מ כמוהר"ר שאול ישועה אביטבול י"א ונתקיימה לנו חתי' כדחזי

וס"ל נמ"ך וז"ן איצטריכנא לאודועי שעם היות שיד ההקדש על העליונה לחייב האלמנה הנז' שבועה אם מצד שמסר בעלה דבר השבועה בידי אם מצד סך ש"ם כ"ם שנחסרו מהמעות עכ"ז לא ראיתי להשביעה שהרי הר"ש גזבר העניים אמר שחזר ופירש לו בעלה ואמ"ל שסך דו"ו ש"ם הנז' אינם עפ"י הדקדוק הן חסר הן יתר והראיה שבכיס האחד שמנה תחילה הר"ש הנז' נמצא יתר ובאחרים נמצא חסר ובר מן דין אחר שהיא גם היא הקדישה המחצית מנכסיה שישארו אחר מותה וחקרתי וראיתי שאינה מבזבזת בהוצאות ואדרבא טורחת טרחא יתירא במלאכתה ולהוסיף ולא לגרוע ולכן לא נכון בעיני להשביעה ופטרתיה משבו' אלמנה ומשבו' הפקדון הנשאר אצלה ונמצא חסר וידענא דטבא להקדש הוא דעבידנא בזה ולראיה ח"פ וחתום כמוההר"ש הנז' ונתקיימה לנו חתי' כדחזי. וס"ל חרות בכתב וז"ן זה ניתן ביד אפוט' העניים וכיוצא בו ביד האלמנה

וע"ג נמ"ך וז"ן בהיות אמת שבא לפני גזבר ההקדש הנ"ב ואמר שנתן לו ה"ר מסעוד הנז' בהיותו בחיים כיס א' מסך אלף אוקיות כ"ט ואמר לו זכי בזה להעניים נוסף על הסך הנז' שזהו דבר הסמוי מן העין חתום באוצרותי להקדישו למנוחת נפשי באופן שבצירוף סך תתק"ס ס"י ז"ם ו"ת הנז' וסך ע"ם ב"ם ו"ת תוספת על חליפי המעות וסך או"ו הנז' הוי ס"ה או"ו תתק"ם צ"ם דיגו אלף ותשע מאות ותשעים אוקיות, וזה מה שהוציא הר"ש הנז' לצורך ההקדש בהסכמתי אוול עטא לר' חיים עמרם משרת שד"ר כמוה"ר חזקיה בעלול בתורת הלואה לקהל שהכריח השליח הנז' ליחידי הקהל לתת הסך הנז' למשרתו והוא על אם הדרך והכריח להר"ש הנז' להלוותם על הקהל בהסכמתם סך נ"ם השני ס"ת שציוה עליהם המקדיש הנז' וכל החפצים הצריכים לנוי ס"ת עם הסעודות וההוצאות שהוציא לצורכם ב"ה סך תש"ם ס"ם א"ם ו"ת שכר הסופרים שחלקו ס"א סאיין לזם בהוצאת בנין הבית הסמוך למקוה טהרה והאלדוויר' הסוגרת עליהם והתקרות הכ"ל עם בנין החנות הסמוכה לשער האלמללאח בלתי קרויה ודלתותיה קק"ם ס"א ט"ם ו"ת בנשואי עניות ויתומות ס"ם סאיין לזם בהוצאות פקידת השנה ע"ם ב"ם ד"ת מאחייא די לזמת פסעודות די ס"ת וזרע די לזם סך ע"ם ט"ם ד"ת די פרקנא לת"ח די יכאנו יקראוו זוהר כל שבתות השנה ק"ם ע"ם ד"ם כתר סי ו"ם דלמסאחף ש"ם ס"ם בקא ענד ר' ישראל קרן ש"ם נ"ם ד"ם וריוח שאינו גבוי ס"ם ג"ם ס"ה בו"ו קק"ם ט"ם ד"ת פיהא סך או"ו תתק"ם צ"ם הנ"ל ופיהא ק"ם נ"ם א"ם די טלעת פריוח הגבוי די קבד ר' ישראל ופיהא ס"ם ג"ם דריוח שאינו גבוי הנ"ל יבקא יסאל ר' שלמה ה"ם ד"ת יעטיהא ר' ישראל מהסך הנז' יבקא ענד ר' ישראל בין קרן ובין ריוח שאינו גבוי סך ת"ם כ"א א"ם ד"ת ויקבד ריוח די שלם לפילאלי ל"ם ע"כ, ע"י נתן כהה"ר ישראל עולייל לת"ח צניע ומעלי ראוי לכל דבר שבקדושה סך מאה אוקיות מכ"ט ולראיה חתמתי וחתום כמוהר"ש הנז' ונתקיי' לנו חתימתו כדחזי

וס"ל נמ"ך וז"ן בפנינו אח"מ נשבע כהה"ר שלמה אביטבול הנז' בס"ת שתת' שלא נתן לו המקדיש הנז' זולת סך אלף אוקיות הנ"ל וריוח חליפי המעות ומה שמצא יתר על הסך הנז' סך מ"ם ב"ם ו"ת ולא יותר ופירש לו בחיים חייתו כשנתן לו הסך הנז' לתתו לדבר שיראה בעיניו למנוחת נפשו כפי ראות עיניו ושלא שלח יד במה שפירש בצוואה מה שהיה מונח אצל אלמנתו הנז' ושכל הסדורים הנז' פנים ואחור אמת ויציב שסדרם עפ"י החכם הנז' ולא הכחיד ולא העלים מאומה מנכסי ההקדש הנז' ולא לקח מעצמו מאומה מההקדש הנז' וברר בשבועתו שהאלף אוקיות הנז' שברר לו המקדיש לזכות בהם לצורך ההקדש נתנם לו בחיים חייתו וזכה בהם להקדישם ופירש לו המקדיש שאף אם לא יפטר לב"ע המעות בקדושתייהו קיימי אלא שאם יעמוד מחוליו יחזירם לו ויסדרם הוא ע"י עצמו לצורך מצוה, עוד ברר בשבועתו שסילק הבעל את אשתו הנז' בעד הסך שנתן לה וסלק יורשיו בעד הסך שנתן להם מכל נכסיו מקרקעי ומטלטלי והטלטל שנתן לה עפ"י צוואת המקדיש שציוה כן להפקת רצונה היה אומר בשעת הצוואה שהוא מן השפה ולחוץ ולא נתנו לה אלא מחמת הפחד דברי היזיקא לקול המייתה וצעקתה ושעמד עמה לדין ועם ה"ר משה אלבאז שהיה מדבר בעדה לפני שד"ר כהה"ר חזקיה בעלול על כל הפרטים האמורים בין בענין האלף אוקיות שנתן לו בחיים בין על כל הפרטים וזכה ההקדש בדין ואז עמד וחלק עמה במעמד החכם מאריה דאתרא ובמעמד ה"ר משה אלבאז עפ"י מה שנסדר בשטר החלוקה הנז' ביריעה החוברת לזה כללו של דבר שלא נהנה ממה שנתן הר"מ הנז' לכההר"ש הנז' בינו לבין עצמו בין בסך הסמוי מן העין כנז' בין במה שמפורש לעיל כנז' הכ"ל אפי' פש"ן זולת מה שנתן לת"ח כפי מה שנראה לו למ"ן הנפטר הנז"ל ומה שמפונקס בדף הסמוך כנז"ל ולראיה שכך נשבע לפנינו בס"ת שתת' בנק"ח החה"ש כהה"ר שלמה אביטבול נר"ו ע"כ מאי דכתיב ומפו' לעיל אחת לא' ע"כ פרט ופרט כנז"ב ח"פ והי"ז בשני בשבת בי"א לח' סיון בשנת ה' אלפים ותקמ"ז ליצי' פה צפרו יע"א והשו"ב וקיים וחתום כהה"ר ישועה אזולאי נר"ו וכהה"ר אברהם אציני ונתקיי' לנו חתימו' כדחזי ושו"ב וקיים

ישראל יעקב בלא"א מרדכי נ"ע עולייל סי"ט

אברהם אדהאן