אבני שיש לה

אחיך בן אמך להכי הוא דאתא. אלא אפי' לדעת הרמב"ם וסיעתו דסוברים דאיסור יחוד העריות מפי הקבלה מ"מ איסור גדול הוא שרמזתו תורה וכההוא דקידושין דף פ' דאר"י רמז ליחוד מן התורה מנין כי יסיתך וכו' ופירש"י דלהכי נקט קרא בן אמך לומר שהבן מצוי אצל האם ג"כ ולאשמועי' דהבן מותר להתייחד עם אמו וה"ה האב עם בתו ומינה דבשאר כל העריות אסור כדפסק מר"ן באה"ע סי' כ"ב יע"ש

אבל לענין להוציאה מבעלה אין לנו אלא פסק מר"ן דאין מוציאין אשה מבעלה אלא בעידי טומאה או ע"י קינוי וסתירה כדאי' בסי' י"א ס"א וקע"ח ס"ד דאין אוסרין על יחוד אפי' נסתרו יחד על דעת ערוה אא"כ קינא לה תחילה בפני שנים יע"ש בב"י, אלא דאיכא לספוקי בנ"ד שהדבר מכוער הרבה כי איך אפשר שידור אדם עם נחש בכפיפה א' על מוקדה כל הלילה עד הבקר ובגדיו לא תשרפנה. מ"מ מדלא פלוג רבנן בשיעור יחוד בין מרובה למועט דכל שהוא משיעור צליית ביצה ולמעלה הוי יחוד האוסר בקינוי וסתירה ואינו אוסר בלא קינוי: וכמו שהדבר מבואר בשו"ת הרב מטה אהרן ח"ב שאלה צ"ה דאין חילוק בין דירת קבע לדירת עראי דבהיכא דאסרו אין חי' בין קבע לעראי ובהיכא דהתירו נמי אין חילוק יעש"ב וכן משמע מתשו' הרא"ש כלל ל"ב ס"ז וט"ו יע"ש

ומה גם בנ"ד דאיכא טעמא דלא תקיף יצריה עלה דאהנו ביה אנשי כנה"ג דלא מיגרי בקרובתא מכי כחלינהו ונקרינהו לעיניה וכמ"ש רש"י בההיא דדף פ"א ע"ב ודר עם אמו וכו' ומ"מ לכתחילה אין לסמוך ע"ז לדור בקביעות דאיהו ניהו דקא מיגרי יצה"ר אנפשיה ונותן אצבע בין שיניו ולהכי אסרינן יחוד קרובות לכתחילה אבל באמו ובתו דאפי' מקמי כנה"ג אין להחמיר בהם בעיקר יחוד משו"ה מותר אף לדור עמהם דירת קבע ומיהו לאסור אשה על בעלה אין אוסרין אפי' ביחוד דדירת קבע ובזה א"ש לשון רש"י שם בד"ה ודר עם אמו דלא תקיף יצריה וכו' והשתא דהותרה האשה אף דלאו שפיר עבדי בההוא יחוד ואיסור גדול הוא כדכתיבנא עכ"ז אין מלקין ואין קונסין אותם שלא להוציא לעז עליה שזינתה כדכתב מר"ן בסי' כ"ב ס"ב יע"ש וכ"ש הוא בנ"ד שאין כאן עדי יחוד כלל אלא עפ"י הודאתם והיו יכולין לומר לא נתייחדנו מעולם אלא משום דלבם ברור להם אמרי אמת ואיכא למימר בכה"ג מודה בקנס פטור, הח"פ צפרו בשבט שנת ולך אתן פתחו"ן פה לפ"ק ושריר וקיים. ואפי' לסברת האוסרין בעידי כיעור יודו הכא דליכא עידי יחוד דהפה שאסר הוא הפה שהתיר ואפי' אם קדם קינוי בנ"ד כיון דליכא עידי סתירה אינה נאסרת כדאיתא בסי' קע"ח יע"ש וצויי"מ

נאם שאול ישועה ס"ט

סימן כ"ג

טופס והעתקת שטר ק"ע שנתקבלה פה צפרו יע"א וז"ן בתלת כחדא הוינא ואסהיד קדמנא הר' שמעון בר הר' יוסף צבע נ"ע בתע"ג אן אלעאם די פאס מאת בוה הנז' די בקאת פיידו אסאק'א די טאבא אגיר כמס סהור כאן באע הר' יוסף הנז' אסאק'א די צפרו להר' יששכר ן' גזלאן ומתקרי ן' עדאדא בסך מייאתאיין וארבעין מתקאל ועמל מעאה פסת קנאטר די טאבא בסך כמסא ותלאתין מתקאל וזדא עליה כולסי וכתב עליה סך תלת מייא אלארוב עכס"ע וקבלנוה כדחזי וחתימנא תמ"ת בה' בשבת כ"ד בתמוז משנת רשם כתבא דנא לפ"ק ושריר וקיים. וח"ע החה"ש הדו"מ כמוה"ר שאול ישועה אביטבול יש"ץ וישראל יעקב י"א והכרנו חתי' כדחזי

וס"ל נמ"ך וז"ן עוד בתלת הוינא ואסהיד קדמנא הר' מכלוף בן שרביט בתע"ג אן בשנתינו זאת סרא סי טאבא מן פאס ליששכר בן גוזלאן הנז' ואשעה די ג'א יכרזהא קבדוה מוואלין אסאק'א קאלולו מא תכרזהא גיר אידא תעטינא עליהא אסאק'א לאיין יששכר מאהוואסי דאכל מעאנא פסאק'א די תינמכתו ולא כרזהא חתא כלם עליהא אסאק'א עכס"ע וקבלנוה כדחזי וחתי' הכא תמ"ת באב משנה הנז' וקיים וח"ע החה"ש כמוה"ר שאול ישועה הנ"ל וישראל יעקב הנ"ל

וס"ל נמ"ך וז"ן עוד בג' כחדא הוינא ואסהיד קדמנא הר' שמעון פראנקו בתע"ג אן אשעה די כאן וואקף שמואל בכמוה"ר יעקב ה"ן אדהאן על אסאק'א די טאבא פפאס יע"א ושרא יששכר הנז' תמא סי טאבא וחב יכזהא וקבדו שמואל הנז' קאלו מא תכרזהא גיר אידא עטית אסאק'א עליהא מן זאנב די מא דכלסי פסאק'א די תינמכתו ולא כרזהא חתא עטא עליהא אסאק'א עכס"ע וקבלנוה כדחזי וחתי' הכא תמ"ת באלול שנה הנז' וקיים וח"ע החכם הנז' וישראל הנז' ונתקי' לנו חתימו' כדחזי. וז"ן העדויות שנתקבלו בפאס יע"א

במותב ג' כחדא הוינא ואסהידו קדמנא ב' עדים כשרים בתוע"ג בזה"ל אן דאך לעאם די פאס נלב"ע הר' יוסף צבע נ"ע ובקאת פיידו אסאק'א די טאבא אגיר כמה סהור כאן באע הרי"ץ הנז' אסאק'א להי' יששכר ן' גזלאן וידי"ן עדאדא בסך ש' מתקאל אלארוב וויעטיה הרי"ץ הנז' סת קנאטר די טאבא, חשבו לטאבא הנז' ל"ה מתקאלים ולסאק'ה סך ר"מ מתקאלים עכס"ע העדים הנז' ולראיה שכך העידו בפנינו בהיותינו בג' כחדא חת"פ תמ"ת בא' בשבת י"ב יום לח' אב הרחמן יה"ל משנת כי ישר דבר ה' לפ"ק פה העירה יע"א והשו"ב וקיים וח"ע כהה"ר יוסף אשרקי ויוסף ן' לחזאן

ובנייר אחר נמ"ך וז"ן בג' כחדא הוינא ואסהיד קדמנא עד כשר בתע"ג ברורה בזה"ל אן דאך לעאם די פאס מאת הרי"ץ ובקאת פיידו אסאק'א די טאבא גיר כמס סהור באע הרי"ץ הנז' אסאק'א להי' יששכר ה"ן גוזלאן וידי"ן עדאדא בסך ש' מתקאל לארוב וויעטיה הרי"ץ הנז' סך סת קנאטר די טאבא חשבו לטאבא הנז' סך ל"ה מתקאלים ולסאק'א ר"מ מתקאלים עכס"ע וקבלנוה כדחזי ולראיה שכן העיד בפנינו בג' כחדא חת"פ תמ"ת בשלישי בשבת כ"ט יום לתמוז יה"ל משנת כי ישר לפ"ק פה פאס יע"א והשו"ב וקיים וח"ע כהה"ר יוסף אשרקי הנז' והר' שלמה ן' דוד ויוסף וחתי' ע"ה תמ"ת

יעקב בלא"א כהה"ר יוסף זלה"ה אדהאן ס"ט

אהרן אפרייאט ס"ט

טופס מעשה ידיהם של צדיקים חכמי מקנאס יע"א וז"ל להיות שהאלסאק'א של טאבא וטאבאק ולכיף ולחסים של כל ערי המערב והכפרים והשוקים הנלוים אליהם היתה קנויה ביד הר' יוסף צבע בכהה"ר מרדכי ז"ל מאת המלך יר"ה בסך כ"ד אלף רייאליס לשנה וכשנלב"ע הרי"ץ הנז' יצא דבר מלכות מאת יר"ה לסידנא לקאייד מוחמד וואעזיז עז"א להטיל האלסאק'א הנז' על כל הקהלות בסך שבו היתה קנויה ביד הרי"ץ הנז' ושלח השר שלוחיו להביא יחידי הקהלות למה"ז ואחר שנקבצו באו יחדיו יחידי הקהלות גזר עליהם אומר השר הנז' שיטלו האלסאק'א הנז' בסך כ"ד אלף רייאליס הנז' כי כן צוה לו המלך יר"ה. ובהיות יחידי הקהלות נבוכים בענין כיצד יעשו בזה שכמה יתנו כל קהלה מהקהלות הוסכמו יחד להוציא פנקס הר"י צבע הנז' ועפ"י הפנקס שבו מכר הרי"ץ האלסאק'א לכל מקום באותה שנה עצמה שנלב"ע הרי"ץ הנז' ככה יפרעו כל קהלה מהקהלות האלסאק'א של מקומם לפי שלא נמצאו באותו ועד בני קהל צפרו יע"א אמר השר לקהלות שיראו בפנקס של הרי"ץ הנז' בכמה מכר הרי"ץ הנז' אסאק'א של צפרו יע"א וגם כמה יעלה להם בחלקם של האלסאק'א של תינמכתו ויחשב הסך ההוא על השר ובכן