אבני שיש כג

התקכ"ט ליצי' וחתומים החכמים השלמים הדה"מ כמוהר"ר רפאל עובד אבן צור זלה"ה וכמוהר"ר אליהו הצרפתי נר"ו וכמוהר"ר מתתיה סירירו נר"ו ונתקיימו לנו חתימתם כדחזי וחתי' הכא על הכל תמ"ת והשו"ב וקיים

אהרן אפרייאט ס"ט

אברהם בלא"א יעקב אציני סי"ט

ובהגיע ענין הפסק הנז' לעיר קצר אשוק יצאו נצבים ושלחו לנו ב' כתבים הבאים כאחד א' מאנשי הקהל ההוא בהגזמות ומלי דכדי, וא' מחכמי אותה העיר כיוצא בו. וז"ן כתב חכמיהם אב"א ק"ק ונבחר קהל צפרו יע"א ובראשם החה"ש הדו"מ כהה"ר ישועה אביטבול שלום לכם מאת אדון השלום, ומאת קהל יתום קהל קצר אשוק יע"א אחדש"ו יודע למעכ"ת שהאיש הזה אברהם ן' יוסף ה"ן אביט' שיש לו יתומה קרובתו במ"ק ורצה לקרב את קרובתו להשיאה לבן גילה בנו כנודע לכת"ר ושני פעמים הכניס עצמו בסכנת דרכים מדלג הרים מקפץ גבעות בהונו ואונו עד שהסכים כת"ר ושידך את הבת לבנו וחזר פעם ב' ונתתם לו זמן עד ר"ה הע"ל כמו שהגיד מפיו ומפי יהודי אחר שהיה מצוי עמו ועכשיו בזה הזמן הגיעה לו אגרת מן הגביר הר' שמואל ן' חמו וז"ל האגרת ששלח מעט תמרים למשודכת הנז' והגיעו התמרים ליד הר"ש הנז' ולא רצה בעל אמה ואמה של המשו' לקבלם והשיב הר"ש הנז' שבעל אמה של המשודכת יהודה אסולין הלך אצל הדיינים יצ"ו וכתבו לו פס"ד שיתן אברהם הנז' הקנס שעשו בראשונה והבת המשודכת לטוב בעיניה תהיה לאשה ונמצא זה אברהם הנז' אכל ולקה ושלם וכשקרא האגרת הביא אותה האגרת לפני הקהל יצ"ו וז' טובי העיר וקראו אותה קינים והגא והי ואמרו לו הקהל יצ"ו וז' טובי העיר שמא קלקלת מעשיך הגיד לנו איך היתה כזאת והתחיל לספר בראשונה כשהלך למ"ק לשדך הבת הנז' לבנו התנה עליו בעל אמה שלא תצא ממ"ק לעולם כ"א ע"פ ורצונה ויען יהודה אסולין הנז' ויאמר לאברהם הנז' שמא תשדך הבת ולא תקיים התנאי הנז' כמו שעשה יצחק אלבטאח שלא קיים שבועתו והוציאה בע"כ ויען אברהם הנז' ויאמר ח"ו לא תהיה כזאת בישראל וכרתו ברית שניהם שכ"א מהם שלא קיים התנאי יתן הקנס לחבירו: ופעם ב' הלך למ"ק ונתתם לו זמן כשיגיע חדש כסלו צריך להודיע לכם באגרת שקבלו אנשי ביתו ואחיו כל התנאים ולר"ה הבע"ל יולך את בנו למח"ק לעשות לו חופה שם ולפני העדים כתב לכם האגרת הנז' ולענין אם לא הגיעה האגרת בזמנה מה הוא יכול לעשות וכששמעו הקהל את דבריו ודברי מגידי אמת שהיו מצויים עמו נפלו פניהם ארצה וכה אמרו כל עדת ה' בבעו ובמטו מנייכו בעשר לשונות של תפלה שתודיעינו ע"י שליח שמגיע לכם האגרת איך זה יודה בן אסולין השולה דגים מן הים עלתה על לבו לעשות כזאת שזה אברהם עשה כהוגן לקרב קרוביו להשיא יתומתו לבנו והכניס עצמו בסכנה ב' פעמים עד ששידך הבת הנז' לבנו וזה מנהג העולם ופוק חזי מאי עמא דבר ואפילו בזמן מרע"ה ושבעים זקנים כן בני יוסף דוברים אפי' הותרו השבטים לבוא זה בזה וידענו כי הקורא אומר זאת ראיות השוטים ועכ"ז מנהג הנכון שנהגו בני העולם ופשוט הוא זה וכבר שידך בהסכמת בי דינא יצ"ו ויודה בן אסולין לאו כל כמיניה לעקם דרכיו כנחש והעיקר בזה כי זה אברהם טען שאביה קבל קדושיה בחייו בפני עדים כשרים ופי' העדים ואינם מצויים בכאן. המעט לנו עון האשה בתאפילאלת שעדיין מחלוקת גדולה בין החכמים ז"ל כמחלוקת הלל ושמאי ועתה אליכם המצוה הזאת הכהנים חכמי הקהל והגבירים לדבר אל יודא להודיענו למה הכניס ראש במחלוקת גדולה כזו. וכי מפני שהוא בעל אמה או מפני שהוא אפוט' עליה מפי בי דונא יצ"ו או היא נתנה לו רשות לעשות לו קנסות בעדה ואם עשה מפני מה חזר בו, הלואי צעקה הנערה הנז' אי אפשי להנשא לשום אדם שאינו מן העיר הזאת אפי' בן גילה וכגון דא אמרי' נתבטלה התקנה למפרע ואם הגידו עדיו שהוא כדבריו שקיבל אביה קידושיה בחייו נקרב הדבר למשפט לפני דייני פאס יצ"ו שתלמידיהם אנחנו ומימיהם אנו שותים אם מיאון היא צריכה או תנשא לבן גילה כי כבר נתקדשה אבל עדיין לא נתחזק הקול וזה אברהם הוא בעינינו כאיש אמת ובעירינו כאן לווין בנ"א זה מזה ומשתתפים זה עם זה בלא שבועה ובלא קנין באין אומר ואין דברים ח"ו וזה הענין כמעט יצא קום בכל הארץ ובקצה תבל מליהם, ועתה הוסיף אברהם הנז' לספר שפעם הזאת השנית שהיה במ"ק בטלתם הקנסות הראשונות לפני כת"ר וכמה אנשים אחרים וקנו מיד אברהם הנז' אם הגיע הזמן למועדים הנז' ולא זימן בנו למ"ק שתנשא הבת לטוב בעיניה וקנו מידה ע"ז לפני כת"ר ובקשו הקהל לשאול ע"ז הענין לדייני פאס ולדייני מקנאס ישצ"ו ונתייעצו שלא לשלוח עד שתחזרו להם תשובה וחלילה לנו להסכים זולת הסכמתכם והתורה אמרה שמוע בין אחיכם. ואתם כהני ה' דיינים וחכמים וגזברים וגברים תעמדו ע"ז הענין אם חזר בו יודא ה"ן אסולין המ"ט ואם לא חזר תשלחו לנו נוסח הפסק וכיצד נתחייב ושלא תנשא הנערה הנז' עד שיודע לנו שנתחזק קול הקידו' או לא נתחזק זאת ועוד כשקראו האגרת לפני הקהל כתב בה הר"ש הנז' בל"ע משית להלהא ווקפתהום קדאם לחכמים וקאלולי אסרע מעאהום ויענו כל הקהל ויאמרו אם כון הלהא עדא שלום ובעל אמה ואפי' אם מתה לא תורישנה אמה ואם היו לה עבדים זקנים לא תמכור מפני שבח בית אביה. ואלו האנשים אברהם ן' יוסף ואחיו הם הקרובים שלה למשפחותם לבית אבותם ואמת אילולא צעקה הנערה לפני בי דינא יצ"ו ונתבטלו כל הקנסות שעשו למפרע מה כח ב"ד יפה וצריכים לחקור עידי הקידושין הנז', ועכשיו נשתלחה זאת האגרת ליד הקהל יצ"ו מפי כל קהלינו יצ"ו לעמוד ע"ע זה הם והדיינים יצ"ו וקראו לו זקני עירו ונתנו לו עצה ההוגנת לו ותשובתכם מהרה תצמח לחדש ניסן המכובד מש' והתענג ליצי' ולענין הק"ע אם היה אברהם הנז' אנוס בפעם הא' וב' אין כאן מקום בזה השעה לשלחם ושלמכון יסגא. וחתום כה"ר משה בכה"ר אברהם אלעסרי וכה"ר סאלם בן עטייא. וזאת היתה תשובת החכם הנז' אליהם קהל ועדה וישראל ק"ק קצר אשוק ועילא מנהון החכם כהה"ר משה אלעסרי וכה"ר סאלם ן' עטייא י"א שלם שלם דלא פסיק טעמא מבינייהו אינהו ואביזרייהו הנה חרדתם אלינו את כל החרדה הזאת בשני כתבים הבאים כאחד מחכמיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל הם יצאו נצבים כעוברים ומתעברים על ריב לא להם החכם בחכמתו מאיים ומגזים לאמר אביה קיבל קידושיה והגבור בגבורתו לרכוב אניות ולדרוך בציות והעשיר בעשרו יענה עזות ללבון לבנים וימהר לשפוך דם ואנחנו לא נדע איך לא חשו לקמחייהו ובושנו מאד מדבריהם אם מאשרי העם ושוטריו כך מה יעשו אזובי קיר

ועתה אין ועתה אלא תשובה הלא תדעו כי זה אברהם ן' יוסף ה"ן אביטבול איהו דאפסיד אנפשיה העביר המועד בפעם א' שעשו זמן החופה לג' שנים משנת התקכ"ד והוא לא בא עד תשרי משנת התקכ"ט ונתחייב בקנס כפי הדין ועכ"ז עשו לפנים משוה"ד והרויחו לו זמן החופה לאלול ע"מ שישלח לה סבלונות לסוף כסלו הר"ל וקיבל אנפשיה בכח הקוש"ח שאם לא ישלח הסבלונות לסוף כסלו שאיש על מקומו יבא לשלום והרי עבר הזמן ולא שלח ומה מבקש עוד,