אבני שיש קנה

סימן צ"ג

הנה בחדש ניסן שעבר עברו דברי ריבות בין כהה"ר חיים מאנסאנו ובנו ובין כהה"ר אליהו מאנסאנו אודות כמה תביעות שהיה תובע כהר"ח הנז' להר"א הנז' ותעל שועתם אל האלהים מעינוי דינם עד שנזקקנו לדינם אני החו' כאן והחכם כהה"ר יהודה ן' עטר י"א בהסכמת ב' הכתות וטובי העיר יש"ץ ובכן תבע כהר"ח הנז' ובנו להר"א הנז' לאשר ולקיים עליו מה שנתחייב בדין זה ימים והוא שזה כמה שנים משעמדו ב' הכתות לפני בדי"ץ של מתא טיטואן יע"א על ענין ירושת אביהם הזקן שאמר כהר"ח הנז' שכל נכסי זקינו עדיין הם ביד מורישו של הר"א הנז' והר"א הנז' היה משיב שכבר חלקו אבותיהם ירושת אביהם הזקן ושטר חלוקה היה לו ואבד. וגם כהר"א הנז' טען על הר"ח הנז' שגנב לו ג' כיסים מלאים והחזירם לו ריקנים עוד תבעו בחולק יתיר שהיה נוטל הר"ח הנז' יותר על חלקו בפירות הקרקעות שירשו מאביהם והוא שלפי משפטי חלוקתם עולה לכהר"ח שתות בנכסי הזקן והוא היה נוטל רביע הפירות, וגם תבעו במה שהיה נוטל מפירות הקרקעות שהיו כתובים ע"ש אביו של כהר"א הנז' לבדו ולזה השיב הר"ח הנז' ממך קניתי מלבד תביעות אחרים שהיו תובעים זל"ז, ואחר עמדם למשפט בפני בדי"א של מתא טיטואן יע"א חייבו לכהר"א הנז' לישבע שלא מכר לו כלום אחר שהמציא לפניהם עידי מחאה ושטר מודעא שמסר נגד הר"ח הנז' ונגד דודו החהש"ו כהה"ר אברהם מאנסאנו זלה"ה וגם חייבו לכהר"ח הנז' לישבע על הכיסים הנז' שלא נטל כלום ויכלול בשבועתו שאר התביעות כמו שכ"ז כוח"ך בידי אחר זמן מה תבע כהר"ח הנז' לכהר"א הנז' לישבע כ"א מהם כמו שפסקו להם חכמי טיטואן יע"א ונכנסו קצת אנשים ממכיריהם ומנכבדי ארץ והפצירו בהם עד בוש להתפשר ביניהם כי אנשים אחים הם ולא ישביעו זל"ז וכת השלום עשתה והצליחה ונתפשרו עזה"ד והוא שכל הקרקעות הן הכתובים ע"ש אביהם הזקן הן הכתובין ע"ש אביו של הר"א לבדו הכ"ל יתחלק ביניהם לחמשה חלקים חלק א' להר"ח הנז' וד"ח לכהר"א הנז' ובה"ך הי"ג הידו' להם יטול הר"ח הנז' רביע וג"ח להר"א הנז' ומהם יתן הר"א הנז' ליורשי דודו חלקם המגיע להם ונקוש"ח כראוי ב' הכתות ע"ז בביטול כל מיני מודעי ובפיסול עידיהן פיסול גמור בכל אופן המועיל כמו שיראה הרואה בשטר הפשרה שבידם, אח"ך עברו ימים ושנים ותבע הר"ח ובנו להר"א הנז' ליתן לו החומש של הקרקעות ופירות הרביע של בה"ך הי"ג הנז' של כמה שנים ונידונו לפני החה"ש הדו"מ כהה"ר רפאל דוד אבן עטר י"א ע"ז ואז הוציא הר"א הנז' שטר מודעא שמסר נגד הפשרה ההיא וכתוב בה שהכירו באונסו ועפ"ז פסק להם החכם הנז' שהפשרה בטלה וחזר הדין לסיני שישבעו כ"א כפי מה שנתחייב ואז תבע הר"ח הנז' להר"א הנז' לישבע השבועה שחייבו אותו חכמי טיטואן יע"א וגם תבעו לפני הח' הנז' בקצת תביעות אחרות שנתחייב בדין לישבע עליהם ג"כ ולפי שהיה הר"א משתמיט מלישבע בכן תבעו בדין לקבוע זמן לשבועה ואם לא ישבע בזמן ההוא יחייב עצמו לקיים הפשרה וכן היה שקבע לעצמו זמן לשבועה ונקוש"ח בשית"ך וקע"ע לישבע על כל הפרטים שהיה תובעו כהר"ח הנז' להר"א הנז' בזמן הנז' ושאם יעבור הזמן ההוא ולא ישבע על שום פרט מהפרטים ההם הרי הפשרה קיימת והמודעא בטלה ונתנו כהר"ח הנז' ובנו פנקס השבועה בכללותיה ופרטותיה כו"ח בשני סופרי הדיינים ביד הסופרים המשביעים אותו וכשהגיע הזמן נשבע על קצתם וקצת מהם לא נשבע עליהם ועפ"ז פסק להם הח' כהה"ר רפאל דוד בן עטר י"א שהפשרה קיימת והמודעא בטלה כמשו"ח ביד הר"ח הנז' הפס"ד הנז' ובכן תבע לפנינו כהר"ח ובנו הנז' להר"א הנז' בפירות הקרקעות שמאז ועד עתה אחר שנתקיימה הפשרה כפי הדין, והר"א הנז' השיב ע"ז שכל הפרטים שהיו כתובים בפנקס עליהם והכחיש הפס"ד שפסק להם הח' הנז' ובכן חייבנוהו לישבע להכחיש להח' הנז' אחר עבור יום או יומים פשפש כהר"ח הנז' ומצא ב' עדים אחרים והם החה"ש כהה"ר יוסף אשרקי וכהה"ר יצחק בן עבו שהעידו שניהם שהם ראו שטר הקשר שבו נקוש"ח הרא"ם הנז' שאם יעבור הזמן ולא ישבע על איזה פרט מהפרטים הכתובים בפנקס מעתה ומעכשיו קע"ע בכח הקוש"ח לקיים הפשרה ההיא בלי לנטות ממנה ימין ושמאל וגם ראו פנקס השבועה עם שטר השבועה ומצאו שדלג איזה פרטים ולא נשבע עליהם אך כהר"י אשרקי אמר שאינו זוכר אם הפנקס היה חתום או לא וכהר"י ן' עבו ברר בעדותו שהפנקס היה כו"ח בו כהר"י הנז' וכהה"ר סעדיה ן' דאנאן וע"ז פסקנו לו שחייב הר"א הנז' לאשר ולקיים הפשרה הנז' ונכתב ונחתם כ"ז מידינו וניתן ביד כהר"ח הנז' ובנו הנז' אח"ך חזר בו כהריב"ע נר"ו ואמר שכיון שהח' כהה"ר רפאל אחיו לא העיד בפני בעל דבר מהות הענין לפי שאינו זוכרו אין כאן עדות ונמצא שלא נשאר ביד הר"ח הנז' כ"א עדות עד א' שהיא עדות כהר"י אשרקי נר"ו ואין מוציאין ממון ע"פ ע"א וגם עדות כהר"י בן עבו נר"ו אין לסמוך עליה לפי שבשטר השבועה כתוב שנשבע ע"כ הפרטים ועוד שהסופר האחר שהיה מצוי בשבועה שנשבע כהר"א הנז' אומר שאינו זוכר אם הפנקס של סדר השבועה חתום או לא וקרוב לודאי אצלו שלא היה חתום וכפי זה אפשר שהר"ח ובנו הנז' הוסיפו אחר השבועה בפנקס השבועה דברים אחרים אשר לא נזכרו מקודם כדי לקיים הפשרה, כ"ז כתב כהריב"ע נר"ו בפס"ד הנז' ושלח כעין פסק מזה למתא מקנאס יע"א ואזלו בשיטתיה חכמי מקנאס יע"א וזיכו להר"א הנז' בדינו ובנו בניינים על ד' יסודות היסוד הא' אמרו שהקנין שקנו מיד כהר"א הנז' שאם לא ישבע בזמן ההוא שהפשרה קיימת לא מהני מידי דבעינן ב"ד חשוב וליכא יסוד ב' הוא שהמודעא שהוציא הנז' לפני החכם כהה"ר רפאל י"א בעומדם לדין לפניו מהניא לבטל הקנין שקנו אח"ך מידו לקיים הפשרה, יסוד ג' דמה שנתחייב בקנין לקיים הפשרה אם לא ישבע היינו בחושבו שחייב כפי הדין לישבע אך אח"ך מצא עדים הר"א הנז' שהיה אומר להם הר"ח הנז' קודם עומדם לדין לפני חכמי טיטואן יע"א שהוא רוצה לטעון שקר על הר"א הנז' שקנה ממנו ולכן אפי' שבועה לא רמיא עליה והויא פשרה בטעות, יסוד ד' שבאה עדות החכם שפסק את דינם בכתב ואינו זוכר עכשיו העדות וקי"ל מפיהם ולא מפי כתבם ועדות כהר"י בן עבו אין לסמוך עליה שאיך נניח עדות הסופר האחר שהעיד שקרוב לודאי אצלו שהפנקס לא היה חתום והוא איש ישר ונאמן מתהלך בתומו ונסמוך על עדות כהר"י הנז' ועוד שהרי בשטר השבועה כתוב שנשבע על כל הפרטים אלו דבריהם כפי מה ששמעתי ממי שקרא פסק דינם, והגם שקע"ע שלא נכנס עוד בענין דינם מחמת ריבוי המחלוקת כיון שראיתי הא דאיתא בסנהדרין ב' שבאו לפניך א' רך וא' קשה עד שלא תשמע דבריהם או משתשמע דבריהם ואין אתה יודע להיכן הדין נוטה אתה רשאי לומר איני נזקק לכם שנא' לא תגורו מפני איש כי המשפט וכו' ופסקה בחומ"ש ריש סי' י"ב לכן באתי להשיב ע"כ פרטי הפסקים ההם על א' א' ועל אחרון אחרון. הנה בפס"ד הא' שכתב הח' כההר"ף נר"ו כתוב לאמר שהפשרה שעשו תחילה נתבטלה מכח המודעא שהוציא כהר"א הנז', ואני בעוניי לא ראיתי דבר מספיק לבטל הפשרה שהרי בשטר הפשרה כתוב שפסל עידי המודעא שמסר על ענין זה וא"כ מאחר שפסל עידי המודעא תו לא חזיא למידי ונתבטלה המודעא והפשרה קיימת וכ"כ ה"ה בשם הרשב"א ז"ל בפיו"ד מהל' מכירה וז"ל ומסתברא דתקנת הביטול הוא שיפסול עידי המודעא ויאמר הריני פוסל כל עדים שיאמרו שמסרתי מודעא על מכר זה שהרי שם אותם לגבי נפשיה כעדים פסולים וכענין שאמרו