אבני שיש קמח

בדין התקנה בראותה זרים אוכלים כל עמלה וממונה מכח מורישם והוא לא הניח כלום ולא באה התקנה לסתום אלא לפרש והשתא דלא פירשו אמרינן היכא דגלי גלי והיכא דלא גלי אדין תורה סמיך ולא ילמד סתום מן המפורש וכבר הובא דין זה לפני בשנת תקל"א כנד"ז שנלב"ע מסעוד בן אהרן כשנשא אחות כהה"ר סלימאן בן רבוח ולית ליה לבעל מגרמיה כלום ובאו היורשים לחלוק עמה ובא לכאן ה"ר מנשה מגירש נ"ע לפרוע לו חוב שנושה בהבעל הנז' ודנתי ביניהם שאין ליורשים ולא לב"ח ליטול כלום מנכסיה והלך מנשה הנז' וקבל לפני הרבנים ב"ד של ארבע חב"ח ולא הועיל כלום שאמרו לו כך הוא הדין, וגם בשנת תקנ"א דן משי"ח דין זה כשנלב"ע אברהם ן' חמו שהיה נשוי עם חנה בת מכלוף אמסלם שלא יטלו כלום מנכסיה לא יורשיו ולא בעלי חובותיו וחתם עמו כמוה"ר משה מונסונייגו זלה"ה וגם אנכי נעשיתי סניף למשי"ח זלה"ה וחתמתי על הדין דין אמת ולראית האמת חתמתי בכסלו שנת אחז"ת עול"ם הו"א ליצי' וקיים

שאול ישועה ס"ט

סימן צ"ב

טופס שטר מודעא הוזקקנו להעתיקו כדי לשולחו למדינה אחרת וז"ן. לפנינו אח"מ עמד החה"ש כהה"ר אליהו מאנסאנו יש"ץ ואמר לנו הן אתם כלכם חזיתם את כל אשר עשו לי כה"ר חיים מאנסאנו דודי וה"ר נתן בנו ירדו עמו עד לחיי באו עד נפש הם אמרו דידי ודידהון דידהון הוא הרי זה מדת סדום ולא יש בנינו מוכיח לשית ידו על שנינו לדון דין אמת לאמיתו כי מי יוכל לדון למי שתקיף ממנו כי כולם עזי נפש לא ישובו מפני כל ואין מעצור לרוחם לרדף אמרים ולהתריס נגד גדולים וטובים מהם וכל האומר להם האמת אתכם רוחם נוחה הימנו ולכן כל בעלי הוראה נסתלקו מדינם כדי לפרוק מהם איבת הבריות ובין חיתא למחכלתא אבד כרא דעלובתא ולכן נועצו לב יחדיו לילך למקום שאין מכירין אותנו ה"ה ב"ד הצדק שבמתא טיטואן יע"א ועליהם לקבל ככל הדברים אשר יצאו מפיהם כב"ד הגדול שבירושלם אפי' יאמרו על ימין שהוא שמאל, וכראותי צרת נפשי אמרתי עת לעשות להוציא מאתים על מנה ללכת עמהם כדי לשפות שלום וקנו מידינו בקוש"ח על כל האמור והלכתי עמהם להתם ותלי"ת משפטי ה' אמת צדקו יחדיו תורה אחת ומשפט אחד ויצאתי זכאי בדיני כאשר בתחלה אבל נתחייבתי שבו' היסת על טענה אחת אחר שיקבל חרם הר"ח הנז' והר"ח נתחייב ג"כ לישבע בס"ת על כמה תביעות ומלבד זה הדרא ארעא והדרי פירי כמו שכו"ח כל זה בפס"ד של חכמי טיטואן והסכימו עמהם כל חכמי המערב וכראותם כי קוו לאור והנה חשך עולם בעדם ונהפכה שלייתם על פניהם חזרו לאיתנם לתוקפם ועזותם ולא צייתי לדינא הנז' ובאו עלי בכח הזרוע ותלו בטחונם בנצחונו של בשר ודם בכח השררה ופערו עלי פיהם בדברי מסירות ומלשינות בדברים עתיקים מה שאין הפה יכול לספר ואין האוזן יכולה לשמוע והפסידוני בסך מה לשררה והכוני פצעוני לקחו את ממוני לתת את שאלתם ולעשות את בקשתם ולמפורסמות אין צריך ראיה כי יודע כל שער עמנו כל המאורע אשר עשו לי וכאשר עיניכם הרואות ועוד ידם נטויה עלי להכריחני לעשות רצונם ככל אשר תאוה נפשם ואביט ואין עוזר ואשתומם ואין סומך ואותי יום יום ידרושון לעשות כרצון איש ואיש ומפחידים אותי בדבר שיכולין לעשות דגזמי ועבדי כאשר עשו לי בתחלה שמסרו אותי וככחם אז כחם עתם לכן אמרתי אגלה אזנכם לאמר להקדים רפואה למכה אמסור מודעה רבתי לפניכם אחרי כן אבטל רצוני מפני רצונם, ובכן עדים אתם היום הריני מוסר מו' לפניכם אתם עדי ואומר לכם שכל אופן שאעשה עם הר"ח ובנו הנז' הן בדרך מתנה או בדרך מחילה או בדרך מכר או בדרך פשרה שאתפשר בזה האופן שמחמת השבועה שנתחייבתי זכיתי להם חלק בגוף כל הקרקעות שיש לי כפי אשר תגזור דעתם ובפירותיהן הן על מה שעבר הן על מה שמכאן ולהבא ואתן רשות לסופרים לכתוב על כל שטרי זכיותי שיש לי שכבר זכה הר"ח ובנו הנז' בחלק אחד בכל הקרקעות שיש לי וגם זכיתי להם גם חלק בכל ספרי הקדש שיש לי ובס"ת ובתכשיטיהן שיש לי בבה"ך ובשררת בה"ך הי"ג וגם מחלתי להם בכל התביעות שי"ל עליהם ויהיה הכל כוח"ך בשטר הפשרה באופן המועיל ושברצון נפשי והשלמת דעתי בלי זכר שום אונס וכפיה כלל עשיתי דבר זה הן יהיה הדבר באופן הזה או באופן אחר שיתחדש להם מפי חכם ותיק ומפי סופרים וספרים הן דאסיקית אדעתאי עכשיו הן דלא אסיקית אדעתאי ויהיה הכל מתוקן בכמה תיקונים ובכל אופן המועיל כפי אשר יבקש להם חכם חרש ויהיה הכל בקש"מ בדל"ב ובש"ח ובהשית"ך ובכל מיני חומרי ואופני השבועה ואפי' בחרם ונדוי ושמתא ואמר וכו' ויהיה הכל ע"ד הב"ה וע"ד כל הנשבעים בשמו הגדול באמת וע"ד בדי"א דעו לכם שהכל בטל כי לא מלבי ומרצוני אני עושה כי אני אנוס במעשי אונס הניכר לכם אונס עצום ורב ומוכרח אני במעשי לעשות רצונם ככל אשר תאוה נפשם ואם אבטל רצונם יש בידם יכולת לאבדני ולהשחית את נחלתו בגופי ובממוני כאשר עיניכם רואות, ומעתה כל מה שאעשה עמהם אין פי ולבי שוין כ"א מן השפה ולחוץ לבד ותכף אני מבטל את הכל בלבי ואומר היום אם לא אנח תפלין וכיוצא מזה כפי הדין ואפי' אבטל להם כל מיני מודעי ומו' דמו' ודנפקי מגו מודעי עד עולם ואפסול עדיהן ועדי עדיהן מראשן לסופן ומסופן לראשן עסכ"ה אליבא דהרשב"א וסייעתיה זלה"ה וגם אאסור הנאותיהן על עצמי כזבח וכקרבן וכל דבר הנדור מד"ת והקדוש בקדושת הפה ואפי' אקע"ע נזירות שמשון ואפי' אתן רשות לבדי"א אשר תצא מו' זו לפניהם להפקיע ולהפקיר כל זכות שיש לי בשום מודעה מכח הפקר ב"ד הפקר ולכתוב ביטולה ע"ג מפי סופרים וספרים או לכתוב שאין לשום דיין ליזקק לה כלל או לקורעה קב"ד תכף כצאתה לפניהם ולהשליכה לאיבוד או שאעשה הסופרים שלוחים גמורים לכתוב ביטול מודעה מספיק כפי הדין ולא תגמר שליחותם עד עולם כל ימי חייהם ושכל אימת שיהיה חוזר וניעור שום כח לקיום המו' איגלאי מלתא דאכתי לא נגמרה שליחותם ורשאים הם לכתוב ולחזור ולכתוב עד אלף פעמים ויותר מהמה אחר החתום ואחר צאתה לפני בדי"א עד יצא כנוגה משפט הביטול וכיוצא באלו הדברים הכל בטל והכל הבל ורעות רוח ואדרבא ונהפוך הוא שכל הדברים יגעים אשר ימצאון כתובים בשטר תיווך הנז' הגורמים שום הורעת כח למודעה רבא דא ואישתמי' לכתוב הכא ביטולם עכ"ז יהיו חשובים ככתובין כאן ושוברם בצדן וכל מין שבועות שאשבע להם תכף אני מבטל אותם וכל הדברים הפוכים כמו רגע וכללו של דבר כל מה שיכול סופר ותיק ומובהק להמציא אופן מחודש ממה שהדעת מקפת וממה שבחק האפשרי או מפי סופרים וספרים או בנתינת רשות לב"ד להפקיע ולהפקיר זכותי מכח הבד"ה מגמתי אליו ועליו אני מכווין במסירת מודעא זאת והגם שנודה שמסרתי מודעא רבתי בדעות וחוזר לתהות על הראשונות דרך כלל או שנהיה פורטה דורשה ומכירה ואומר בפרוטרוט שמסרתי מודעא על פרט זה וחוזרים לבאר שאם גם ע"ז פקחתי עין למ"מ הרי אני מתחרט ממנו ונוסיף עוד לבאר שאם על ביאור זה מ"מ וכו' וכן עזה"ד אין מספר עם הודאה כוללת שדברים האחרוני' עיקר והראשונים כלא היו ודברים כאלה המורם מהם כיוצא בהם אינו אלא להג הרבה ויגיעת בשר וכקורא שמע למפרע והרי אתם עדים היום ושלוחים שלא תגמר ושלא תפסק שליחותכם ע"ע לכתוב ולחתום פא"פ שטר מודעא המספיק להקים מזימתי ועצתי ישלים אפי' אחר צאתה והתקיימה לפני