אבני שיש קלז

וכיון שצריך לגרש הו"ל כאלו לא קידש וצריך להוציא אף אם קדם וכנס והדמיון לכהן הרבה יש לפקפק בו כמ"ש במ"א ולכן לא אוכל להתיר זולת אם יסכימו ג' ממורי הוראה להתיר גם אני הקטן לא אפקפק כי גם לסתום הפתח בפניו חוששין אנו מפרצה גדולה שלא תצא מזה ב"מ, ולכן מורי הוראה יגידו דעתם מה שיורום מן השמים וצויי"מ: וכבר יש ביד השואל פסקי האוסרין והמתירין באופן שיוכל כל חכם לב לדעת הדעות שנאמרו בענין זה והוא יבחר ויקרב וח"פ בשבט תקס"ח לפ"ק וקיים וח' כמוה"ר רפאל בירדוגו נר"ו

התבוננתי בדברי חכמים האמורים בנד"ז ואחזה אנכי שעם היות דהתראה בחד חשיבא התראה הכא שאני שבע"ד מכחיש בדבר ואמר להד"מ וקי"ל בחומ"ש סימן כ"ג דאין הדיין נאמן לבדו רק כל זמן שבע"ד עומדים לפניו וכו' וא"כ אפי' נעשית ההתראה בדרך התראה גמורה אין כאן התראה אלא שעומדים לנגדנו כחומות ברזל חדא דקידש תוך זמן ההבחנה ועוד דקידש בלא עשרה וכפי התקנה מצריכין אותו לגרש ואי פלטי לן מחדא דהבחנה משום דאין לנו אלא פסק מר"ן שפסק בסי' י"ג ס"י דהמקדש תוך צ' יום מנדין אותו וכו' והם דברי הרמב"ם בפי"א מהל' גירו' הלכה ד' וכתב עליו הה"מ דלדברי רבינו אין מכריחין אותו לגרש אלא מנדין אותו מפני שעבר על גזירת חכמים ואם ברח הועיל לו להצילו מן הנידוי והטעם הוא משום שלא הזכירו בגמ' יוציא בגט אלא בנשא מעוברת ומינקת חבירו שיש שם סכנת הולד יע"ש, ואפי' המצריכין גט הקילו בכהן משום דלא מצי להחזיר ככתוב שם בהגה ובדברי ב"ש יע"ש והשתא נשארה נגדנו חומה גבוהה תקנת קדמונינו ש"ש וצויתי את ברכתי לכם בשנ"ה ליצי' שכל מי שיקדש אשה צריך מציאות חכם ועשרה מישראל וכל מי שיקדש אשה שלא כפי התקנה יפרע קנס וכו' וישאר בבית האסורים עד שיתן גט למקודשת ואפי' אם ירצה אביה ואמה לתתה לו לא ישאנה עד שיגרשנה גירושין גמורים ואח"ך אם ירצה לעשות נישואין מחדש הרשות בידם וכ"ז בגזירת נח'ש ככתוב בס' התקנות יע"ש, גם ע"ז יש לנו לומר דלא פירשו לנו חכמי התקנה דין כהן אם גם הוא מחייבים אותו ליתן גט אע"ג דמפסדינן לה מיניה כמ"ש השאלתות גבי מי שקידש מעוברת חבירו ופסקה מר"ן סי' י"ג סי"ב דלא באו לסתום אלא לפרש וכיון שלא פירשו דין כהן נעמיד דינו על ד"ת ונאמר שלא הצריכו חכמים להוציא רק במעוברת חבירו מפני סכנת הולד וחמירא סכנתא מאיסו' אבל העובר על תקנת חכמים די לו בעונש קנס ואף המצריכין להוציא למקדש בזמן הבחנה היא עצמה חמירא מצד עצמה דאיכא מ"ד [הרדב"ז סי' רס"ד] דהבחנת הזרע באשה הראויה לילד הוי מן התורה מקרא דלהיות לך לאלהים ולזרעך אחריך ושאר הנשים הוא דהוו גזירה דרבנן ולכן הצריכוהו להוציא משא"כ בנ"ד דאין כאן לא איסורא דאורייתא ולא סכנה רק שעבר על תקנת חכמים די לו בעונש קנס. וכ"ש דנר' מלשון התקנה דאינה אלא בשאינו כהן רק בישראל דלא מפסדינן לה מיניה מדכתבו אם ירצו לעשות נישואין מחדש הרשות בידם וזה לא שייך אלא בישראל דיכול לעשות נישואין אחר שיגרשנה ולא בכהן דלא מצי לישאנה אחר שלוחיה וכן דמן התקנה מפקינן כהן משום דלא מצי להחזיר נ"ד דכוותיה אם יגרש לא מצי להחזיר. ועוד דאפי' כפי התקנה אין בידינו לעשות לו שום דבר שיגרש רק ישאר בבית האסורים עד שיתן גט מרצונו ואם בעלי השררה יוציאוהו מבית האסורים אנן מה נענה בתרייהו ודי לנו אי ציית דינא ליתן קנס אשר ישיתו עליו ב"ד במקום שירצה לישאנה, וכעת הדבר נחוץ ואין פנאי לחפש בפסקי הראשונים רק זה מצאתי תשובה מהרבנים המובהקים כמוהר"ר יהודה בן עטר זלה"ה וכמוהר"ר שמואל הצרפתי זלה"ה וכמוהר"ר אברהם ן' דנאן זלה"ה וכמוהר"ר יעקב אבן צור זלה"ה שהשיבו לחכמי דבדו על א' שנשא על אשתו שלא כדין וקידש בלא מציאות חכם ועשרה מישראל וכנסה תוך ז' ימי חימוד וכתבו להם בענין שנשא שלא כדין יפרע לאשתו כל מה שהחזיק וכו' ויפטור וכו' ועכ"ז צריך לפרוע קנס שעבר על גזירת נח'ש שגזרתם שלא לקדש אלא ביו"ד ולפרוע קנס אשר כנסה בתוך ז' נקיים דחימוד ואז תתירו לו הגזירת נח'ש שעבר עליה וכו', וסיימו בדבריהם כל זה כתבנו לענין דינא ואם יראו מעכ"ת שאם יעמידו הדבר על ד"ת איכא למיחש דלמא נפקא מינה חורבא אזי ישתדלו כת"ר לתווך שלום ביניהם כטוב וכישר בעיניהם ואם יטה שכמו לסבול ולקבל עליו את הדין עה"ד שביארנו ושב ורפא לו וחתמו הרבנים הנ"ל ומה יעשו איזובי קיר כמוני אם לא לרדוף שלום גם נכבדי עיר התהלה מבקשים לרדוף שלום כמו שבאו דבריהם בחותמן באופן כשהסכימו החכמים הנ"ל אף ידי תכון עמהם הח"פ צפרו בר"ח אדר מש' עם ז"ו קני"ת

שאול ישועה אביטבול סי"ט

סימן פ"ג

טופס והעתקת מעשה שאירע בכפר תאפילאלת וז"ן מעשה שהיה כך היה ראובן עמד ונשא א"א על אשתו והיא היתה בבית אביה בכפר אחר ולאחר ששהה עם האשה הב' קצת ימים כמו ב"ח הלך הבעל עם אנשים של צורה לפייס לאשתו הא' כדי שתחזור לביתו ויתקן לה מדור לבדה לפי כבודה ויזון ויפרנס וכו' ולא נתרצית לו ולאח"ז הרשית לאביה הרשאה גמורה בקש"מ וכו' נגד בעלה כדי שיתן לה גיטה שלא יכלה לסבול צרתה והלך עוד בעלה הנז' כמה פעמים פעם אחר פעם והוליך עמו ת"ח וטובי העיר כדי לפייסה ולא נתרצית ובעלה לא רצה לגרשה מפני שחשדה שנתנה עינה באיש אחר והיא עדיין ברשותו לפי שאמר ששמע מאיזה נשים שבשכונתה ששמעון אמר לה גרש את בעליך כיון שנשא עליך אשה אחרת ואני אקח אותך לי לאשה לאחר שתתגרש בגט כשר וכיון ששמע הבעל כך חרה לו עד מות על שמעון ולא רצה לגרשה עד שנתפשרה עמו בסכי כתובתה ואע"פ שנתפשרה עמו בסכי כתובתה לא נתרצה לגרשה עד שהתנה עם אביה בפני הסופר ועידי הגט ע"מ ובתנאי שלא תנשאי לשמעון וכיון שקע"ע האב הנז' התנאי הנז' בקש"מ בפני בתו ובפני הסופר ועידי הגט עמד הבעל וגרשה והתנאי הנז' היה קודם כתיבת הגט ועד לאחר כתיבתו כמה פעמים וכפל דבריו בתנאי הנז' וכו' ונעשה כעין שגגה ונכתב הגט וניתן ולאחר שעברו כמו ז' חדשים ויותר עמד הנחשד ורצה לישא האשה הנז' ועמד הבעל הנז' וקבל בפני בדי"ץ שלא תנשאי לנחשד הנז' מחמת התנאי הנז' והביא עדים כשרים על התנאי הנז' וגם עידי הגט העידו על התנאי הנז' שהיה בפניהם קודם כתיבת הגט ועד לאחר כתיבתו כמה פעמים וכיון שהגיעו הדברים לפני בדי"ץ חקרו ודרשו בדבר ואסרוה על שמעון הנחשד והצריכוה גט אחר מספק כדי שתנשאי לאחר בהיתר גמור ולראית האמו"ץ חש"פ היום יום ד' י"ט לחדש שבט ש' ומבשר"ך לא תתעלם, הרחמן הוא יצילנו משגיאות ומנסתרות ינקנו אכי"ר וקיים ע"כ נמ"ך. וח"ע חכמי העיר הנז' הלא המה כהה"ר יעקב ן' מכלוף ה"ן מלכא וכהה"ר מסעוד ן' אברהם ה"ן חיון וה"ר מסעוד ן' אברהם אביחצירא וכהה"ר דוד ן' יעקב אביחצירא וכהה"ר יעקב בן יצחק ה"ן סמחון וכהה"ר משה ן' יעקב ה"ן ילוז

וס"ל נמ"ך וז"ן אחד הרואה ואחד השומע גבובי דברים הנאמרים מחכמי העיר ומנהיגיה כל אשר בתוכו יתמה דמתחלה כתבו שקע"ע אביה בקש"מ במעמד בתו ע"מ שלא תנשאי לשמעון וכיון שקע"ע וכו' עמד וגרשה בגט ולא פירשו מה אמר לה בשעת נתינת הגט אם אמר לה חוץ מפלוני או אפי' נתן לה הגט סתם שא"ל ה"ז גיטך ולא א"ל