אבני שיש קט

מריש סי' ע"א כמו שנראין פשט דברי מר"ן דמיירי שהמלוה טוען לא נפרעתי ונאמן להכחיש העדים שמעידין על הפרעון ועוד כתב הסמ"ע שכן מוכח מדברי הטור והמחבר בסעי' ג' מסי' ע"א דדוקא אם יש עדים שהודה בפניהם שנפרע שט"ז מהני נגד הנאמנות ולא בענין אחר: הרי מבואר דדעת מר"ן וסמ"ע דעסקינן במלוה טוען לא נפרעתי ואפי"ה נאמן להכחיש העדים מטעם דכתב לו כשע"ך. ואנן מה נענה אבתרייהו לחלק כמו שחילק הש"ך דבטוען לא נפרעתי ולהד"מ אינו נאמן להכחי' את העדים וכ"ש שבנ"ד יודה הש"ך שהרי עיקר דבריו אמורין בסי' ע' סקט"ז וז"ל ואפי' בנאמנות גופיה שהאמינו כבי תרי כל אימת דאמר לא נפרעתי הדבר ברור דכשטוען המלוה להד"מ אינו נאמן נגד ב' עדים שהרי בע"כ יחזור וישלם לו אחר שיפרעם כי יתבענו ויאמר לו תן לי מה שנתתי לך מעות והרי כאן עדים וכו' ומה ישיב על הקבלה שהרי אמר להד"מ וע"ז הוא מוכחש בעדים והוא לא האמינו אלא לענין פרעון ולא לכל שאר עניינים וא"כ אפוכי מטרתא למ"ל עכ"ל מוכח מדבריו דמיירי בהאמינו כשע"ך ולא התנה עליו שיהא נאמן בלי שו"ש וג"ש לעולם דאז הוי דינו לתובעו מפני שפרעו ב' פעמים כדאי' בסי' ע"א ס"ה אבל בהיכא שהתנה עליו כנ"ד שכתב בלי ג"ש לעולם אינו תובעו לעולם אפי' אחר הפירעון ואין כאן הפוכי מטרתא ועוד דהש"ך דייק בדבריו והוא לא האמינו אלא לענין פרעון ולא לכל שאר עניינים ולפ"ז בנ"ד שכתוב בשטר על כל ענייני שט"ז ופרעונו יודה הש"ך שהרי האמינו לענין פרעון ולשאר עניינים הרי דלכ"ע בהיכא דהתנה שיהא נאמן כשע"ך עכ"ע השטר ופרעונו בלי לחיי' שו"ש וג"ש לעולם כנ"ד אפי' הביא הלוה עדים כשרים ונאמנים בלתי שום הכחשה אינם כלום ונאמן המלוה להכחישם בדיבורו הקל מכח התנאי וכ"ש שהעדים המעידים בזה הם מוכחשים אם עדות ה"ר יוסף הכהן שהעיד שכל החובות שהיה נושה הר"ש בבני קהלו מיום שנתמנה על הצבור עד שנסתלק כולם פרועים ישנה בהכחשה שהרי המציא לנו הר"ש ק"ע שבעת שנתמנה נגיד ה"ר אלעזר אבן צור נסתלק יוסף הנז' והמציא לנו שטר מנויו של אלעזר הנז' שנתמנה בי"ג באדר תקל"א ולפ"ז הוי סלוקו ממינויו קודם חיוב השטר הנז' שזמנו כ"ד באדר א' תקל"ב והוא מעיד על החובות שהיו קודם סלוקו ומה שהעיד שמכללם שנת תקל"ב הרי הוא מוכחש ועומד גם מה שהעיד שאחר שנת תקל"ב יצא דבר מלכות להר"ש הנז' לפרוע לבני קהלו ג' אלפים מתקאלים הרי המציא הר"ש כת"י המקבלים הסך הנז' מאתו ומכללם ה"ר יוסף הכהן שקבלו הסך הנז' מהר"ש הנז' בך' יום לח' אדר התקכ"ז והרי עדותו מוכחשת גם בזה ואינה כלום וגם במה שהעיד שהר"ש היה נוטל מבני קהלו עלילות והטלות וכו' הרי יש עדים כשרים ביד הר"ש שלא היה מטיל שום הטלה ועלילה ואדרבא משתדל היה בהצלתם וגם אנחנו יודעים יושר נמיכות האיש הנז' במקום גדולתו והיותו דורש טוב לעמו שכמה פעמים עמד בפרץ בהצלת בני קהלנו קהל צפרו בלתי שום הנאה וקבול שכר כלל וכ"ש שיטיל הטלות חלילה. גם עדותו של ה"ר אלעזר אבן צור אינה כלום. חדא שהוא עצמו מהמחוייבים בשטר הנז' וכו' ומה מועלת עדותו על עצמו כלום יש אדם שמעיד על עצמו והגם שהחכם הפוסק בהצעה כתב שמי שאינו מפורעי המס מהמתחייבים בשטר אין עליו לפרוע כלום סוף סוף מי מוציאו מיד הר"ש שהרי מחוייב ועומד הוא להר"ש וחוזר ותובע מהקהל ואם לא מצאה ידו יפרע מנכסי עצמו: ומה גם שעדותו מוכחשת שהרי בשטר מנויו מוכח שנתמנה בי"ג באדר תקל"א והעידו העדים שנסתלק תוך שנתו וא"כ זמן השטר שהוא כ"ד באד"א תקל"ב הוא אחר סילוקו ושקר העיד שמכלל שנות מנויו היתה שנת תקל"ב ומה גם שהמציא לפנינו קב"ע משני עדים שהעידו שסמוך לפטירת מאריה דאתרא מוהר"ש טולידאנו היה גובה מהקהל ושולח אל הר"ש הנז' לפ"ז אין כאן מקום לשום אומדנא ולא לדברי העדים [ומשום שהחכם הפוסק הטמין ברמ'ז וכתב שיש ביד הר"ש ממון רב מבני קהלו, הרי המציא לפנינו קב"ע מב' עדים שמעידים על יושר נמיכות הר"ש הנז' והיותו דורש טוב לעמו כל זמן היותו נגיד על ישראל וגם אנו יודעים את האיש ואת שיחו ויושר הנהגתו ורחמנותו שהיה מתנהג עם בני קהלנו וכמה פעמים היה עומד בפרץ להצלתם ומעולם לא תבע מהם כלום. הנלע"ד כתבתי

הצעיר שאול ישועה בכמוה"ר יצחק ז"ל אביטבול ס"ט

טופס כת"י וז"ן אנא לכאתמין לספיל סהדין עלא נפוסנא באיין קבדנא ענד ה"ר שלמה ן' וואליד נר"ו סך תלת אלף מתקאל דרהים לכסאווי די כאן סידי אלאה ינצרו עטאנא חנא ויהוד פאס וכא נלזמו נפוסנא באיין נעטיווה' לסידי אלאה ינצרו וואקת מא אמרנא נכלסוהא והאד ליסתלזם די תלזמנא באדין כותנא די סאפדונא ועלא קד האד אסי חק באיין נסתלזמי ביה לסידי אלאה ינצרו וקבדנאה ענד ה"ר שלמה ן' וואליד נר"ו וחנא כא נזלו ידינא פלעראייס למבארכא יום ה' עשרים באדר א' שנת התקכ"ז ליצירה ע"ה עכ"ל, וחתום הי' יוסף הכהן והי' יוסף בהללול, וס"ל נמ"ך הנפק כתבא דנא קדמנא אנן בי תלת דתרי מינן חתימי הכא לתתא ומדאתבריר לנא דדא איהי חתי' ידוהי דה"ר יוסף הכהן דחתים הכא לעילא אישרנוהי וקיימנוהי כדחזי וח"פ תמ"ת וצ"ל שיוסף הכהן הנז' הוא בר דוד והשו"ב וקיים עכ"ל, וחתו' החכמים השלימים כהה"ר בנימין לכרייף נ"ר וכהה"ר חסאן ן' לחסין נ"ר החתו' מעבר לדף ונתקיימו לנו חתי' בא' מדרכי הקיום ולראיה ח"פ תרי מגו ג' וקיים

שמואל אברהם בן זמרא סי"ט

שמואל אלבאז בכהה"ר רפאל משה סי"ט

סימן ס"ה

ביען שה"ר מכלוף ן' סאלם זה כמה והוא נשוי עם הכבו' מסעודא בת סלימאן ה"ן רבוח שנשאה בכתובה למנהג הקאשטילייאנו'ש ועל של עתה עמדו לפנינו הבעל ואשתו הנז' מוסכמים בעצה א' והומונייא א' והע"י ע"ע בקש"מ בדל"ב וגם נשבעו שניהם ש"ח בתקיעת כף והזכרת השי"ת כראוי מחמת שרצו ברו"ן הפשוט ובהש"ד ובטלו התנאי שהתנו בשטר כתובתם הנז' להתנהג ע"פ מנהג ותק' הקאשטילייאנו'ש ביטול גמור וכמאן דליתיה דמי דלא למידן ביה ודלא למילף מיניה מידי וחידשו עכשיו בכח הקוש"ח הנז' תנאי מחודש שיהא מוחזק ומקויים ביניהם כתנאי בני גוב"ר והוא שאם תפטר האשה בחיי הבעל הנז' שלא יטלו יורשיה זולת סך עשרה אוקיות מכ"ט לכל א' וכל שאר הנכסים שימצאו לו ולה בעולם באמ"ץ קרקע וטלטל וכל מאי דמתקרי נכסי הכל יזכה בהם הבעל הנז' ואין לזרים אתו. וכן אם נפטר הבעל בחיי אשתו הנז' שלא יטלו יורשיו זולת סך עשרה אוקיות לכל אחד וכל שאר הנכסים שימצאו לו ולה בעולם באמ"ץ קו"ט וכל מאי דמתקרי נכסי הכל תזכה בהם האשה הנז' ואין לזרים אתה והרי התנאי הראשון שקבלו עליהם בשטר כתובתם להתנהג ע"פ תק' הקשטי' בטל ומבוטל מעיקרו וכאלו לא היה כלל שהרי מחלוהו ובטלוהו ביטול גמור בקוש"ח כראוי וכמאן דליתיה דמי ואין לדון אלא על תנאי הזה האחרון שחידשו בפנינו וכגו"ד צריך לאודועי שכל זה עשינו בהמלכת ב"ד וחקרנו ודרשנו היטב שמא יש לאשה צד אונס מבעלה או לבעל צד אונס מאשתו ונתברר לנו בירור גמור שברצונם הטוב עשו זאת לעשות נח"ר לעצמם מחמת שנפשם יודעת מאד שהבנים שיש להם אין מפקחין ואין משגיחין עליהם בשום אופן בעולם ומהאי טעמא אף כי הוכחנו אותם על אעבורי אחסנתא משם המו"ץ עכ"ז ניחא להו בתקנת עצמם טפי ולהיות שהבעל הנז' מוטל על ערש דוי הוצרכנו להודיעם שאף שיעמוד מחוליו לא יתבטל התנאי המחודש שחידשו ביניהם ואדרבא התנאי הא' בטל והתנאי הזה שחידשו בפנינו יהיה