אבני נזר יורה דעה עה

ד) ובתוס' ד"ה והוא דלא דרס פי' בקו' כו' וקשה שמא עורב הוא ולכאורה י"ל דקים לי' לר"נ דעורב דורס. וכהאי גוונא כתב בעה"מ בשם ר"ת דאף די"ט עופות אין דורסין לפי שיטתו] עורב דורס אך לשיטת רש"י עורב אין לו זפק את"ל שדורס ע"כ סימני טהרה שלו אצבע וקורקבן. וע"כ סימנים אלו ישנם גם בי"ט עופות (דסימן חדש שאינו בי"ט עופות אינו בעורב רק בפרס ועזני'] וא"כ ח' ספיקות שפירש"י שהי' לו ג' סימנים המבוררים זולת קורקבן דמספקא לי' וספק אין לו רק ג' ומי"ט עופות הוא. וכיון דסימן קורקבן ישנו בי"ט עופות איך סימן קורקבן מפיק מי"ט עופות. ועוד כיון דסימן קורקבן ישנו בי"ט עופות על כרחין חסר בהם סימן אחד מג' הנשארים [שאם הי' לו גם כל ג' הנשארים הי' בו ד' סימני טהרה] וכיון דבח' ספיקות הי' בהם ג' הנשארים על כרחין לאו מי"ט עופות נינהו. ועל כן לרש"י אין ברור שעורב דורס ואפשר סימני עורב אצבע ואינו דורס. וי"ט עופות מוסיף עליהם זפק אבל סימן קורקבן אין בהם. וח' ספיקות שהי' בהם אצבע וזפק ואינו דורס. שפיר מספקינן להו בי"ט עופות וסימן קורקבן מוציא אותם מחשש י"ט עופות: ה והנה שיטת ר"ת דכל י"ט עופות אין דורסין והתוס' והרמב"ן כתבו בשמו שגם עורב אינו דורס. אבל בעה"מ כתב בשמו דעורב דורס. ומשמע בדבריו דהוא הדין מין עורב דאתרבי מלמינו דורס מדכתב דלשיטת ר"ת עוף שאינו דורס ובא בסימן עוד כל שהוא מותר. והיינו דלא משכחת טמא אינן דורס רק י"ט עופות שהם בעלי ג' סימנים. ופרס או עזני' שהם בעל סימן אחד וזה בעל שני סימנים אינו מהם. ואי אמרת מין עורב אינו דורס יש לחוש עליו שמא מין עורב הוא. אלא ודאי גם מין עורב דורס: ו) אך קשה עליו טובא הא דר' נחמן עוף הבא בשני סימנים כשר והוא שיכיר עורב ומינו. וע"כ אחד משני סימנים הוא אינו דורס שאם דורס כל הדורס טמא. וע"כ שאינו דורס. ולמה צריך שיכיר עורב ומינו הא עורב ומינו דורסים. ואין לפרש כמו שפירש הר"ן ז"ל שבא בשני סימנים בגופו ואינו ידוע אם דורס. דא"כ לר"ת לא נפיק מחשש י"ט עופות והוא תמוה גדולה לדעת בעה"מ בשם ר"ת שוב מצאתי בקונטרס פני נשר שהניח זה בצ"ע: ז) ונראה ליישב לפי הנ"ל דרק זפק ודאי ליתא בעורב אבל סימן קורקבן אפשר יש. והנה מדמקשה הש"ס לר"נ עורב ותו לא מדר"א מוכח דפשיטא לי' לש"ס לר"נ ס"ל להלכה כר"א (ולפנינו יתבאר בעז"ה מנ"ל לש"ס שיקשה] ולר"א ודאי גם עורב אינו דורס. שאם עורב דורס וזפק הא לית לי'. ע"כ סימני טהרה שבעורב אצבע וקורקבן וזפק הא איתא בזרזיר מין עורב ואינו דורס בי"ט עופות לר"ת. וא"כ יש כל ד' סימני טהרה לבד פרס ועזני'. וא"כ פרס ועזני' למה לי ומדכתבו הוי להו שני כתובים הבאים כאחד וקשה נשר למה לי. אלא ודאי לר' אליעזר עורב אינו דורס וסימני עורב או אצבע ואינו דורס וקורקבן סימן חדש דליתא רק בפרס ועזני'. או סימני עורב קורקבן ואינו דורס ואצבע סימן חדש. ועל כן ניחא ר' נחמן לשיטתו דפסק כר' אליעזר וכל"ק דאמימר בסנונית. משא"כ לדידן קיי"ל כר' יהודה ומר זוטרא דהלכה כחכמים בסנונית וה"ה בזרזיר. ולחכמים שפיר אמרינן עורב דורס. ועוד יתבאר ב) ובזה יתבאר מנ"ל לש"ס, דר' נחמן כר' אליעזר דהנה קשה טובא ראיית חכמים בזרזיר מדיש לו זפק הלא טעמא דחכמים מבואר לקמן משום דשכן ולא נדמה לא מקרי למינו. אבל בשכן ונדמה מודו לר"א ומשמע דאפי' אין לו אותם סימנים שבעורב. וכן כתב בחי' הר"ן ותדע דאל"כ הו"ל להש"ס לתרץ לקמן אדאתרי' דשאני זרזיר משום שאין לו סימני עורב רק סימנים אחרים. אלא ודאי פשיטא לי' להש"ס שגם חכמים ס"ל דחשיב למינו אף שאין לו אותם סימנים וא"כ מה זה שתלו בזפק: ט) אך לפי האמור אתי שפיר שהביאו ראי' לסברתם דבשכן לבך לא חשיב מינו ע"כ זרזיר כשר. דאי אמרת דחשיב מינו וזרזיר טמא הלא זרזיר יש לו זפק וסימני עורב שאין לו זפק אצבע וקורקבן. שהם ס"ל עורב דורס ולית לי' סימן אינו דורס וע"כ סימני עורב אצבע וקורקבן. ואי זרזיר שיש לו זפק טמא. א"כ יש כל סימני טהרה לבד פרס ועזני' וקשה פרס ועזני' למה לי' ומדכתבו הו"ל שני כתובים הבאים כאחד וקשה נשר למה לי אלא ודאי דזרזיר מותר. ור"א ס"ל עורב ג"כ אינו דורס כמו י"ט עופות. והשתא הוי סימני עורב או אצבע ואינו דורס או קורקבן ואינו דורס וי"ט עופות מוסיף עליהם זפק והוי סימן חדש או אצבע או קורקבן. והשתא מקשה שפיר אדר' נחמן מדר' אליעזר דעל כרחין ר"נ כר"א דאי כחכמים הא הם ס"ל עורב דורס. וא"כ למה צריך להכיר עורב. אלא ודאי כר"א ס"ל ואתי שפיר. ועל כן לדידן דפסקינן כחכמים על כרחין עורב דורס. דזה יסוד ראיית חכמים מדעורב דורס כנ"ל: סימן עח א) התוס' כתבו בשמעתין י"ט שיש להם ג' סימני טהרה והדין עמם דעופות טמאים הם כ"ד. עשרים שנכתבו בהדיא. וד' למינה למינה למינו למינהו כדלקמן בסוגיא (ס"ג) והנה למינו כתיב בעורב וא"כ הוציא מהכ"ד נשר ועורב. ומין עורב ופרס. ועזני'. נשארו י"ט דעל כרחין מין עורב נמי אין לו אלא שני סמנים שהרי ר"נ אמר הבא בשני סימנים צריך שיכיר עורב ומינו. הנה דמין עורב בא בשני סימנים. ותמוהין דברי הר"ן שכתב כ' עופות יע"ש. ומשמע מדבריו דמין עורב לו ג' סימנים. וזה היפוך ש"ס הנ"ל: ב) ובזה יתיישב מה דקשה טובא מה צריך הש"ס (ד' ס"ב.) ס"ב להקשות אדר"נ מדר' אליעזר הא קרא כתיב למינה. והיינו בשכן ונדמה. וכבר נתקשה בזה הר"ן בחי' ונדחק מאוד. אך לפי האמור י"ל דהיינו יכולין לומר דמין עורב סימניו כמו הי"ט עופות ובאמת כ' עופות הם שיש להם ג' סימנים [ולר"מ בר"י סימן אחד] כסברת הר"ן הנ"ל. והוכיח מדר"א דאמר לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו מין עורב ולכאורה מנ"ל שמין עורב הוא. הא אין להוכיח אלא שהוא מין טמא כדאמר לקמן שוכן עם הטמאים טמא אבל אין הוכחה שהוא מאותו מין ששכן עמו. אלא דכיון שהוא טמא כמוהו שוכן אצלו וכעין וילך עשו אל ישמעאל מפני שהוא מינו (ב"ק צ"ב) אף שעשו וישמעאל תרי מיני. עשו רוצח הוא ונאמר בו על חרבך תחי' וישמעאל לסטים הוא ונאמר בו והוא יהי' פרא אדם כדאיתא בספרי