אבני נזר יורה דעה עד

יד) ובזה נסתר גם ההיתר החמישי ששם ג"כ ליסוד ממה שאין בהם דריסה ונסתר ג"כ לפי הפירוש דורס שיש לו ארס. אך מלבד זה היתר הנ"ל תמוה שכל יסודו על הש"ך ופר"ח שדעת המחבר סימן דורס שמטיל ארס. והכר"ו הוכיח היפוך דבריהם להמחבר שפוסק כרש"י ותוס' די"ט עופות יש להם ג' סמנים. ואם דורס היינו מטיל ארס הרי הנץ דורס והוא מי"ט עופות. ע"כ יש לו ג' סמנים בגופו ואינו דורס סימן החדש וא"כ מה נתלבטו הפוסקים איזה סימן חדש. (וגם המחבר שכתב דבעי אינו דורס וגם ג' סמנים בגופו אי הוה ס"ל בודאי אינו דורס סימן חדש באינו דורס לחוד סגי דפרס ועזני' לא שכיחא בישוב או אינו דורס ועוד סימן אחד ול"ל ג' סמנים. אלא ודאי אינו פשוט שאינו דורס סימן חדש וע"כ שאינו פשוט שדורס היינו מטיל ארס] ותמהני על כ"ת שלא הביא דברי הכרו"פ: טו) היתר הוא"ו מחמת שרוב מיני עופות מינים טהורים אין איסור בעוף המסופק רק מדרבנן. וכיון דאפשר שהאווזא היא שיש עלי' מסורת הוי ספיקא דרבנן ולקולא. והנה מה שכתב דאזלינן בתר רוב מינים אף שרוב גופי עופות טמאין אנן לאו על גוף העוף דנין רק על המין אם הוא מין טהור ובזה האיכא רוב מינים טהורים. אף שהיטב אשר דיבר. מ"מ אינו מוכרח בנ"ד דהא אלף עופות במזרח וכולן מין אי' ובודאי עופות אלו משונים בצורתם זה מזה אך כולן מין אי' וא"כ כשאנו דנין על צורת עוף הנמצא אם הוא צורת עוף טמא או צורת עוף טהור נזיל בתר רוב צורות שהם טמאין: טז) אך באמת אין נ"מ בכל זה כי הדבר ברור שלא נזיל בתר רוב מאחר שאמרה תורה להבדיל כמ"ש הריב"ש (סי' קצ"ב) כאשר כתב לו חתנו הגאון שליט"א מדברי ריב"ש (סי' קצ"ב). אך מ"ש שלדעת הרמב"ן אינו כן. אמת שלדעת הרמב"ן אינו עשה בפ"א. אבל מ"מ גלתה תורה שלא נלך בזה בתר רוב. ומצינו כן לפעמים בערלה בחו"ל שכך הלכה ספיקה מותר ואף שרוב לאיסור. וכל המיקל בארץ הלכה כמותו בח"ל אפי' יחיד במקום רוב. ובשמ"ק ב"מ במעשר בהמה עשירי ודאי ולא עשירי ספק לא מהני רוב להוציא מתורת ספק ומה שהשיב לחתנו שליט"א דלריב"ש נתחזקה הראי' שכתב לעיל דא"כ איך יועיל מסורת. כבר השבתי ע"ז: י' היתר הז' מטעם ס"ס שמא היא מין אווזא שיש מסורת עלי'. ואת"ל שאינו מין אווזא שמא אין הלכה כר"ת ומותר במה שחרטומו רחב שהיא סימן אינו דורס ומותר בג' סמנים שאחד מהם אינו דורס. ובזה לא יהי' סתירה מריב"ש דא"כ האי אווזא יש עלי' מסורת ונתקיים והבדלתם וכן אם הלכה כר"מ בר"י נתקיים עשה דוהבדלתם: יח) לא נ"ל דכי היכי דלא חשיב מובדל ע"י רוב כמו כן לא חשיב מובדל ע"י ס"ס. והרי ספק טומאה ברה"י דלא מהני ס"ס לטהר. כתבו תוס' פ"ק דפסחים ופ"ג דב"ב הטעם משום דבספק אחד נמי איכא חזקת טהרה ואעפי"כ טמא ה"ה בס"ס. ה"נ בזה כיון דרוב לא מהני ה"ה ס"ס. וכ"ש דרוב עדיף מס"ס. דרוב מהני לטהר ברה"י. כמו בט' צפרדעים ואפי' רובא דליתא קמן כמבואר בתוס' נדה (כ"א. סד"ה ורבנן). ואלו ס"ס לא מהני לטהר ברה"י. וכיון דרוב לא מהני כ"ש דלא מהני ס"ס יט) ובודאי סברת כ"ת הוא כיון דרק מחמת שאין יודעין הדין ואם הדין כר"מ בר"י הרי היא מובדל עפ"י דין רק שאנחנו לא נדע הדין. אך לא משמע כן בתשובות הר"ן גבי שלא יהי' בעיר פלוני ביום שבת אם מחויב לצאת קודם השבת. וכתב שתלוי במחלוקת רש"י ותוס' ריש פסחים. וכתב כיון דספיקא דאורייתא לחומרא חשיב חל הנדר ויכול לשאול מע"ש ואף דאפשר דהלכה כתוס' והדין מבורר שאינו צריך לילך מע"ש ולא חל הנדר. מ"מ כיון. שהוא אינו יודע הדין חשיב חל הנדר לדידי'. ה"נ כיון שהוא אינו יודע הדין לא חשיב מובדל לדידי'. ולא נתקיים והבדלתם. וכן אם הוא אווזא כיון שאין אנו יודעין המסורת לא הוי הבדלה וכן משמע בבכורות באלולין לבן עזאי ( חשיב עשירי ספק אף שהיא ספיקא דדינא. ואין להאריך עוד ידידו הדו"ש וש"ת הק' אברהם סימן עז א) כתב הר"ן בשם רש"י דכל י"ט עופות דורסין וכן עורב ואין לך בטמאים אינו דורס רק פרס או עזני'. וק"ל טובא דבשמונה ספיקות [ס"ב:] פירש"י דשלשה סמנים הי' מבוררין בהם ומספקא לן אם קילוף הוא הרי יש להם ד' סמנים ואי לא שמ' מי"ט עופות הם. הנה דאף שאינו דורס מספקא לן בי"ט עופות ואף דרש"י פירש ברייתא דכל שיש להם ג' סימנין שבגופו דידעינן נמי שאינו דורס דאי לא חיישינן שמא דורס ומי"ט עופות הוא. היינו דלא ידעינן מה הם ג' סימנים שבי"ט עופות מאי נינהו ואיזה סימן חדש. וכ פירש"י (ד' ס"א: דה"מ מהו דתימא) דלא ידעינן איזה סימן חדש: ב) ובדף ס"ב גבי זרזיר דאנשי כפר תמרתא אוכלין אותו ולא חששו לעורב מפני שיש להם זפק וסנונית לבינה אנשי גליל עליון אוכלין אותו ולא חששו לעורב מפני שקרקבנו נקלף. ופירש"י מפני שיש להם זפק ואין זה מאותם שני סימנים שבעורב ובתוד"ה מפני שקרקבנו נקלף אינו מסימני עורב יע"ש ג) ולפענ"ד אחר שרש"י פירש רק גבי זפק ולא בקורקבנו נקלף מכלל דס"ל דקרקבנו נקלף אפשר הוא מסימנים שבעורב. אך מסתמא אינו דורס שאם דורס כל הדורס טמא. ועל כרחין שאינו דורס. ועוף הבא בשני סימנים אין בו חשש י"ט עופות שבאים בג' סימנים ולא חשש פרס ועזני' שאין בו רק סימן אחד ואין לחוש רק לעורב וכיון שלבינה הוא אין לחוש לעורב ששחור כדכתיב שחורות כעורב. והיינו דמחלק בגמ' בין חוורא כריסא לירוקא כריסא. ומוכרח כן לשיטת רש"י שפירש שאף שיש לו ג' סימנים שבגופו חיישינן שמא דורס ומי"ט עופות הוא כמ"ש תוס' ור"ן בשמו ואי גם קורקבן אינו מסימני עורב על כרחין סימני עורב אצבע ואינו דורס וע"כ סימני טהרה שבעורב ישנם בי"ט עופות ג"כ (דסימן חדש שאינו בי"ט עופות אינו בעורב רק בפרס ועזני'] וא"כ הבא בג' סימנים שבגופו אזיל מיני' חשש י"ט עופות שמא דורס. דהא י"ט עופות אין דורסין. אלא ודאי קורקבן נקלף אפשר ישנו בעורב. וי"ל שני סימני טהרה שבעורב אצבע וקורקבן אבל דורס הוא וי"ט עופות נמי דורסין רק שיש להן גם זפק. ועל כן הבא בג' סימנים שבגופו חיישינן שמא דורס ומי"ט עופות הוא: