אבני נזר יורה דעה תקי

החטאים בנפשותם אשר זה הוא פתח לכל עון ולכל חטאת כידוע. ולא מצינו שמצות ישיבת א"י תדחה את כל התורה בכללה: ב באות ג' הוכיח כ"ק שליט"א שהגירסא בספרי שלו היא עקרית שבמעשה ראשונה לא חזרו לארץ ישראל. שהרי התנאים האלו מצינו שהי' בח"ל ואם חזרו לא"י היכן מצינו שיצאו אח"כ עכת"ד. אי משום הא לא איריא. שבע"כ צ"ל כך. שהרי מפורש בש"ס פסחים (ג':) שריב"ב הי' בנציבין בזמן הבית. ואם כדברי כ"ק שליט"א שמאותו מעשה ואילך שיצא עם אינך התנאים הי' בנציבין. ע"כ שהיציאה הי' בזמן הבית. ולמה לא חזרו כשזכרו את א"י דבזמן הבית הכל מודים. ואם קושית כ"ק שליט"א היכן מצינו שיצאו יהי' קושיא א"כ יקשה בכפלים. אבל באמת אין זה קושיא כלל. דתורתינו הקדושה אינה סיפורי מעשיות. והנה נמצא אתו ספרי עם הגהות הגר"א ז"ל וגורס בשניהם שחזרו למקומם. ולא אדע אם הכתב יד של הספרי שלו שקול יותר מהגהות הגר"א. ובר מן דין מה הועיל כ"ק שליט"א להמגלת אסתר בזה אשר יהי' כדאי להתווכח. כי הנה כ"ק שליט"א כתב בקונטרסו שבמעשה השני' לא הגיעו עדיין לחו"ל שעדיין לא חל עליהן השבועה ובהם יש מצוה לכן חזרו. וא"כ מה תירץ המגלת אסתר על הרמב"ם שלא מנה מצות ישיבת א"י משום דבזמה"ז אין מצוה הלא יש מצוה באנשים שהם בא"י. ומעולם לא פסקו ישראל מארץ הקדושה כמ"ש הרמב"ם בס' המצות במצות קידוש החודש. וע"כ כוונת המגלת אסתר שבזהמ"ז ליכא מצוה כלל אף להיושבין בארץ ישראל. והרי הספרי עכ"פ במעשה השני' הוה תיובתי'. ג) שם כתב ליישב דברי המגלת אסתר מהא דקשה עליו מהרמב"ם פ"ח מה' עבדים ה"ח וז"ל כ"ק שליט"א ומזה ליכא הוכחה כלום דלענין לעלות נראה מדברי הגמ' שאינו אלא תקנת חכמים משום ישוב א"י כמו כל התקנות עכ"ד. ואנכי לא ידעתי דסוף סוף הרי הרמב"ם סובר דהדין דהכל מעלין היא גם בזמה"ז יהי' מאיזה טעם שיהי'. מ"מ לא סבר לה להא דר' חיים שכתב דבזהמ"ז ליכא מצוה לעלות ואין מעלין. ומה זה שכתב המגלת אסתר הא דר' חיים לסייעתא בדעת הרמב"ם שאינו נוהג בזמן הזה שהרי ע"כ פליגי אהדדי: ד שם בדבר מה שהשיג כ"ק אבי אדמו"ר הגאון שליט"א על המגלת אסתר במה שכתב ליישב דעת הרמב"ם שלא מנה עשה דארון וכפורת משום דאינו נוהג בזמן הזה. והשיג עליו שדומה למצות החרם תחרימם דשבעה אומות ועמלק אף דלאחר שימחה שמם לא יהי' מצוה. מ"מ באם הי' בעולם הי' מצוה שוב המעשה מתקיימת במה שאינם בעולם. וה"נ בארון וכפורת כיון שאם לא הי' ארון וכפורת בעולם הי' מצוה לעשות אף שלעולם לא יהי' כן. כמו ששוב לא יהי' ז' האומות האלו. מ"מ שוב נחשב שהמצוה מתקיימת במה שיש ארון וכפורת. וכ"ק שליט"א כתב שפליאה בעיניו מהרמב"ם בס' המצות. אנכי מה אשיב על דברים האלה כי הלא כל דברי כ"ק אבי אדמו"ר הגאון שליט"א מדברי הרמב"ם אלו מוצאם. ודברי הרמב"ם האלה הם יסוד דבריו שכתב שם אלו דברים עצמן. וסיום דבריו כי אינה נקרא מצוה שאינה נוהגת לדורות רק אם יהי' עכשיו כמו אז ואעפי"כ לא תנהוג כמו שבמדבר הי' מצוה שלא יעבדו הלוים מחמשים שנה ואילך ועכשיו מותר לעבוד. כמו כן אם באיזה זמן יהי' הדין שאף יהי' עמלקי לא יצטרך להורגו הי' נקרא מצוה שאינה נוהגת לדורות. אבל מה שאינה מצוה מחמת שעכשיו אין עמלקי בעולם לא בשביל זה נקרא מצוה שאינה נוהגת לדורות. וה"נ בענין ארון וכפורת דמה שאינה נוהגת לדורות הוא מחמת שהראשון קיים לא בשביל זה יחשב אינה נוהגת לדורות. ואם הי' הדין דאף שלא יהי' ארון וכפורת לא יתחייב לעשות אחר הי' נחשב אינה נוהגת לדורות. ולא ידעתי מי דחקו להסב כוונת דברי הרמב"ם אשר שפתיו ברור מללו לכוונה אחרת דחוקה ובלתי מובן כלל וכלל אשר בשום אופן אין להעמיס זה בכוונת דברי הרמב"ם. ואנכי הרואה כי גרם לו מה שחשב את בעל מגלת אסתר לאחד מן ארזי הלבנון כמו הרמב"ם והרמב"ן באשר ראה את המגלת אסתר נדפס בדף אחד עם הרמב"ם והרמב"ן. חשבהו לחבר להם [זה הבנתי ממ"ש כ"ק שליט"א חלילה שלא דקדק ראשון כמוהו על מעשי אצבעותיו לכתוב שלא כדת] ועל כן ממשכן נפשי' אדרב אע"ג דלא סבירא לי': ה) שם מה שכתב כ"ק שליט"א עוד לחלק בין מצות החרם תחרימם לצורך ישיבה ממצות ועשו לי מקדש שהוא לצורך ארון וכפורת. נסתרה דרכו של כ"ק שליט"א ממני ואיני יודע מה קאמר כדי שאדע להשיב. ובאמת נ"ד עדיף טפי. כי בית המקדש אינו לתכלית ארון וכפורת לבד. שהרי בזמן בית שני אף שלא הי' ארון וכפורת הי' בהמ"ק בנוי. אבל מצות החרם תחרימם הוא רק לצורך ישיבת ישראל. שהרי הגרגשי שפינה לא נצטוינו להחרימו. וכן סיחון ועוג אלמלא יצאו לקראת ישראל והניחום לעבור לא הי' מחרימם ולא ביערו ע"ז שלהם אף שארצם מנחלת ישראל היא משום שמשה לא רצה להושיב את ישראל תיכף שמה כמ"ש הרמב"ן פ' חקת. ע"כ לא החרימם. וכן שלח יהושע תחילה הרוצה לפנות יפנה. הרי שהמצוה לפנות המקום מע"ז ומעובדי' היא רק לצורך ישיבת ישראל: ו) שם כתב כ"ק שליט"א שקבלה בידו ומאמר אסתר קים. הנה כ"ק שליט"א דן אסתר אסתר לגז"ש וידוע שאין אדם דן גז"ש מעצמו אא"כ קיבלה מרבו ואנחנו לא קבלנוה. ואחשוב כי דברי הש"ך חו"מ סי' כ"ח סקי"ד קצת סתירה לקבלתו: ד' כותב כ"ק שליט"א טעם על הא דעבד ז) באות אינו אוכל אלא מפסח של רבו ועבד של שני שותפין אינו אוכל לא משל זה ולא משל זה. וז"ל באמת הטעם פשוט בפסח דהוה שלא למנויו דעבד של שני שותפין הוי כשני חבורות או עבד אפי' מפסח עצמו לשנה קמא שאינו אוכל דאינו יכול למשוך א"ע מידי בעלים שקנין כספו הוא ועדיין הוי כשתי חבורות עכ"ל. איני יודע מה ענין שמטה אצל הר סיני. שהרי העבד הוא מונה א"ע דוקא על פסח זה ואפי' אין רבו מנהו על פסח שלו כלל נמי אינו אוכל. ומה שלא למנויו איכא. ומה שתי חבורות איכא. וכל דבריו אינם אלא דברי תימה: ה) שם הקשה על דברי כ"ק אבי אדמו"ר הגאון שליט"א האם ישיבת א"י באכילה תליא מילתא עכ"ד. אנכי הרואה אשר במחכ"ק שליט"א לרגלי טרדותיו