אבני נזר יורה דעה תיג

ט) ולענין דברי רמ"א סימן קמ"ג שאם חומש אחד שלם בלא טעות יש להקל לברך עליו. ומשמעות דבריו דוקא שאין שם ס"ת שלם לגמרי בלי טעות כלל. וכבודו הביא דברי רשב"א גיטין דמבואר בדבריו דמותר לקרות לכתחילה בו. דע שיש דיעות חלוקות בענין חומשין. שרמב"ם פ"ז מהס"ת שחומשין אין בהם קדושת ס"ת. ומה שאמרו אין קורין בהן מפני כבוד ציבור. היינו שאין כבוד ציבור שיקראו בס"ת פסול. אבל לולי כבודם הי' מותר לקרות בס"ת פסול. שאין המצוה הס"ת רק הקריאה. וכמו שביאר בתשו'. וע"כ ס"ת שיש בו טעות דומה לחומשין. אבל דעת רשב"א בתשו' סימן קמ"ד הובא ב"י סימן רפ"ג חומשין כס"ת לכל דבר אלא שאין קורין בהן בציבור מפני כבוד ציבור וביאר בחידושיו דמחזי כעניות שאין להם ס"ת שלם. ולשיטתי' חומשין וס"ת שיש בו טעות הפכים מקצה אל הקצה דס"ת שיש בו טעות אין בו קדושת ס"ת ומשום כבוד ציבור אין בו. וחומשין יש בהם קדושה אך משום כבוד ציבור יש בהם. ממילא ס"ת שיש בו טעות החומש השלם אין בו לא משום חסרון קדושה ולא משום כבוד ציבור. ע"כ לא פסק רמ"א כמותו רק באין ס"ת אחרת. אבל ביש אחרת חוששין לדעת רמב"ם דאין בחומשין קדושת ס"ת ולא מהני כלל מה שחומש זה שלם. אך אם כבר הוציא ס"ת זה פשוט דסומכין בדיעבד על דעת הרשב"א והר"ן שלא להוציא אחרת: דברי ידידו דו"ש הק' אברהם סימן שעב שאלה אותיות שאינם נוגעין כגון אלפין ועיינין וצדי"ק שאין היודין נוגעין בגגיהן אם מותר לתקן מי שפסול לכתוב סת"ם כגון אשה וקטן. ואם תקנו אי מהני בדיעבד: א) תשובה הנה לכתחילה הדבר פשוט דלא יתקן כי אם מי שכשר לכתוב סת"ם כמ"ש המג"א סימן ל"ט סק"ו. אך בדיעבד יש לעיין כיון דהכא מתקן ע"י כתיבה ממש ולכאורה יש להביא ראי' מהא דאיתא באו"ח סימן ל"ב דמותר לתקן אם קורא כהלכתו תינוק שאינו חכם ולא מקרי שלא כסדרן. ומזה מוכח שהתיקון שלאח"כ לא מקרי כתיבה. דאל"כ הא הוה שלא כסדרן דהרי דייק הב"י בטור אהע"ז סימן קכ"ה דמותר לגרר אותיות הדבוקות שלא במצוות הבעל מדמותר לגרר הנדבקות בתפילין ומזוזות ולא חשיב שלא כסדרן אלמא דלא מקרי בחיבה גירור הנדבקות יע"ש שתירץ דהתם משום דלא אפשר ע"כ שרי. וא"כ ה"נ בתיקון אותיות שאינם נוגעין יש להוכיח כן: ב) אולם הב"י כתב באו"ח סימן ל"ב בשם תה"ד בההי"ן וקופי"ן שנוגעים דא"א לתקן בתפילין ולא דמי לאלפין שאינם נוגעין כיון שאי אפשר לתקן כי אם ע"י שיגרר מתחילה כל הרגל הו"ל חק תוכות יע"ש. וכיון דמדמי אלפין שאינם נוגעין לההי"ן הנוגעין וכמו שדימה בחה"ד סימן רל"ו. א"כ מה זה שחלק משום דצריך לגרור כולה. היא גופה קשיא למה צריך לגרור כולה כיון דלא מקרי כתיבה מה איכפת לן במה שעושה ע"י חקיקת תוכות: ג' אשר ע"כ נראה דהא שהקילו בשלא כסדרן לומר דאם מתחילה הי' יכול תינוק לקרותו מותר לתקן. היינו משום דשלא כסדרן גופי' אינו פסול ברור. והנה בתוס' מנחות (ל"ד:) והביאו ראי' לפירש"י בסדר הפרשיות מדגרסינן במכילתא בד' מקומות מזכיר פרשיות תפילין קדש והי' שמע. והי' כו' כותבן כסדרן ואם כתבן שלא כסדרן יגנזו. ויש לדחות דבכתיבת הסופר קאמר אבל אין קובעין בתפילין כסדר הזה עכ"ל הרי דמתחילה הוה פשיטא להו דלענין קביעותן בתפילין קאמר. וא"כ אין ראי' מזה שאם בתחלה כתב המאוחר מאוחר ואח"כ המוקדם מוקדם שיהי' פסול. ולא קאמר במכילתא רק שלא יכתוב המוקדם מאוחר בסדר הפרשיות. רק לפיר"ת הוכרחו לזה דלענין כתיבת הסופר קאמר. וא"כ א דקי"ל כרש"י א"צ לזה: ד) ובתשו' הר"ן סימן ל"ט נשאל בסופר שהשמיט תיבות או פסוקים וזרקו בין דף לדף ועשה סימנים לסימן השמטה. והשיב שאין זה דומה לתלוי' המוזכרת בש"ס דשם חולה בין שיטה לשיטה. וא"כ אין ראי' משם דכשהוא תולה אותו בין השיטין הוא נכתב במקומו אבל כשתולה אותו בין דף לדף הוא נכתב שלא במקומו וסימנא לאו מילתא. אלא מיהו נראה לי מדברי בעל התרומה שהוא כשר שכתב הטעם דאין תולין בתפילין ומזוזות משום דהו"ל שלא כסדרן הרי דתלוי' חשיב שלא במקומו לפי שהקריאה כדרכה הוא לקרות שיטה ראשונה ואח"כ התלוי' ואח"כ השיטה השני' ונמצא שנכתב שלא כסדרן שמה שכתוב בראש שיטה שני' הוא מוקדם לתלוי' ועיי"ש. ומזה למד דבס"ת שתולין מוכח דאפי' שלא במקומו כשר. וע"כ כשר אף בין דף לדף. ושוב דחה דברי בעה"ת דבאמת אף בתפילין ומזוזות תולין אם הניח בין שיטה לשיטה כמלא שיטה. והוכיח כן מהירושלמי. ומזה הוכיח להיפוך דמדתולין בתפילין ומזוזות מוכח דחשיב כסדרן. וא"כ אין ראי' מדתולין בס"ת דהנכתבת שלא במקומו כשר ועיי"ש. הרי מבואר מדבריו בהדיא דאף שכתב התלוי' אחר שכתב מה שאח"כ דאי לא למה יתלה אעפ"כ חשיב כסדרן. ואף בעה"ת לא פסל אלא משום דתלוי' נכתבת שלא במקומו והיינו שתלוי' הוא מאוחרת וכתבה מוקדם להתחלת שיטה שני'. אבל לא מיפסל משום שכתב התלוי אחר שכתב סוף השיטה. ואין להאריך בפשיטות כי הדבר ברור בדעת הר"ן דאין פסול בשלה כסדרן רק אם המאוחר מוקדם כו': ה) וא"ל לפי מה דמסיק דאף בס"ת פסול אם כתב המוקדם מאוחר א"כ מה חידשה המכילתא בתפילין ומזוזוח. די"ל דמשום שאין פרשה סמוכה לחברתה בתורה הו"א דאין קפידא אם כתב חברתה מוקדמת. גם משום דבשל ראש כל פרשה בבית בפ"ע ואפי' בשל יד אם כתבה בד' קלפים יצא כדאיתא במנחות. הוה אמינא דאין קפידא איזה פרשה מוקדמת. וממתני' דאין בין ספרים לתפילין ומזוזות אלא שהספרים נכתבים בכל לשון ותפילין ומזוזות אינם נכתבים אלא אשורית מוכח בהדיא דלשאר מילי שוין. ולשיטת הפוסקים קשה הא נ"מ לענין כסדרן. אבל להר"ן ניחא דכ"ש בס"ת דאם כתב המאוחר מוקדם ודאי פסול רק בתפילין ומזוזות הוה אמינא דכשר כנ"ל. וחידשה המכילתא דשוה לס"ת בזה: ו) הן אמת דקשה לפי זה אם כתבן שלא כסדרן אמאי יגנזו לא מבעיא בשל ראש יוכל להחליף הפרשיות