אבני נזר יורה דעה שסב

ג) מ"מ אין ענין לנ"ד. אחר שנתרפא אחד י"ל דמלין השלישי. ולא ידעתי כוונת כבודו אם דעתו אפי' נתרפאו שניהם אין מלין השלישי. ודאי דבר בטל לומר כן. דא"כ מתו כדי נסבה כנ"ל. אם כוונתו דוקא שאחד מת. ובני מהר"ש נ"י אמר שאפי' הי' הדין בשור דאף לאחר שנתרפאו חשיב מועד. אין ראי' לנ"ד. דשאני התם שהחזקה בשור. ואין נ"מ בשור אם לבסוף בא האדם לכלל רפואה. הוא עשה נגיחתו שהי' אפשר למות מחמת נגיחה זו. ואם לבסוף האדם נתרפא. אין זה מעלה ולא מוריד לענין מועדות השור. משא"כ להחזיק הילדים שפיר י"ל שאם אחד מהם נתרפא לא הוחזקו הילדים: עוד ראיתי דבר חידוש במכתב כבודו. שאצלו נסתכן. ואמדוהו למיתה. דבר אחד. ופשוט דנסתכן נקרא אפי' לא אמדוהו למיתה: ידידו הדוש"ת הק' אברהם סימן שלג ב"ה יום ה' י"ג ניסן סת"ר. שוכ"ט לכבוד ידידי הרב הגאון הגדול כו' מו"ה יואב יהושע נ"י אבד"ק קונצק א' מכתבו הגיעני אתמול בלילה והיום עיינתי בו וראיתי כי בזה מודה שאם נתרפאו שניהם אין משגיחין במה שנסתכנו תחילה ומשום דהוי ג"כ חזקה לרפואה. רק במת שני ע"י נפילה מגג אף שראשון נתרפא בזה אמרי' הוחזק לסכנה. ולא הוחזק לרפואה אך מחלק דה"מ בשאומדים למיתה או שנראה שינוי בילדים שלא יכלו מהרה לעצור הדם וכיוצא אבל אם אין לא זה ולא זה אף שהוחלה הילד ובחזקת מסוכן. הלא כל ילד מסוכן קצת דמה"ט מרחיצין בג'. וכתיב עליך הורגנו כל היום ודרשו בגיטין זה מילה. ע"כ אף שאלו נסתכנו יותר. מ"מ ימול השלישי. זה סברתו בלי ראי'. ובאמת על סברא זאת דהוחזקו לסכנה הוי חזקה ע"ז יש ראי' מרמב"ם בסיכן לג' בנ"א כמ"ש בתשובה הראשונה: ב' אך אגיד לו עיקר ספיקי. דהתינח אם שניהם נפלו מן הגג. אך אם אחד נתרפא ותאמר הוחזק לסכנה ולא לרפואה. ואף דנתרפאו שניהם ודאי תמול השלישי מדנקט מתו מכלל דעכ"פ אם נתרפאו תמול השלישי וכמ"ש בתשו' הראשונה. שאני נתרפאו שניהם דכשם שהוחזקו לסכנה כך הוחזקו לרפואה. וע"ז יש לי לדון אם שייך חזקה לרפואה דלפי הנראה חזקה לא שייך אלא בדבר היוצא מן הסדר כגון שור שנגח דסתם שור לאו נגח. וכשנגח פעם אחת אמרי' מקרה הוא. אך כשנגח ג' פעמים אמרי' המקרה לא יתמיד ש"מ יצא זה מחזקת שאר שוורים. וכן במילה סתם ילדים חיים וקיימים ואינם מתים מחמת מילה וכשמתו שני בנים מחמת מילה אמרי' יצאו אלו מחזקת שאר ילדים. אבל בשנים נסתכנו ביותר אמרי' שאר ילדים אינם מסתכנים ביותר. ויצאו אלו מחזקת שאר ילדים להסתכן אבל מה שנתרפאו זה טבע החולים אף המסוכנים רובם לחיים. ומ"מ אפשר השלישי ימות ככל מסוכנים רוב חיים ומיעוט מתים. ולא שייך בזה חזקה: ג) וזה כוונת רשב"א בתשובה סי' רע"ד במ"ש שאין בדיקת מקצת הפולין מועיל לכולם כי בא אין הרחש מצוי ברוב אלא שמצוי כו' יעי"ש הוא כמ"ש. עוד ראי' מראב"ד הובא ביתה יוסף סי' תס"ז במשכחת תלתא שערי בתבשיל אף שלא נתבקעו התבשיל אסור דודאי יש יותר ושמא נתבקעו. ולא אמרי' כשם שהוחזק להיות שם יותר כן הוחזק שלא נתבקעו אלא ודאי במה שנמצא שעורים שייך חזקה שיצא מכלל שאר תבשיל שאין בו שעורין אבל במה שלא נתבקעו אין זה חזקה שכך הדרך הבאים במים מקצתם מתבקעות ומקצתם אינם מתבקעות. וה"ל בנ"ד. האומנם כי בחק יעקב ראיתי דלא קי"ל כראב"ד מהאי טעמא. אך מסיים דלא נחמיר כולי האי באיסור משהו מדרבנן אבל בפקוח נפש למה לא נחמיר: ד' אשר על כן הי' נ"ל שאם לא נמול בנתרפאו כיון שנסתכנו יותר מסתם ילדים. מאן מפיס אם נסתכנו יותר מכפי הרגלו נתת דבריך לשיעורין ונמצאו רוב ילדים ערלים. וכיון שבכל מילה יש קצת סכנה ואעפ"כ צוותה תורה למול. והטעם בזה ברור כמ"ש הר"ן סנהדרין בטעם שעת הגזירה שבשעה שמתאמצין לבטל דבר מה"ת יהרגו אלפים ואות אחת מהתורה לא יתבטל. ה"נ בזה שאם באת לחוש הא יתבטל מצות מילה לגמרי. וה"נ בזה אם באת לחוש אפי' נתרפאו מאן מפיס וכנ"ל: ה) מ"מ י"ל התינח אם נתרפאו שניהם אבל נתרפא רק אחד ואחד מת או אפי' נפל מן הגג דזה עצמו לא שכיח שימות אף אחד מחמת מילה או יפול מן הגג ולא יתבטל בזה מצות מילה בכללה שוב חיישינן. ומ"מ י"ל להיפוך כיון דהא דהוחזק לרפואה לאו מילתא הוא ממילא אין חילוק בין נתרפא א' לנתרפאו שניהם. וכשם שמלין בנתרפאו שניהם כך מלין בנתרפא אחד ובדקדוק אמרו מחמת מילה אבל נסתכן ואחד מת לא: ויחוג חג המצות בכשרות ודיצות כנפשו ונפש דו"ש וש"ת: הק' אברהם סימן שלד ב"ה יום ג' תזריע תרמ"ג. שוכ"ט לכבוד מו"ר הרב הגאון הגדול המפורסם נ"י עה"י פה"ד כקש"ת מו"ה זאב נחום נ"י. א) דברי תשובתך הגיעני וראיתי שירדת בקעות ועלית הרים בפלפול עצום בענין נולד מהול ונראה ערלה כבושה. ומסקנת דבריך שאין מברכין, ואין מחללין שבת. וגם שאין קולפין הערלה כבושה רק להטיף דם ברית בעלמא ואחר העיון היטב נלע"ד לקיים דברי הב"ח והש"ך שמחללין שבת. וכ"ש שמברכין. אך טרם בואי לענין הלכה ראיתי לפלפל בדברי הפוסקים ואח"כ נבוא לענין הלכה לברר הדין: ב) בש"ס שבת (קל"ד:) ת"ר ערלתו ערלתו ודאי דוחה את השבת ולא ספק דוחה את השבת ערלתו ודאי דוחה את השבת ולא אנדרוגינוס דוחה את השבת וכו' ערלתו ודאי דוחה את השבת ולא נולד בין השמשות דוחה את השבת ערלתו ודאי דוחה את השבת ולא נולד כשהוא מהול דוחה את השבת שב"ש אומרים