אבני נזר יורה דעה שנד

קאי שדוקא בתחילת החולי. ה"נ האי וקדחא נמי אכולהו קאי שדוקא שיש בעין חמימות כפרש"י קדחא חמימות וע"כ כל הני דלעיל בלא ווין שכל אחת חולי בפני עצמו. אבל וקדחא בויו המחבר שיש חולי הנ"ל וגם מקדיח. וכן משמע מפרש"י סוף אוכלא שכבר נתרפא ועדיין קודחת מעט. ואי קדחא מילתא באפי נפשי'. למה פי' האי סוף אוכלא דוקא על קדחא. א"ו כל חולאים הנ"ל דוקא שהם בחמימות: ב) אבל הרמב"ם כתב או שהי' בהם קדחת משמע דהאי וקדחא ג"כ מילתא באפי נפשי'. וגורס כגירסת רמב"ן בתה"א הכל בווין. והם ווין המחלקין כידוע שיש ויו המחבר ויש ויו המחלק. ועי' ריש שבועת הפקדון פלוגתא דר"מ ור"י. והנה לרמב"ם שמפרש קדתא חולי קדחת. מ"מ יש לומר לענין דינא מודה לשיטת רש"י שדוקא שהם בחמימות. ואל"כ אינו חולי כלל. ובערוך ערך אוכלא פי' לאפוקי סוף אוכלא כשעבר הכאב ונשתייר מעט שאוכל לו. יראה שמפרש כל הני בכאב דוקא. וכן משמע קצת ברא"ש נדרים (נ"ד) וכן משמע בריטב"א ונמק"י גבי מילה שכתבו בכאב גדול בעינים ממתינין ז' ימים וכתב הש"ך כגון הני רירא כו'. ומ"מ אי לא הוה כאב גדול לא הי' צריך להמתין ז' ימים. ממילא באין כאב כלל נמולו תיכף. וע"כ בנראה שאין כאב ואין חמימות אין להחמיר כלל ויכולין למולו. וממילא מחויבין למולו: ג גם בתינוק שנמצא על כל גופו אבעבועות קטנות שאין בהם ליחה ואין בזה חשש חולה כלל רק שכן דרך תינוק שעורו מתחלף ונעשה אבעבועות ואומרים שכן דרך כל התינוקות אם אינו מצטער ע"ז פשוט למולו. וזה צריכין לישאל ברופאים אם לא יצטער התינוק עי"ז. כי כלל אמרו כל תינוק שמצטער בין מחמת חולי בין מחמת דבר אחר אין למולו ואם הרופא יאמר שאף שמצטער לא יזיק לו המילה לא נשמע לו נגד דברי חכז"ל. אך אם יאמר שאינו מצטער נמולו. וכן בריר בעין אם נספק קצת אם יש בו חמימות או כאב נשאל לרופא ונסמוך עליו: ד) ומ"ש בשם חת"ס שהרופא אינו נאמן להקל נהפוך הוא שביו"ד סימן קע"ה כתב שבכל מקום הרופא נאמן להקל דלא מרע אומנתי' אפי' מצי לאשתמוטי רק היכא דיש לומר שאומר כן להתפארות שרפואתו הצליח אינו נאמן לומר שנתרפא. אבל זולת זה נאמן אפילו מצי לאשתמוטי יע"ש. וכיוצא בזה בר"ן פרק אין מעמידין בתגר דלא מרע נפשי' אפי' ליכא מיקם עלי' דמילתא: ה ובדבר קטן ירוק ואדום שכתב בספר יד הקטנה להמתין אחר ששב מראהו כבריא ז' ימים כמו בשאר חולי. ולכאורה נראה פשוט שאין זה ענין לחולי רק שלא נפל בו עדיין דמו או לא נבלע בו עדיין דמו. אך לשון רמב"ם באדום שזה חולי הוא. ואולי גם ירוק כן. והמחבר השמיט לשון שזה חולי הוא. אך גם לדעת רמב"ם הלא במהרי"ק שהביא ב"י מבואר שזה דוקא בחולי שיש בו סכנה. ואף שסתמו בש"ע ואמרו שבחולי כל הגוף ממתינין ז' ימים. הלא סתמו גם כן דכשיחזרו מראיו כשאר הקטנים ימולו אותו וי"ל דס"ל דאין זה חולי כפשט הגמ'. ובודאי לדינא כשיחזרו מראיו כשאר הקטנים ימהלוהו. רק זאת נ"ל מלשון הרמב"ם וש"ע דאף אם משונה קצת ממראה שאר קטנים באופן שאם בתחילה היה כך היה מלין שהרי כתב הרמב"ם כמו שצבעו אותו. וכן מדייק ירוק ביותר וכן אדום ביותר. מ"מ אם תחילה היה כך שוב אף נשאר קצת משונה ממתינין עד שיחזור לגמרי כשאר קטנים. אבל להמתין א"צ: ו) התינוק הזה שיש עליו אבעבועות ישאלו לרופא אם אין לו כאב כו'. ואם אינו חולי. וכן אם יש לו ריר בעינו ג"כ טוב לישאול לרופא ולא נסמוך על ראות עיניו שאין לו חום ואין לו כאב אך אם גם הרופא יאמר כן וגם יאמר שאינו חולי נמולו בלי פקפוק: הק' אברהם. סימן שכא שאלה ילד הנולד ברגל עקום ורופא מומחה אומר שיש אופן ליישב הרגל ע"י גופסין כל עוד שהעצמות הילד רכים. ואם ימולו אותו קודם. יתקשו העצמות ולא יהי' אפשר אח"כ ליישב הרגל. אך אם יעשו האפיראציע (גופסין) עתה יוחלש עי"ז הילד ולא נוכל למולו ביום ח'. אם מותר לעשות האפיראציע לדחות המילה בזמנו או למולו אף שעי"ז ישאר הילד בעל מום: א תשובה אם האמת כדברי הרופאים הדבר ברור דמותר לעשות האפיראציע דמ"ע אינו מחוייב לבזבז עלי' הון רב (כדאיתא באו"ח סי' תרנ"ו בהגה) כ"ש שלא יהי' הילד בעל מום: ב) ועוד דחיוב המילה אינו חל רק בח' ובתוך ז' עדיין אינו חיוב. ומותר לעשות אז מצוה קלה. אף שעי"ז יתבטל ממצוה חמורה כשיתחייב בה כדאיתא בסוכה (כ"ה:) ואם לא הי' נודע זמן לידתו נוכל לתקן הרגל כ"ז שלא יתברר שהוא בן ח' עכ"פ. שעכשיו לא נוכל למולו שמא עדיין אינו בן ח' כמו נולד בה"ש. וא"כ מותר לעשות ממנ"פ אם עברו עליו ח' אף אם לא נעשה התיקון לא ימול בזמנו רק אח"ז וזה יוכל לעשות אחר האפיראציע. ואם עדיין הוא תוך ח' הא לא רמיא עליו חיובא. רק שלא יעשה האפיראציע ביום ח' ודאי או בלילה שהוא ליל ח' שאז חל החיוב כמ"ש התוס' רי"ד בקידושין כ"ט. וכן משמע בירושלמי פר"א דמילה דליל שמיני אסור לסוכו בשמן של תרומה. ולטעם הראשון הי' מותר אפי' ביום ח' ודאי. ומ"מ אם אפשר למהר התיקון בתוך שבעה ודאי מחויב לעשות כן. לחוש לטעם השני: אך אם הי' זה אפיראציע לא הייתי מסכים כלל לעשות האפיראציע וכל האפיראציעס בחזקת סכנה. ואף שהרופאים מבטיחים הנסיון יגיד שאין לסמוך עליהם בזה. אך גופסין אחר שנראה שאין זה אפיראציע כלל ע"כ מותר לעשות גופסין בתוך שבעה ואף אם בשמיני מחמת טעם ראשון: הק' אברהם.