אבני נזר יורה דעה לה

על כרחין משום דקים להו לרבנן דריאה איטרת סופה לנקוב והיכא דאיכא ד' בשמאל וג' מימין ג"כ איטרת היא כיון דכתב הרשב"ץ דיתרת בדרי תוספות כח הוא א"כ יש לה כת יותר בשמאל מבימין. והגע עצמך אפי' גבור כעוג אם יגביר שמאלו על ימינו אף שיש לו עוד כת בשמאלו שהוא ימין דעלמא יותר משאר אדם בימין. מ"מ איטר הוא. וה"נ בזה על כרחין איטרת היא וסופה לנקוב. וכל הדברים אלו אף אם יראו קצת רחוקים. כאשר תעיין בהם תמצאם נכונים למבין וישרים למוצאי דעת. וע"כ דין ד' בשמאל וג' בימין הוא דעת בעה"ע ממש. טו) ודין אונות שהחליפו צורתן יש לדמותן לחליף דוושט כיון דכל אונא נראה שהחליפה מקומה ועמדה במקום חברתה הרי היא כמו שאינה לשיטת רש"י ומעתה מה שהקשה הפר"ח מהשלמת הוורדא לק"מ דהרמב"ם דסובר דמשלים לשיטתי' בבכורות כנ"ל. ועל כן גם בחליף דוושט כתב טעם אחר משום שינוי מראה וכנ"ל באריכות. אבל אנן דקי"ל בוורדא דאינו משלים דחוששין לסברת רש"י דהעומדת במקום שאינו מקומה אינו כלום. ה"ה דחיישינן להחמיר בשינוי צורה: טז) ונראה לפענ"ד דלפי מה דקי"ל איטר חולץ הי' ראוי לפסוק דוורדא משלים וחליף דשינוי צורה אינו כלום. אלא שבעינוניתא יש טעם ראשון של הש"ך כיון דקי"ל חסרה הוורדא טריפה. אולם בחילוף צורה הי' מקום להקל ואולי דוקא בחליצה המנהג להקל ונהגו כסברא הראשונה. כן לשון הרמ"א בסי' קס"ט] משום עיגונא: יז) וראיתי לפ"ת שהסכים להב"י דוורדא בשמאל אינה משלמת דזו חוזרת היא שדרכה לעמוד בימין מבואר שדעתו דכיון שעומדת במקום שאין מקומה כמו שאינה (ובעלמא שעינוניתא משלמת לאו משום שהאונא באה במקום הוורדא אלא דוורדא היא ומ"מ כיון שיש ג' אונות בימין לאו חסרה היא] ומסייע לסברא שכתבנו בדין חילוף צורה: יח) ומכל מקום הפ"ת עצמו התיר חילוף צורה והיינו דס"ל דאין ראי' ממה שנתחלפו בצורתן שהאונות החליפו מקומן כיון דלא אידכר צורה בגמ'. ומ"מ אין מזה קושיא על חכמי אשכנז. וכי היכי דבשינתה תוארה טריפה דכתב האגור דקים להו שדינה עגולה אף שאין ראי' לזה מהגמ'. ואף מהרש"ל הסכים לאסור והביא דברי האגור עיי"ש. כן י"ל דקים להו בחלופים הנ"ל דכהאי גוונא נתחלפו האונות במקומן ובוודאי אונות הללו כל אחת יש לה ענין אחר. ועיין בזוהר (פ' פינחס) דחמש אונות כנגד חמש מוצאות הפה [עיי"ש סוף עלה רכ"ז. ריש רכ"ח] וע"כ מוכרח שכל אונא תהי' לה צורה בפ"ע לפי ענינה. ממילא כשנתחלפו בצורתן מוכח שחילפו מקומן וכשעמדה במקום אונא אחרת היא עומדת במקום אחר כיון שאונא חברתה ענין אחת יש לה והוא כמו עור פנימי דוושט שעמד במקום החיצון ודוק: סימן לג כתב המחבר (בסי' ל"ה סעי' ב') והוורדא אם חסרה או אם יש לה שתים או שנמצאת בצד שמאל כשירה: א וכתב הש"ך סק"ו אהא דאם יש לה שתים פירוש אפי' אינם עומדות זו אצל זו. דבריו תמוהין לכל רואה דמה רבותא. ועוד מה פירוש דמה קשה בלא זה. ונראה עפימ"ש בספר המכריע דיש שרצו להכשיר בשני וורדות דיתיר כחסר וחסר וורדא כשר. והשיג דכנטול מהראוין להיות. אולם כל זה למה דקי"ל דאין הוורדא משלים. אבל לדעת המחבר דמשלים דחשבינן לה מהראוין להיות כשיטת הב"י דדוקא בימין משלים כנ"ל. רק דאי תסרה כשר דכל חיוי גווייתא לית להו וכמו שיתבאר לפנינו. ע"כ שפיר אמרינן יתר וורדא כחסר וורדא. דהא גם הוורדא מהראוין להיות וכשר: ב) אולם כל זה כשעומד במקום הוורדא אבל שלא במקום הוורדא הא מפורש בש"ס דיתרת מגבה טריפה אפי' כטרפא דאסא דהוא כמו וורדא (דעל כרחין דוקא מגבה טריפה ולא מקמא אף להאוסרין יתרת מקמא] וסתמא לא שנא אית לה וורדא במקומה ל"ש אין לה. אלמא דשלא במקומו לא אמרינן כיתר וורדא רק חשבינן לה כיתר אונא כיון דוורדא נמי אונא הוא. אבל בעומד במקום הוורדא ודאי מסתבר לחושבו כחסר וורדא וכשר: ג) ועל כן קשה לי' להש"ך דבמקום הוורדא פשיטא כיון דחסר כשר כל שכן יתיר. ומיישב הש"ך דרבותא הוא אפי' שלא במקומה דבכהאי גוונא חשבינן לי' ליתיר אונא ומגבה טריפה. קמ"ל המחבר דמקמה כשירה: סימן לד א) בסק"ט הביא הש"ך דעת התוס' והרשב"א והאגודה דהוורדא אפי' רק גדולה כשאר אונות טריפה וכן דעת היש"ש. אולם ראה בודקים מקילין באינא גדולה כארוכה ועבה כשירה. ותמיהני איך מלאם לבם של בודקים לחלוק על הראשונים: ב) ולאחר העיון נראה דדין זה תלוי ביתרת והתוס' והרשב"א דמטריפין יתרת מקמא וכן היש"ש ע"כ מטרפי בגדולה אפי' כאונא אמצעית. ולדידן דמכשירין יתרת מקמא יש להקל אא"כ גדולה יותר מדאי והיינו דכל הפוסלין יתרת מקמא מפרשים הא דאמר אבל מגבה אפי' כטרפא דאסא טריפה דאפי' כטרפא דאסא דהוא תואר וורד ומקמא הוא כשר דכל חיוי כו' מ"מ מגבה טריפה. נמצא שחילוק צורת הוורדא מאונא מפורש בש"ס דהוא בקטנות. דשאר תוארי וורדא הרי אין לטרפא דאסא. וע"כ אם היא גדולה רק כאונא אמצעות יצאתה מכלל וורדא לכלל אונא אף דבשאר תוארים דומה לוורדא. כיון דבש"ס מוכח דאין סימן הוורדא אלא בקטנות. וכשם שהאונא אמצעית אונא שמה ולא וורדא. כן כשהיא גדולה כמו אונא אמצעית אונה שמה ולא וורדא: ג) אבל לדידן דמכשירין יתרת מקמא אין הרבותא דטרפא דאסא דנחשב וורדא דהא מכשירין יתר אונא כמו יתר וורדא. ואדרבא טפי מכשירין יתר אונא דאפי' הרבה יתרת מקמא כשר ובוורדא לא מכשירין רק אחת. ועיין בש"ך סקי"ז. רק מילתא בעלמא קאמר דאפי' ט"ד חשיב שיעור אונא לפסול. ומזה למדו הפוסקים דשיעור אונא כט"ד. ע"כ אפי' גדולה כאונא