אבני נזר יורה דעה לד

אחת מימין לבד לא תשלים העינוניתא דאין ראי' כלל שהאונא באה במקום הוורדא: ז ומה שהוצרך הרשב"ץ לומר שבכלל אין כמוה חי' שלא תאמר כיון שאומרים שכל האונות קיימים רק שאונא אחת שינתה מקומה מנלן דחשיב חסרה. לזה אמר דזה הכלל מרבה לה כיון דדמיא לחסירה וכדמפורש בש"ס (דף נ"ד:) דמרבי כל דדמיא למתני' עי"ש בהא דרב מתנא. וה"נ מרבי לה דליהוי בכלל שחסרה כיון דחסירה מימין ויתירה משמאל. כן נ"ל ברור בפי' הרשב"ץ: ח) וליישב דעת בעה"מ ז"ל וגם דעת הרמב"ם ז"ל שכתב דגם בחליף הוורדא משלמת. נראה דהנה כבר הבאנו לשון הרשב"ץ דרבא השמיענו שלא תאמר דזו איטר הוא קמ"ל דאולי הוא. מכלל דפשיטא לי' דאי איטרת היא כשירה כמו איטר יד שאינו חולי ולבבי לא כן ידמה. והנה בבכורות (מ"ה:) אמתני' דשולט בשני ידיו רבי מכשיר וחכמים פוסלים. ת"ר איטר בין ביד בין ברגל פסול ופרש"י דבעי עבודה בימין והא לית לי' ימין וברגל נמי צריך לעמוד כסתם עמידה דעיקרו בימין. והרמב"ם (פ"ח מהלכות ביאת המקדש הלכה י"א) פסלו משום בע"מ. והרמב"ן (פ' מצות חליצה) זה לשונו ויש מפרשין דהתם לאו משום דבעי עבודה בימין והא לית לי' אלא משום דכחושתא אתחילא לי' בימין. ורש"י ז"ל פי' משום דבעי עבודה בימין וזה שהוא איטר אין לו ימין ומסתייעא הדין פירושא כו' והעלה כדברי רש"י דאין לו ימין ולא יחלוץ. והנה מבואר דלדעת רש"י והרמב"ן חשיב שאין לו ימין. ודבר זה צריך טעם דממנ"פ אי בתר דידי' אזלת שמאל הוי ימין דידי'. ואי בתר עלמא הימין ימין. ולמה יחשב שאין לו ימין. ובפרט באיטר רגל שעומד בב' רגליו. וצ"ל דכח ימינו שעומד בשמאל הוא כמאן דליתא כיון שאינו במקומו הראוי להיות. וע"כ חשיב שאין לו ימין כלל. ולדעת הרמב"ם והיש מפרשים שברמב"ן דפסלי לי' משום בע"מ דכחושתא אתחילא לי' בימין אף שכנגדו יש לו תוספות כח בשמאל מ"מ הוי בע"מ בימין: ט ומעתה בריאה אף אם נחליט שהיא איטרת הנה לדעת הרמב"ם כי היכי דחשיב בע"מ בימין. ה"נ חשיב חסרה אונא. וגם מצד הסברא מאחר שצריך לה ג' אונות בימין ששם הלב חם מחמת הכבד וכמ"ש הרשב"ץ עצמו שם א"כ אף אם היא איטרת בריאה כיון שהכבד נשאר בימין [אף אם הכבד ג"כ תחלוף מקומה. מ"מ למעשה לא נסמוך על חכמתינו] וצריך לה ג' אונות וזו איטרת היא טריפה. ואף שאיטר יד בריא הוא היינו משום שא"צ יד ימין לחיותו. אבל ריאה שצריכה להניף הלב בג' אונות ואין לה אלא שנים אף שהריאה בריאה טריפה. וזה ברור ופשוט ובפרט לדעת רש"י דכח ימין שבשמאל לא נחשב לכלום. ה"נ אונא שלישית שבשמאל אינה כלום. וכמו שהריאה אין לה אלא ארבעה אונות: ומעתה מיושב הבעה"מ דהוא סובר כהרמב"ם וכהילכתא דאיטר כשר לחליצה דחשיב רק בע"מ בימין ומפרש הבעה"מ דריאה זו איטרת היא ופסולה רק משום דחסרה מימין דאלו משום יתיר בשמאל לא מפסיל כיון דיש לה תוספות כח באמת בשמאל שנעשית ימין והוא כמו יתרת בדרי. וי"ל נמי דס"ל כרש"י אלא דעכ"פ לא גרע התוספת כח שיש לה בשמאל מימין מתוספות כח בעלמא דיתרת בדרי דכשר וזה פשוט ומעתה מיושב דעת הרמב"ם דחליף משלים הוורדא דמפרש נמי חליף לאו משום חולי רק דאיטרת היא. וכשהוורדא בימין אם תאמר שהשמאל נעשית ימין והימין שמאל. הי' לה לוורדא לעמוד בשמאל. וזה אין לומר דחסר כאן ויתיר כאן דהוא שני הפכים וכנ"ל בפי' הרשב"ץ ועל כרחין דזו לאו איטרת היא אלא דאונא באה במקום הוורדא ויתרת בדרי בשמאל הוא וכשר יא) ובזה נבאר מחלוקת הפוסקים דהרמב"ם וגאונים סוברים הוורדא משלים ורש"י והרמב"ן סוברים דאינו משלים. גם מחלוקת רש"י והרמב"ם בטעם חליף דוושט. דרש"י סובר משום דשניהם נטולים ממקום שראוים להיות ואין לך נקובה גדולה מזו. וא"כ הו"ל נבילה. והרמב"ם כתבו בפ"ז בדיני טריפה לא בפ"ג בדיני נבילה ופסלו רק משום שינוי מראה: יב) ולפמ"ש הרמב"ם לשיטתו ורש"י לשיטתו דלכאורה צריכין להבין נהי דהעורות החליפו מקומן. מ"מ יש בפנים עור וכן בחוץ. וצ"ל דס"ל לרש"י דעור שאינו במקומו כאילו אינו וכדסבירא לי' באיטר דכח ימין שבשמאל כאילו אינו. אבל הרמב"ם דסובר שם דשפיר נקרא לו ימין דשמאלו חשוב ימין. אלא דפסלת לי' משום מום דצד ימין ה"נ העור ששינה מקומו חשיב עור לכל דבריו. על כרחך הפסול רק משום שינוי מראה. וזה ג"כ הפלוגתא בהשלמת הוורדא דרש"י מדמה לי' לחליף. ולכאורה תמוה דשם רק ב' בימין והכא ג'. אך רש"י ס"ל דטעם חליף דריאה בכלל חסרה ממנין האונות דאונא שלישית שבשמאל אינה נחשבת לכלום כיון שאינה מקומה. וה"נ האונא שבמקום הוורדא. ועל כן הסכים עמו הרמב"ן. שבפרק מצות חליצה הסכים ג"כ לרש"י דאיטר אינו חולץ דכח ימין שבשמאל אינו כלום כיון שאין מקומו. וה"נ אונא שבמקום הוורדא: יג) וראיתי בבעל העיטור בדין חליף כתב שזו תולדה דנקב כלומר שסופו לנקוב. ובדין השלמת הוורדא כתב וז"ל ואיכא מרבוותא דפסקו לא מצרפין דכיון דלא קיימא בדרי דידהו חסרה היא ואוני גופייהו לא מצרפינן להו מימין לשמאל עכ"ל ודבריו תמוהין הרבה חדא דלמה למד מד' בימין ואחד בשמאל דלא מצרפין מימין לשמאל. ובאמת הת"ת מכשיר בזה. ואף דלא קי"ל הכי. מ"מ טפי הי' לו ללמוד מדין חלוף המבואר בגמ'. וכך הול"ל ואוני גופייהו לא מצרפינן להו משמאל לימין. ועוד תמוה דלפי שיטתו דחליף משום סופו לנקוב. א"כ איך ידמה בטריפות לומר דגם הא סופו לנקוב. ועוד דהכא כתב חסרה הוא. ובעל כרחין דבריו אלו אומרים דרשוני: יד) ונראה ברור דבעה"ע ס"ל ככל הפוסקים דלא מצרפין מרוח אחד לחבירו וחסר הוא. ועל כן ד' בימין ואחד בשמאל טריפה מטעם חסר. וחליף זה לא הוצרך להשמיענו דחסר ממש הוא. רק חליף ב' מימין וג' בשמאל דהא איטרת היא ולא חסרה וכדס"ל לרשב"ץ רק דקים להו לרבנן דריאה איטרת סופו לנקוב. ומעתה מבואר דה"ה ד' בשמאל וג' בימין טריפה משום סופו לנקוב. דעל כרחין לבעה"ע אין טריפות משום דאונא שבימין עמדה בשמאל דא"כ הי' לו לחושבו חסרה כמו אונא שעמדה במקום הוורדא וכמו ד' בימין ואחד בשמאל. אלא ודאי דס"ל דאיטרת היא וא"כ לא שינתה האונא מקומה כלל כיון שהשמאל נעשית ימין וע"כ לא הוי חסר. וא"כ למה הוי תולדה דניקב