אבני נזר יורה דעה שמד

ע"כ. ואעפי"כ מלכי ישראל מביאין שעיר. אין זה קשיא דאף שלדורות הבאין תפסק המלכות מזרעו. מ"מ מאותו הדור לא תפסק מלכותו. משא"כ רבי שלא ירש הנשיאות אלא לזמן קצר שאי אפשר שיבוא ר"ה מבבל ובהאי גוונא בממון לאו קנין הגוף הוא ואימא דכהאי גוונא לאו נשיא הוא. ומה קשה ממלכי ישראל ומלכי בית דוד דאלו מביאין לעצמן וכו' עד שהוצרך לחלק משום דכייפינן להו לדידהו. דבלא"ה נמי לא דמי. דשם המלוכה לזמן בלתי מוגבל. אבל נשיאת רבי הוא לשעתו בלבד דכה"ג בממון לאו כקנין הגוף דמי: צח) אלא ודאי מוכח מכאן דכל זמן שלא בא ר"ה מבבל יירש רבי הנשיאות על תמיד רק כשבא רב הונא תחזור הירושה אליו כמו שתחזור הירושה אל עובר הנולד לאחר מיתת אביו למאן דאמר אין עובר יורש דכיון שנולד אח"כ יורש. שאם הי' בשעת מיתת אביו הי' יורש עכשיו נמי חוזרת הירושה אליו. וה"נ כיון שבא ר"ה שהוא מן הזכרים חוזרת הירושה אליו ומ"מ כל זמן שלא בא ר"ה חשיב נשיאת רבי נשיאות עולם. כמו שמאכילין בני המשפחה את העבדים בתרומה כל זמן שלא נולד העובר אף דכתיב תושב ושכיר לא יאכל בו דאינו מאכיל אלא קנוי קנין עולם היינו קנין הגוף. הכא חשיב קנין הגוף דעתה היא שלו על תמיד אף שאח"כ כשנולד העובר הוא יהי' יורש. ה"נ כל זמן שלא בא ר"ה חשיב נשיאת רבי נשיאות עולם ומ"מ מוכח דרבי ירש הנשיאות על לעולם כל זמן שלא בא ר"ה. וה"נ יורש חתנו הרבנות על תמיד כל זמן שלא בא בנו: צט) וטעם הדבר לפי מה שבארנו [במעלה הג'] דלכל הפוסקים חוץ מהרמב"ם (ולהרמב"ם הרי הבן נותן לו הרבנות במתנה) אין הבן שאינו יורש מעכב על קרובים מלירש. רק כשהבן יורש לא יוכלו קרובים לירש. דאי דמר לאו דמר. וזה אינו רק אם מינו את הבן. אבל קודם שמינו את הבן. שעדיין איננו רב וראי' מש"ס ריש ר"ה דאין מונין לבן עד שנתמנה כבמעלה א' באריכות. וא"כ אינו של הבן רק יש חיוב לקבלו לרב. ושיעבוד וחיוב אין אחד סותר לחבירו ויוכל להיות לשניהם חיוב ושיעבוד. וכמו בע"ח מוקדם ובע"ח מאוחר. וכשירצה הבן הוא קודם וכשלא ירצה מחויבים לקבל חתנו: ק) ואין לומר עוד דמשום שיש בן חשיב ראוי ולא מוחזק לבת. דליתא דכבר בארנו (במעלה ה') דבחיי אשתו לא שייך דין ראוי דהא עדיף טפי מבן. ועוד דעכשיו שאין הבן רוצה ומניח הרבנות לגיסו לאו ראוי הוא כמו מכירי כהונה. ואין לומר דבשעת פטירת אביו ראוי הי' ולענין מה תירש הבת כיון דאז לא יוכל בעלה לירש ממנו. דליתא. דמה בכך דאז לא היתה הבת יכולה לירש. תירש אח"כ כמו עובר שנולד למ"ד אין עובר יורש. סוף דבר בארנו היטב דחתנו יורש הרבנות אפי' יש בן ראוי לרבנות: קא) ועוד אני אומר דיכול גיסו לקבל הרבנות מן הבן ג"כ כיון שביארנו דירושת הרבנות אפי' מחיים. וכשאינו יכול לעבוד בעצמו עובד היורש. וכעין שאמרו במדרש נטמא אהרן שימש אלעזר. ה"נ כיון שהבן במקום אחר ואינו שם יורש גיסו מדין מישמוש נחלה שממנו תירש אחותו וממנה ירש הוא ודו"ק מיהו זה אינו רק לפי מה שהעלינו במעלה הג' דקרובים יורשים מכח ס"ס. אך באמת אין צריכין לזה: קב) ועוד נ"ל ראי' דחתן יורש הרבנות אף במקום שיש בן. והוא לפי מה שביארנו דבדין ירושת מלכות אין בן מבטל ירושת שאר קרובים שלא יהי' נקראים יורשים כלל. דליתא. שהרי אם הבן אינו ראוי שאר קרובים יורשים. רק שתאמר שכיון שהבן ראוי והבן יורש. שוב אין הבת ושאר יורשים יכולין לירש שכבר ירש הבן. וע"ז יש ראי' להיפוך משלהי מנחות במעשה ששמעון הצדיק נפטר והלך לעולמו והניח שני בנים שמעי הגדול וחוניו קטן וחכם וצוה שמעון הצדיק שחוניו ישמש תחתיו ולא קיבל עליו שהי' שמעי גדול ממנו שתי שנים ומחצה ומינו את שמעי להיות כה"ג ואמר חוניו לשמעי בא ואלמדך סדר עבודה וכו' והנה חוניו ירש הכהונה גדולה מדין תורה שהי' גדול מאחיו. ואין לומר שביראה הי' שמעי ממלא מקום אבותיו שלא הי' חוניו גדול ממנו ביראה. דא"כ איך צוה שמעון הצדיק שימנו את חוניו ובודאי שמעון הצדיק כדין עשה. וא"כ ירש חוניו הכהונה ואח"כ כשלא קיבל עליו חוניו איך מינו את שמעי שיהי' צריכין ללמדו סדר עבודה. ובודאי הי' כהנים אחרים גדולים ממנו וירושה לא שייך שכבר ירש חוניו. אלא ודאי בירושת שררה אין ירושת אחד מבטל חבירו דהוי כמו בע"ח מוקדם ובע"ח מאוחר: קג) מיהו יש לדחות דשאני כ"ג שטעון משיחה והוא רק חיוב למנותו בכ"ג. משא"כ מלך דאינו טעון משיחה י"ל דחשיב שלו ולא חיוב לבד. אך הא ליתא דגם בן מלך עד שמניהו הוא חוב לבד כנ"ל: מיהו כבר ביארנו במעלה א' דעד שמינו כ"ג אחר שם כ"ג על הראשון וע"כ החביתין קרבין מנכסיו. וא"כ גם אח"כ בשעה שמיאן חוניו ירש שמעי מאביו שהרי עדיין הכהונה גדולה לאביו ודו"ק. מיהו הסברא לעצמו דהוי כבע"ח מוקדם ובע"ח מאוחר הוא ברורה והאמת עד לעצמו. וגם הראי' מהירושלמי טובה כנ"ל: סימן שיג ב"ה אור ליום ג' י"ז תמוז יהפכהו ה' לשמחה ושירים תרמ"ו לפ"ק פה סאכטשאב. שלום לכבוד ידידי וחביבי הרב הגדול המפורסים אוצר בלום יקר רוח כש"ת מו"ה יואב יהושע שליט"א. א יקרת מכתביו הגיעני ושניהם נאבדו ממני ואשיב כפי זכרוני ממכתביו דבר מה שהקשה על מ"ש בתשובה באות ה' ליישב שיטת הרמב"ם דע"כ כשיש מחלוקת בין בני המלך טעון משיחה דבלא משיחה שמא יתגבר צד השני ויהי' רוב ישראל אתו יותר ממה שהי' תחילה צד הראשון ויקח הוא הירושה. דומה לעובר הנולד אחר מיתת אביו אף דאין עובר יורש חשבינן לבן הנולד אח"כ כאילו הי' בשעה שמת אביו. ה"נ כאילו הי' אז בן שרוב ישראל מסכימים עליו יותר ממה שהי' מסכימים על הראשון ויהי' הוא היורש ואף