אבני נזר יורה דעה לג

ד) ועוד דאפילו הפוסקים דעינוניתא משלים היינו משום דהעינוניתא עומדת במקומה. וא"כ יש כאן חמשה אונות שעומדות כל אחת במקום הראוי להן. משא"כ בחילוף צורות ששני אונות אינם עומדות במקומן: ה) ונחזור לנ"ד דאם האמצעית כדינה. והארוכה ועבה צמקה. וע"י כן נתקטנה מהאמצעית כיון דקטנות הארוכה לא באה מחמת החילוף וכל אחת עומדת במקומה כשר: ו) איברא דקשה לי על הטעם שכתבתי משום דכל אחת אינה עומדת במקומה. דהא באונא עליונה של ימין עם אונא עליונה של שמאל יש שני מיני חילופים. א' שינוי צורה. והוא ברמ"א בשם מהרי"ו והב' חילוף גדול. והוא ברמ"א בשם מהר"א מפראג ומשמע דאפי' באחת מהנה שנתחלפו טריפה. אף שאי אפשר לומר שהאונות לא נשתנו מטבעם. מ"מ אם איתא שהחליפו גם את מקומם. הי' להן להיות נשת ו בשתיהן כלומר בצורתן ובגודלן. וממה נפשך על כרחך צריך אתה לומר שכל אחת נשתנית מטבעה הצריך להיות אף אם תאמר שהחליפו מקומם. וא"כ שוב מהיכא תיתי לומר שהחליפו גם את מקומם [אמר המגיה. עיין בתשובה הסמוכה לפנינו ואפשר שמהר"א מפראג הטריף משום שיטת הרמב"ם והרא"ש דמטעם לקותא אתינן עלה. אבל לשיטת רש"י שפיר יוכשר]: סימן לב א הנה בדין חליף יש מבוכה גדולה בפוסקים. והנה הרמ"א פוסל כשיש ד' בשמאל וג' בימין. וכן הסכים מהרש"ל דכל שיש יותר בשמאל מבימין טריפה. ופירש מכח זה מעשה דרב אחאי. והפר"ח צווח ע"ז ככרוכיא. דמבואר ברמב"ם ורש"י ורשב"א בתה"ב דחליף משום חסר. והתב"ש נדחק ליישב שהרמב"ם מודה לזה מה שנראה בעליל שאינו כן. עוד בדין חילוף צורות אונות כולם צווחו ככרוכיא דמה שורש לזה בראשונים. ואנכי מצאתי ת"ל שדין הראשון בעל העיטור שהראשונים שתו בצמא דבריו ס"ל הכי. וגם דין השני יש לו שורש לדעת רש"י והרמב"ן דאין העינוניתא מצטרפת להשלים וכדי לברר זה צריך אני להאריך ות"ל יצא מזה הח"ד: ב' והנה בספר יבין שמועה להרשב"ץ ז"ל ואי חליף נמי טריפה שלא תאמר זה אינו חולי שתמות ממנו הבהמה אלא שינוי הסדר שהימין חוזר שמאל והשמאל ימין. דומה לאדם אטר ששמאל חוזר ימינו ואינו חולי. וגם מטעם זה אמרו חכמי הטבע שאפשר שימצא הכבד בצד שמאל והטחול בצד ימין. ע"כ הוצרך רבא לומר שגם זה חולי הוא ובכלל אין כמוה תי' ששנינו במשנתינו הוא. שהרי יש כאן חסר ויתיר. אלו הן דברי רבא. ובחסר וחליף קי"ל כוותי' דליכא מאן דפליג עלי' אלא ביתר כמו שנפרש. ומצאתי בשם הרז"ה ז"ל דטעם דחליף הוא מפני חסרון צד ימין לא מפני יחיר שבשמאל. דהא הוה לי' בדרא דאוני ובדרי דאוני קי"ל דמותרת. ולא נ"ל כן דא"כ נלמד מכאן שאין העינוניתא משלמת. ולא מצאתי בשום מקום שילמדו זה מכאן. וגם תקשי למ"ד דמשלמת. והרב ז"ל עצמו כתב כן דמשלמת ותקשי דידי' אדידי'. על כן נ"ל שאיסור חליף הוא שכיון שנשתנה סדרן של אונות אין כמוה חי' טריפה [צ"ל וטריפה] שהחילוף עצמו אולי. ומשום חסר לבדו [ומשום יתיר לבדו. נ"ל שזה ט"ס] לא מיטרפה למאן דאית לי' דעינוניתא משלמת ובחליף אסורה. והרמב"ם ז"ל כתב שלעולם לא נאסר בחליף אלא אם נמצאת בלא וורדא עכ"ל הרשב"ץ: ג' והנה לכאורה נראה שחולק על הרז"ה שפירש טעם חליף משום חסר ממקומו הראוי להיות. דא"כ גם הוורדא לא תשלים מטעם זה וכמ"ש רש"י ז"ל באמת עיין בסוגיא. על כן סובר הרשב"ץ שהוא טריפות בפ"ע שנשתנה סדרן של אונין חולי הוא ובכלל אין כמוה חי'. ועל כן בחליף אין הוורדא משלים כיון שאין טריפותו משום חסרון: ד) איברא דק"ל על פי' זה טובא. חדא שהוא עצמו כתב לקמן וז"ל ולענין אם חסרה אחת מימין אם העינוניתא משלמת כו' יותר קרוב לומר שהיא משלמת לפי שאין זה חסרון אלא שינוי מקום שאותה שהיא רגילה להיות בדרי דאוני נשתנה מקומה לפנים במקום הרגיל להיותה שם. וכיון שמטעם זה משלים שתולין שהאונא הראוי' להיות בדרי עמדה במקום הוורדא והוורדא חסרה (וכן דעת הב"ח והתב"ש (סק"ל). ודלא כדמשמע מהפ"ת (סקי"ג) דבאמת וורדא היא אלא דמ"מ כיון דאית לה תלת מימינא כשר] א"כ גם בחליף כשיש וורדא נאמר כן שהאונא עמדה במקום וורדא. ממילא אין כאן חליף רק יתרת בדרי בשמאל. ועוד תמוה טובא דלמה הקשה רק אמצאתי כתוב כאלו הי' זה דבר חדש ולא אהרמב"ם שפירש ג"כ משום שחסרה מימין. וכן על רש"י שכתב משום שחסרה ממקום הראוי' להיות שהם נראים בעליל לכל. ולמה תלה הדבר במ"כ. ועוד תמוה שהרי הוא עצמו כתב לעיל מניה שהרי יש כאן חסר ויתיר. ועוד תמוה דאיך אפשר דהוא טריפות בפ"ע דא"כ לחשבי' בי"ח טריפות בהדי שב שמעתתא: ה) על כן נראה ברור שגם הרשב"ץ מודה שטריפה משום חסר. והא דכתב שכיון שנשתנה סדרן של אונין חולי הוא. היינו לאפוקי שלא נאמר שהימין חוזר שמאל והשמאל ימין. על כן פירש שחולי הוא. והרי יש כאן חסר ויתיר. דאף דיתיר בדרי כשר. היינו כמ"ש לקמן שם דאינו משום חולי רק תוספות כח. אבל הכא שהוא מחמת חולי שפיר מטריף גם משום יתיר. וע"כ בחליף אין הוורדא משלים דטעם השלמת הוורדא עפימ"ש לקמן שם שהוורדא באה מתוספות כח שיש בבהמה. וע"כ אם חסרה הוורדא ולא הספיקה לעשות אותו תוספות כח כשירה. וע"כ כשיש חסר אונא ויש וורדא הוא שני הפכים בנושא אחד. דהשתא דידה לית לה ולא הספיק כחה להשלים שלה. והאיך עשתה עוד הוספות. ע"כ זה מופת חותך שהאונא באה במקום הוורדא. אבל בלא מופת חותך זה וודאי לא הי' סברא לומר שהאונא נתלבשה בטלית שאינה שלה בוורדא וכיס (וע"כ בחליף אין ראי' כלל שהאונא באה במקום הוורדא דשפיר יכול להיות שהוורדא תוספות כח שבמקומה יש לה כל ה' אונות רק שחולי גרם לה לשנות מקום אונא ושפיר יכלה לעשות גם התוספות כח. ע"כ שוב אינה משלמת]: ו וזה שהשיג על בעה"מ שהוא הטריף רק משום חסר לבד ולא משום יתיר דהוא בדרי. ואי הוי ס"ל לבעה"מ שהחילוף באה מחמת חולי ששינתה אונה של ימין מקומה לשמאל. א"כ הוי יתרת דלאו אורחי' וכנ"ל אלא על כרחין דס"ל לבעה"מ ריאה זו חסרה כאן ויתירה כאן. ואין זה שני הפכים. וא"כ שוב לעולם אף בחסרה