אבני נזר יורה דעה שלג

ושלישית. לא זכיתי להבין מי יימר דבשמן המשחה משחוהו אימר באפרסמונא דכיא כדי לפרסם מלכותו וכתירוץ הש"ס כריתות (ה') ביהוא. ועוד שהרי איננו מפורש שהי' שם משיחה ממש. ואימר שהאי משיחה לשון גדולה כמו שפירש"י (ישעי' מ"ה) הוינו שקבלוהו עליהם למושל. ומצינו כן שמואל (ב' י"ט מ"א) ואבשלום אשר משחנו עלינו מת אף שלא מצינו לו משיחה כלל. וגדולה מזה (בישעי' ס"א) שאפי' על התמנות נביאים כתיב לשון משיחה. יען משח ה' אותי לבשר ענוים: כח) עוד שם באות י"ח דייק דאף שיש מחלוקת מחויבין להמליכו מרחבעם שעלה על ירבעם למלחמה. לא זכיתי להבין מה ענין מלוכת דוד המע"ה שניתן לו המלוכה לו ולזרעו אחריו ברית מלח עפ"י נביא לשאר המנוים שבישראל. דלעולם בשאר המנוים כשיש מחלוקת אפי' מצוה ליכא. אבל בבני דוד כל החולק עליהם הרי הוא מוותר על דברי הנביא. והי' סבר רחבעם שהם מוותרים על דברי הנביא ומיתתם בידי שמים ומותר לו לעלות עליהם לצבא כמו שעלו על בני ראובן וגד שחשבו שעוברים על שחוטי חוץ שבכרת אף שאין דינם נמסר לב"ד וכמו שכתב באות י"ח. עד שנאמר לו כי מאת הש"י היתה. ומה יבקש להם חטא יותר. והרי הרמב"ם סוף עיקר הי"ב ומכלל יסוד זה שאין מלך לישראל אלא מבית דוד ומזרע שלמה בלבד וכל החולק על המשפחה הזאת כופר בדברי השי"ת ובדברי נביאיו עכ"ל. והביאנו דבריו באות כ"ב: כט אשר ע"כ לבי אומר שמכל הלין טעמי. דבריו זצללה"ה האחרונים שקבע לפסק הלכה הם כמסמורות נטועים דאין דין ירושה ברבנות אלא אם כן יש לו רוב בנין או רוב מנין אבל באין לו לא זה ולא זה בטלה דין ירושה. וקם דינא. וכמו שהורו כן הלכה למעשה עוד גאוני המדינה הגאון מקוטנא והגאון מקאליש זצללה"ה כנ"ל ומעשה רב. ומ"מ להלכה למעשה בתשובה זו יפה הורה שמעשה שהי' כך הי' שהי' לחתן הרב ז"ל רוב מנין בודאי. שצד השני הי' קרובים של השני והי' באין באלמות. המגיה]: ל) עתה נעלה להמעלה השני' ושמו יקרא כתר תורה כי בו יבואר דין רבנות אם איתא בירושה: והנה החת"ס חלק או"ח סי' י"ב הוקשה לו דברי הרשב"א בתשו' סי' ש' וז"ל ועוד שאפי' לא הי' האב יכול לעמוד בשימושו. אם הבן ראוי לכך כו' שורת הדין שהבן קודם לכל אדם. כי לפי מה שאני רואה ממנהג אותם מקומות שהבנים מתמנים מדעת הציבור חזנים תחת אבותיהם. וכלל גדול אמרו ז"ל בכל מינויים שאם הבן ראוי הוא קודם לכל אדם ואפי' כ"ג אם הי' בנו ראוי וכו' הבן קודם וכו' והוקשה לחת"ס דפתח