אבני נזר יורה דעה לב

התב"ש קושיתו דאפי' ג' מימין וג' משמאל יפסל כיון דהוורדא בשמאל הו"ל ארבע בשמאל וג' בימין. ולהנ"ל ניחא כיון דמשלים לימין ג"כ הו"ל שקולים: יד) והתב"ש תירץ דדוקא להכשיר מצטרף ולא לפסול ואיני מבין דבריו דלמאן קאמר. אי להב"י אף להכשיר אינו מצטרף בשמאל. ולהב"ח הא משלים גם לימין ואין יתר בשמאל. ולפמ"ש יתיישב דפשיטא להפוסקים דאם שקולים בימין כבשמאל דכשר. ולמה לא נאמר כמו בוושט דאמרינן דחליף טריפה. והדין דאפי' שניהם אדומים או שניהם לבנים טריפה. וה"נ נאמר דאם בימין רק כמו בשמאל טריפה כיון דצריך להיות יותר הוי חסר וכסברת התב"ש. ולכאורה י"ל דמדקאמר רבא או חליף טריפה משמע דחליף ממש דבימין כראוי בשמאל ובשמאל כראוי בימין. ובוושט דקאמר דאי חליף משמע אף בשניהם שווים ג"כ טריפה. היינו משום דאי חליף משמע רק במעוטו דצריך להיות דוקא פנימי אדום וחיצון לבן ועיין בתב"ש (סי' ל"ג) אבל בריאה משמע מדפסול חליף דוקא דשוים כשר. אלא דקשה לי על זה דהא רבא פוסל יתרת. וא"כ שוים פשיטא דטריפה. דממנ"פ או הוא חסר בימין או יתר בשמאל. ודוקא חליף איצטריך לאשמעינן כיון דמנין האונות בכלל הריאה כמשפטה. אך לפי הנ"ל שפיר משכחת לרבא ג"כ בשקולים באופן שכתב הרמב"ם בעינוניתא בשמאל דעינוניתא משלים לימין ולא הוי חסר אף אם שתים בכל צד. ומשום דיש אונות בשמאל כבימין טריפה כיון דמשלים בשמאל ג"כ וכנ"ל. ומוכח מדפוסל רבא דוקא חליף דשקולים כשר ואף לדידן כשר ודו"ק: טו) ולרמ"א דעינוניתא אינו משלים הוא משום שכתב רש"י דהוי כחליף. א"כ פשוט שהו"ל להשמיענו בשנים מימין ושנים משמאל ועינוניתא בימין כדרכה דאי חליף כשר דמה שהאונא שלא כמנהגו אינו פוסל. א"כ שפיר הוי בימין יותר ולא הוי חסר בימין. ומוכח דשקולים כשר לרבא: ק"ל להב"ח מהיכי תיתי נאמר דעינוניתא טז) אולם בשמאל משלים לימין. מאי שנא מחליף דפסול. דבזה לא שייך כל התירוצים. דאם נאמר דהתם משום דמימין לשמאל גרע. הלא ה"נ הו"ל משמאל לימין. ואם נאמר דהתם משום שאין דרכו בשמאל יותר הלא להב"ח אדרבא אם עומד במקום שאין דרכו טפי עדיף. דאמרינן שבודאי הוא ממנין האונות יע"ש בדבריו וה"נ נאמר כיון שאין דרכו בשמאל נאמר דשייך לימין כמו בוורדא בשמאל דאמרינן דשייך לימין וצע"ג: יז) גם מ"ש למעלה ליישב קושיתי על הב"ח מהרמב"ם דהכא הפסול משום דהוורדא כיון דמשלים לשמאל ג"כ נמצא דלא מהני מה שהוורדא משלים שלא יחשב חליף. לא נראה דודאי להב"ח דס"ל דהא דמשלים הוא משום דחסר אונות. אמרינן דודאי הוורדא הוא ממנין האונות והוורדא חסרה שכן דרכה לפעמים [חסר כאן שני שורות בהכת"י] וא"כ ממנ"פ לטעמו של הב"ח דבריו מופרכים מרמב"ם. ואם נאמר דטעם השלמה כפשוטו דמ"מ יש לה מנין אונות מכל צד כראוי. א"כ שפיר י"ל דוורדא משמאל אינו משלים כיון שאינו במקום שדרכה להיות. ועיין בב"ח ותבין: יח) ובש"ך הביא ראי' מהא דאין הוורדא שבימין משלים לשמאל דארבע בימין ואחד בשמאל פסול יע"ש. ולפי"ז נראה ברור דהרמב"ם חולק על הרמ"א במ"ש דארבע בשמאל ושלש בימין פסול: יט) והנה דברי ת"ח נראין מוכרחין לפי דעת רמ"א הנ"ל. דהנה ודאי רבא דאמר דאי חליף טריפה לא כוון לארבע בשמאל ושלשה בימין דתיפוק לי' דיתרת היא ואיהו ס"ל יתיר פסול. ועל כרחין כוון לשנים מימין ושלשה משמאל. אלא דאנו למדין מזה דה"ה לארבעה משמאל ושלשה מימין. וא"כ אם נאמר דד' בימין ואחד בשמאל פסול על כרחין הוא מטעם חסר בשמאל דאין הימין משלים. וא"כ האיך למדין מדברי רבא ארבעה משמאל ושלשה מימין כיון דרבא איירי בשלש משמאל ושנים מימין. ובזה הוא פסול משום חסר אלא ודאי דס"ל דזה לא מקרי חסר כיון דמ"מ יש חמשה אונות לריאה. רק עיקר הפסול משום (דיש בשמאל יותר. וא"כ אין לפסול ארבע בימין ואחד בשמאל משום דיש בימין שלשה אונות יותר. ושנאמר דגם זה מקרי חליף שאונא אחת נחלפה. דהא אי איכא חמשה מימין ושנים משמאל ודאי כשר דכל יתרח בדרי כשר ובלבד שאין בשמאל יותר כמבואר ברמ"א. הרי דאין קפידא בזה. והרמב"ם דלא ס"ל כת"ח ודאי חולק על הרמ"א. ולפי"ז מבואר דרמ"א שפסק דוורדא אינו משלים לאו מטעמי' של רש"י משום שאינו במקומו והוי כחלוף. שהרי להרמ"א על כרחין אף אם האונא הוא שלא במקומו לא מקרי חסר כנ"ל. רק הטעם כמ"ש הש"ך ז"ל כיון דקי"ל חסר וורדא פסול א"כ אם ישלים הו"ל חסר וורדא. וא"כ מ"ש הש"ך דיתרת אינו משלים לרמ"א כיון שאינו בדרי. לפענ"ד אינו שהרי עיקר הטעם דאינו בדרי משום דהו"ל כחליף כמ"ש רש"י. ולרמ"א טעם זה אינו כנ"ל. והש"ך לטעמי' דחולק על הת"ח. ומ"מ י"ל דיתרת אינו משלים כמ"ש לעיל משום דלאו כל חיוי ברייתא אית להו יתרת כמו וורדא בשמאל להרמב"ם כנ"ל: סימן לא ] א) בדין חילוף צורות האונות כתב הגאון מו"ה סענדר ז"ל דאם הארוכה ועבה נתקטנה מהאמצעית אולם האמצעית הוא כדינה והארוכה ועבה צמקה אך ע"י הנפיחה הרוח כלוא בכולה אך לא כשאר אונות דכשירה בהפס"מ. ומשום דנראה דקטנות האונא בא מחמת הצימוק יע"ש שהאריך בטעם הדבר: ב) ולכאורה יש ליתן בו טעם לשבח לומר דטעם טריפות חילופים אלו כמ"ש רש"י בחליף דוושט משום דשניהם נטולים ממקום שהם ראוים להיות. ולשיטתו דוקא ששניהם נשתנו במראה. אבל אם האחד לבד הוחלף מזה נראה שהאחד נשתנה ממראיתו לבד. אבל לא נעקר ממקומו ושנוי מראה אינו פוסל. ועיין בתב"ש (סי' ל"ג) שביאר כן שיטת רש"י וכמו כן י"ל בנ"ד: ג) ובזה יתיישב קושית הפר"ח על המטריפין חילוף צורות האונות מעינוניתא דוורדא דמשלים למנין האונות לדעת הרבה פוסקים. ואפי' רש"י לא פליג אלא משום דיתרת הוא ולא קיימי בדרי דאוני ולפמ"ש ניחא כיון דכל טריפות דחילוף צורות משום דכל אונה אינה עומדת במקומה. וע"כ לדידהו דלא קפדי אמקומן כשר. משא"כ לרש"י דמטריף משום שאינה עומדת בדרי במקומה הוא הדין דיש להטריף בחילוף צורות משום דכל אונה אינה עומדת במקומה אלא במקום חברתה: