אבני נזר יורה דעה רפא

סימן רעב ב"ה אור ליום ד' תבא תרנ"ד שוכ"ט לכבוד הרב כו' מו"ה שמואל נ"י האבד"ק ריסישיץ ולמשנהו הרבני כו' מו"ה זאב נ"י. מכתבכם הגיעני ולאשר הייתי טרוד בשאלה חמורה מאד בעסק גט הנחתי מכתבכם במשמר: א) עתה עיינתי במכתבכם וראיתי ספק שלכם "שבהשפאדל". יען בתוכו ברזל. אולי יחשב כלי ברזל ומק"ט ופוסל המקוה בג' לוגין משום שאובין אך נסתפקתם משום שאין באין הג' לוגין בב"א למקוה רק בזאח"ז. הנה מה דפשיטא למעלתכם דאם בא ע"י דבר המקבל טומאה למקוה פוסל משום שאובין. אין הענין כן. ובפ"ד דמקואות מ"ב במשנה דהמניח טבלא תחת הצינור אם יש לה לזבז פוסלת את המקוה ואם לאו אינה פוסלת את המקוה. פי' הרא"ש שהניח טבלא תחתי' להמשיך המים למקוה כו' ומיירי דבלא הטבלא הי' נמשכים המים למקוה. דאל"ה אעפ"י שאין נפסלין מחמת שאיבה מ"מ תיפוק לי' משום דהוי' ע"י טהרה בעינן עכ"ל. הנה מפורש דמ"מ אינם שאובין וכן כתב בלבוש סעיף ל"ה. וכיון שאינם שאובין מאין הרגלים לפסול בג' לוגין. ולא מצינו רק ג' לוגין שאובים פוסלים את המקוה: ב) ולכאורה נראה דאינו פוסל רק אם כולה או רובה בא ע"י דבר המקבל טומאה כמו שהוא הדין מה"ת. ויש לדמותו למקוה הנעשה בידי אדם שלא ע"י כלי שדעת הגהת הראב"ד בס' בעה"נ הובא בט"ז ס"ק כ"ח בשם הראב"ד דאינו פוסל אלא ברובה או במחצה. ואפי' להחולקין היינו משום דס"ל דאף בכה"ג נקרא שאובין. ועיקר דין שאובין ילפינן ממעין מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים. אבל בפסול בדבר המקבל טומאה דמפורש ברא"ש שאינם שאובין יודה להגהת הראב"ד ולא יפסול רק ברובו: ג) אלא דא"כ מה הוצרך הרא"ש לדחוק שבלא"ה הי' הולך למקוה. בפשיטות יש לפרש שכבר הי' במקוה יותר מכ' סאה והמיעוט שבא אח"כ כשר אף ע"י דבר המקבל טומאה. ואם נאמר דרא"ש ס"ל שגם פסול זה הוא בג' לוגין. יקשה למה שינה הרא"ש מלשון המשנה. דבמשנה תני ביש לה לזבז פוסלת. ואילו הרא"ש כתב אף דאין נפסלים משום שאובים. מ"מ ת"ל דהוי' ע"י טהרה בעינן. וברא"ש פרק תינוקת מסיים תיפוק לי' דנפסלין משום דהוי' ע"י טהרה בעינן. והי"ל לומר אף שאין פוסלין משום שאיבה. מ"מ ת"ל דהוי' ע"י טהרה בעינן. אלא משום דאז הי' משמע דמ"מ פוסלין משום דהוי' ע"י טהרה בעינן. ובאמת ז"א שאין פוסלין. רק שאותן המים נפסלים: והנראה דס"ל באמת אף אם מיעוט שיעור מקוה ע"י דבר המקבל טומאה פסול. רק שאינם פוסלים המקוה. ואם הקווה עליו עד מ' סאה מים כשר. ודינו כמו פחות מג' לוגין שאובין שאף אם נשלם על ידם שיעור מקוה. אם אח"כ הקווה עליו עד שהי' בכשרים מ' סאה כשר. רק כל זמן שלא הקווה עליו פסול כדתנן פ"ז מ"ב. והשתא דברי הרא"ש מיושבים. שהרי במשנה הניח טבלא תחת הצינור. ופירש הרא"ש שהניח שירד למקוה משום שלא יפסול כיון שאין לה לזבז. ואם בלא הטבלא לא הי' בא למקוה ואותם המים נפסלין ואין עולין לשיעור א"כ מעשיו לריק. כנ"ל ברור בדעת הרא"ש. ובאמת לשון טוש"ע קשה שהם כתבו שאם בלא זה לא הי' באים למקוה פוסלין המקוה. משמע לכאורה בג' לוגין. ולפענ"ד ברור שאין כן דעת הרא"ש וכמ"ש. ה) וראי' לזה פ"ו היו [שק וקופה] נתונין תחת הצינור אינם פוסלים את המקוה ומשום דאין ראוין לקבל מים. והא מ"מ מקבלים טומאה ויפסול משום הוי' ע"י דבר המקבל טומאה ואם נוקמא גם שם שבלעדם ירדו המים למקוה הו"ל לרא"ש גם שם לומר כן. א"ו דבין כך וב"כ אין פוסלים ולא הוקשה לו רק במניח טבלא דא"כ הנחתו לריק וכו': ו) ובדעת הרשב"א יש מקום עיון שהב"י הביא בשמו בשער המים. יראה לי שאם נפלו ג' לוגין ע"י דבר המקבל טומאה פסול. ובתשובת הרשב"א ח"ג סי' רכ"ח הובא בב"י שאם כל המקוה נעשה ע"י דבר המקבל טומאה פסולה. משמע שאינו פוסל בג' לוגין. מ"מ נ"ל שגם תשובת רשב"א סובר שהבא ע"י דבר המקבל טומאה אין משלים למ' סאה והאי כל היינו כל שהוא. ועי' במנחות (י"א:) ועולה בזכרוני עוד שיש בפסוק ממש דוגמתו. והכוונה שכל השיעור מקוה צריך להיות בכשרות ע"י אינו מקבל טומאה. וא"ת שהוא דחוק בלשון. הלא אם נפרש כפשוטו שדוקא אם כל המקוה נעשה בדבר המקבל טומאה. יקשה הלא עכ"פ ברוב פוסל. א"ו כוונתו כמ"ש. מ"מ משמע דאינו פוסל בג' לוגין. וכמ"ש דעכ"פ אינו משלים למ' סאה. ומשמע בש"ך סק"ג בשאיבה שהמשיכוה דלא מהני אם מוליך ע"י דבר המקבל טומאה. והרי הא דהמשכה כשר אינו רק במיעוט שיעור מקוה. הנה דאף במיעוט שיעור מקוה פסול ע"י המקבל טומאה שאינו משלים וכמ"ש: ז) ולענין הלכה ודאי יש לפסוק שאינו פוסל בג' לוגין. שהרי עיקר עשיית המקוה בדבר המקבל טומאה במחלוקת שנוי'. ודעת הרמב"ם כתב הב"י שאינו פסול אלא בהנך דבעינן מים חיים. ודעת ס' יראים שאינו פסול אלא שלא יהי' כמעיין שמטהר בזוחלין. ואיך נוסיף עוד חומרא לפסול בג' לוגין. וכ"ש במקוה שלכם דמנ"ל שבשעת סילוק הטיט ע"י השפאדיל. אלמלא יסולק השפאדיל לא ינטפו מימיו למקוה. ועוד שרוב הפוסקים דמעין אינו נפסל בשאיבה, ורמ"א כתב שכן עיקר. איך נגבב עוד חומרא על חומרא. והמקוה כשירה בלי פקפוק: ח) רק זאת אני מזהיר אתכם כאשר תשימו הכפור תזהרו שלא ינטפו מים ג' לוגין מכפור לתוך המקוה. כי העצה שכתבתם להניח ע"י כלי מנוקב. אינו עצה לדעת הפוסקים דהבא ע"י אדם אפילו בלא כלי פוסל בג' לוגין. ובהכשר מקוה לנקותה. תירץ הש"ך ס"ק מ"ז דכיון דשואב המים משם א"כ ודאי לא ניחא לי' המים לשם. דהא אדרבה שואב אותם משם והוי ממילא עכ"ל. משא"כ בנ"ד שלהרבות המקוה אתם עוסקין. ע"כ תשימו הכפור בהרבה כלים שלא ינטפו שיעור מכלי א' ובהפסק. ואף שאם נתכוון לרבות פסול בזה. הלא הש"ך בשם הרמב"ם והרע"ב והתוי"ט שנתכוון לרבות מי המקוה שלא יחסר ע"י