אבני נזר יורה דעה כו

ה) לקמן ע"ב והאיכא חסרון בשדרה ואמר שמואל וכן לטריפה. ק"ל דהא שמואל יליף לה מדתני התם וב"ה אומרים כדי שינטל מן החי וימות דבשיעור מיתה חשיב חסרון. וא"כ אינה חי' ותנא דבי ר' ישמעאל לא חשיב אלא הני דחיין כדכתיב ובין החי' אשר לא תאכל. ועוד ק"ל דלקמן בפלוגתא דטריפה חי' או אינו חי' מאן דס"ל חי' מייתי ראי' מבהמה שנפחתה גלגולת שלה כמלא מקדח וחיתה. והרי בנפחתה הגלגולת לכולי עלמא אינה חי' כדמוכח ממתני' כנ"ל: וסבור הייתי לומר עפ"י דברי הרשב"א לקמן בשמעתא דעד ולא עד בכלל שהביא בשם מורו הרב (הוא הרב רבינו יונה) דחסרון כסלע אינה טריפה כיון דנשתייר מהגלגולת מעלה ארוכה ע"י בידור סמנין וחשיב שניטל מן החי וימות דבלא בידור סימנין תמות. ע"כ י"ל דמאן דאמר טריפה תי' מודה דבלא בידור סמנין תמות רק שחי' ע"י סמנין. ובזה מיושב קושית הר"ן בחי' דישהו הרבה טריפות ויראו אם חי' אחד מהם ולפמ"ש דמ"ד חי' ס"ל דיש להם רפואה ע"י סמנין שאין יודעין מהם. ומ"מ אין ראי' אם משהין אותם דאולי לא עשו להם שום רפואה: סימן כה א) חולין מ"ג אמר רבה קרום שעלה מחמת מכה בוושט אינו קרום ופרש"י ולא דמי לסתימת וכו' דההיא סתימה דמעיקרא הוא. ונחלקו האחרונים בפי' דברי רש"י אית דמפרשי שדבר הסותם הוא בתולדה שאף שבשעה שניקב עדיין לא הי' סותמו כיון שאח"כ נסתם באבר שהי' בתולדה שפיר דמי. ופי' זה מסתייע מדברי הר"ן דמהני סתימא דאונא חברתה בסירכא כסדרן. והא דלא מהני קרום שעלה מחמת מכה משום שהקרום אינו בתולדה. הפירוש הב' דבעינן שלא יהי' בו נקב שעה אחת. ואפי' סתימה עם אבר בתולדה לא מהני: ב' והנה לפי פי' הב' יש קולא ג"כ באם ניקב קרום אחד דוושט ונסתם. ושוב ניקב קרום הב' שפיר דמי כיון דלא הי' נקב מפולש פעם אחת. ולפירוש הא' משום דהקרום אינו בתולדה ה"נ הקרום אינו בתולדה ולא מהני: ג) אולם התב"ש כתב דאפי' לפי' הא' כשר דדוקא במקום שנעשה טריפה הוא דאינו מעלה קרום יפה. אבל כשאינו נעשה טריפה שפיר מעלה קרום טוב. ומפרש בזה הא דמהני סתימה בכרות שפכה דהוי פסול חוזר להכשרו משום דהתם לא נעשה טריפה ודוקא במקום שנעשה טריפה דלא מצינו מיתה וחיים כאחד. ועל כן דין זה לכל הפירושים כשר: ד והנה יש לי מקום עיון בזה מסוגיא דנדה (דף נ"ה) וזה תוארה אמר רב אדא בר אהבה דומיא דעצם מה עצם שאין גזעו מחליף יצאו שער וצפורן שגזען מחליף. והרי עור דגזעו מחליף דתנן הגלודה ר"מ מכשיר ואפי' רבנן לא פסלו אלא דאדהכי והכי שליט בה אוירא ומתה ולעולם גזעו מחליף ותנינן אלו שעורותיהן כבשרן עור האדם. הא איתמר עלה אמר עולא דבר תורה עור האדם טהור כו' ואיכא דאמרי והרי עור דאין גזעו מחליף דתנן וחכמים פוסלין. ואפי' ר"מ לא קמכשר אלא משום דקריר בשרא וחיא ואמר עולא ד"ח עור אדם טהור כי אתמר דעולא אסיפא איתמר דבר תורה עור אדם שעבדו טהור ופסק הרמב"ם כלישנא בתרא: ה) והנה להנ"ל קשה לי ללישנא בתרא מה ראי' הביא מרבנן דפסלו בגלודה ש"מ דעור אין גזעו מחליף. נימא דלעולם דעור גזעו מחליף. אך הני מילי כשאינו נעשה טריפה בחסרון זה. היינו כשלא נגלד כולו אבל כשנגלד כולו כיון שנעשה טריפה לא מצינו מיתה וחיים כאחד. וכן לפי' הב' דבעינן שלא יהי' בו נקב שעה אחת. מה ראי'. דלמא לעולם יחזור העור אך משום שהי' תחילה בלא העור כבר נטרפה: ואין לומר דהיינו דאמר בל"ק דאדהכי והכי שליט בה אוירא ומתה. דלישנא אדהכי והכי משמע דמתה קודם שתעלה ארוכה. אבל אם הי' מעלה ארוכה היתה חי'. ואין לומר דמ"מ כיון דכשינטל כל העור לא יהי' גזעו מחליף חשיב אין גזעו מחליף. (דעל כרחין לומר כן דהא אם נשתייר בו כסלע כשר. ופרש"י דע"י האי כסלע כולו מעלה ארוכה. וא"כ על כרחין רק הוכחה על אם נגלד כולו דהוי דומיא דעצם דאין גזעו מחליף אם ניטל כל העצם אבל אם ינטל מקצת העצם יהי' ג"כ גזעו מחליף וכדברי הרשב"א בשם מורו הרב שהבאתי לעיל (סי' הקדום אות ואו) דאפי' ניטל מהגלגולת כסלע מעלה ארוכה ע"י בידור סמנים ודוקא בחסרון חוליא לא הדר בריא ועל כרחין החילוק כנ"ל. משום דבחוליא ניטל כולו ובגלגולת נשתייר מהגלגולת ולא נחסר רק כסלע]. דליתא. דמה שאין גזעו מחליף משום שנעשה טריפה ודאי לא חשיב אין גזעו מחליף כיון דאם ניטל מקצתו ואינו נעשה טריפה הדר בריא. ודוקא מה שמעלה ארוכה מחמת מקצת הנשאר לא חשיב גזעו מחליף. אבל אם נאמר דבעצמותו הדר בריא רק מחמת הטריפות לא הדר בריא ודאי חשיב גזעו מחליף. דאל"כ מה קאמר ללישנא קמא ואפי' רבנן לא אמרי אלא משום דאדהכי והכי שליט אוירא. סוף סוף הרי אין גזעו מחליף דבמידי דמיטרפא לא משבח. אלא ודאי דבמידי דמיטרפא ושעל כן אינו חוזר לברייתו לא חשיב בהכי אין גזעו מחליף. והדרא קושיא לדוכתא: ז) על כן נ"ל ברור דכי אמרי' אין טריפה חוזרת להכשירה ואם הי' פעם אחת דבר הפוסל לא מהני סתימה אח"כ. ואפי' אבר מתולדה. היינו באופן שבשעה שניקב לא הי' עומד ליסתם. אבל אם הי' עומד ליסתם לא חשיב שהי' נקב פעם אחת. והטעם דהנה כללא הוא בכל טריפות דכל העומד לנקוב כנקוב דמי והוכיח הפ"מ דאינה חי' י"ב חודש משעה שנעשה עומד לנקוב. וכן מוכח בשמעתא דטריפה אינה יולדת דאפי' רק עומד לנקוב אינה יולדת. דאל"כ משכחת טריפה שעומדת לנקוב שילדה. ומשכחת ולד טריפה בנטרפה ולבסוף נתעברה. ומוכח דבמה שהיא רק עומדת לינקב ניטל ממנה חיותה כאלו כבר ניקבה. כמו כן אני אומר להיפוך בניקבה ועומדת ליסתם דחשיב כאלו כבר נסתם ולא ניטל ממנה חיותה. דכבר התחיל בה מעשה המכשיר: ח) ובזה יתיישבו כמה ענינים בפרק אלו טריפות דמכשרינן צמקה בידי שמים משום דהדר בריא. ולכאורה קשה כיון דצמקה טריפה מה יועיל מה דהדר בריא. ולומר דצמקה בידי שמים לא הוי טריפות כלל. א"כ למה לי טעמא דהדר בריא. אלא הוא הדבר שדברתי. כיון דעומד לחזור ולהברות לא נעשית שאם