אבני נזר יורה דעה רל

מחמת גופה כלל רק שהשפופרת הוציאתו ואין דרך ראי' בכך: ט והנה לפמ"ש דאף למ"ד אפשר לפה"ק בלא דם מ"מ דרכו של פה"ק להוציא דם. א"כ אף למ"ד אפשר לפה"ק בלא דם צ"ל בהא דשפופרת דקה מן הדקין שאין בה פה"ק. דאל"כ אימא שדם זה עצמו שיצא בשפופרת מחמת פה"ק יצא. והשתא ניחא דתלי הטור חתיכה בשפופרת. דחתיכה שאין עמה דם אפי' עבה למ"ד אפשר לפה"ק בלא דם טהורה כיון שראתה שאין עמה דם ודם שבתוכה דפלי פלויי הא טהורה כיון שיצא מחמת חתיכה. והיינו יכולין לומר דבעבה מיירי ג"כ ולהוכיח מזה דקיי"ל אפשר לפה"ק בלא דם. ע"כ קאמר הטור דומיא דשפופרת דע"כ בדקה דאי בעבה שיש בה פה"ק אפי' אפשר לפה"ק בלא דם. מ"מ חיישינן שמא דם שבשפופרת מחמת פה"ק כדברי החוו"ד. דאפשר שדם שבשפופרת מחמת פה"ק וטמא כנ"ל וע"כ בדקה. א"כ חתיכה נמי בדקה. ואם כפי' הזה בטור מוכח דאף לת"ק דרכו של פה"ק להוציא דם. אך אינו מוכרח דמשום שסתם שפופרת דקה היא אלא שהב"י מסתפק בשיעור סתם שפופרת: י) ויש להביא ראי' להיפוך. והנה לכאורה יש להביא ראי' מהמשנה עצמה דדרכו של פה"ק להוציא דם. דהנה ברישא המפלת חתיכה תני אם יש עמה דם טמאה ואם לאו טהורה. וכן בסיפא דהמפלת כמין דגים וכו' תני אם יש עמהם דם טמאה ואם לאו טהורה ובמציעתא דהמפלת כמין שער חני תטיל למים אם נימוחו. ואלו בדם לא מיירי כלל. והו"ל למיתני אם יש עמהם דם טמאה ואם לאו תטיל למים. אלא משום דברישא ובסיפא איכא פה"ק. דברישא איכא פה"ק דמה"ט מטמא ר"י. ובסיפא דהמפלת כמין דגים נמי איתא בגמ' (כב.) דר"י דאמר א"א לפה"ק בלא דם פליג נמי בסיפא. וכיון דאית בה פה"ק חוששין שמא יש דם שיצא מחמת פה"ק. ע"כ תני אם כו' ואם לאו טהורה לומר שאינה טהורה אא"כ ידוע שאין עמהם דם. אבל מציעתא כמין שער דברים דקים שאין בהם פה"ק (דמה"ט גם לדידן דקי"ל א"א לפה"ק בלא דם תטיל למים] רק שנחוש שמא השערות הוציאו עמהם דם ולזה אין לחוש דומיא דחתיכה דפלי פלויי כו': יא) אך בירושלמי קאמר על המציעתא והסיפא הדא ילפא מן ההיא וההיא ילפא מן הדא. דגם במציעתא אם יש עמהם דם טמאה ואם לאו טהורה ובסיפא דהמפלת כמין דגים אם נימוחו טמאה יע"ש. ובפ' המ"ש לא מיחוור]. א"כ לבד שאין ראי' מהמשנה אך עוד יש להוכיח מירו' להיפוך שאין דרכו של פה"ק להוציא דם. ע"כ שפיר מוכיח מדמפלת חתיכה ודגים אם יש עמהם דם טמאה. אך אם נימא דדרכו של פה"ק להוציא דם. אימא דוקא בחתיכה וכמין דגים שיש בהם פה"ק. כשיש דם אמרי' שהפה"ק הוציא הדם. אבל בכמין שער שאין בהם פה"ק אימא מדיצא עם השער ודאי השער הוציא הדם. דאל"כ איך מתהוי שיבואו יחד. בשלמא בכמין דגים שיש בהם פה"ק אמרי' שמשום שהפילה כמין דגים עשתה פה"ק ע"כ יצא הדם. וא"כ מה ראי' מסיפא על מציעתא. אלא ודאי דלמ"ד אפשר לפה"ק בלא דם אין דרכו של פה"ק להוציא דם. וכיון דמתני' ע"כ סוברת אפשר לפה"ק בלא דם (דאל"כ לעולם טמאה] ואין דרכו של פה"ק להוציא דם. ואעפי"כ אם יש עמהם דם טמאה ולא אמרי' שהחתיכה הוציאתה. ה"ה כמין שער אם יש עמהם דם טמאה. וע"ה כתבו הטוש"ע דאפי' בחתיכה קטנה אם יש עמהם דם טמאה. וכן בכמין שער אם יש עמהם דם טמאה. ואי דרכו של פה"ק להוציא דם מנ"ל זה. הלא יש לחלק כנ"ל. משמע דס"ל דלמ"ד אפשר לפה"ק בלא דם אין דרכו של פה"ק להוציא דם. וא"כ בנ"ד שהרופא פתח פי המקור בכלי אפשר לפה"ק בלא דם. אין חשש לומר שמא הכלי הוציא עמו דם דבכה"ג טהור כמו הרואה דם בשפופרת: יב) ועתה נשוב ליסוד חקירת כבודו לצרף דעת הרמב"ם דאפשר לפה"ק בלא דם ולדידי ז"א דצירוף השיטות הוא משום ס"ס. וכאן אם תתפוס שפתיחה יהי' איך שיהי' א"א בלא דם. שוב אין כאן ספק להתיר כלל. ודומה להחליד תחת המטלית דמטרפה ולא אמרי' דס"ס שמא תחת העור כשר ואת"ל טריפה שמא תחת המטלית כשר. אלא דזה נקרא ספק אחד שמא תחת המטלית טריפה. וכן בנפסק חוט השדרה במקום פי פרשה שלישית נאמר ס"ס. שמא שני' כשרה ואת"ל טריפה שמא פי פרשה בכלל שלישית. ועוד יש שם כמה ספיקות. אלא דזה נקרא רק ספק אחד שמא גם פי פרשה שלישית בכלל חוט השדרה. וכן בנ"ד שמא פתיחה לבד בלא יציאה דבר מבפנים א"א בלא דם: יג) אך הא דשאלתות דאפי' נפל שלא נגמר צורתו כשיצא לא נקרא פה"ק. הנה הבדה"ב (קפ"ו) דנפל בתוך מ' יום לאו כלום הוא ול"ל פה"ק כלל, ובמשה"ב כתב שזו דעת גאון ר' אחא משבחא ז"ל [בעל השאלתות] ואין ראי' לנ"ד שפתח הרופא פי המקור. אך בשאלתות שלפנינו ז"ל כי אמרי' א"א לפה"ק בלא דם היכא שנגמר צורתו דולד דמיפחח טפי אבל היכא דלא גמר צורתו ולא מפתח טפי אפשר לפה"ק בלא דם עכ"ל. והי' אפשר להקל אם ידוע שלא פתח הרופא אלא מעט פחות מפתיחת המקור בנפל בן מ' יום. אך אין לנו ראי' לדעת השאלתות לומר שאפי' ספק איננו דכיון דהיכא דמיפתח טפי א"א לפה"ק בלא דם מסתברא דהיכי דמיפתח קצת עכ"פ ספק יש: יד) וכן משמע בשמעתא דכריתות מקור הדין של השאלתות דמקשה ס"ס טמאה משום נדה ומשני בלידה יבשתא. משמע בסתמא מחזיקין אותה לטמאה נדה. וא"כ אם באת ללמוד קולא מהתם אין להקל אלא בבדקה. ומלבד זה שאלתי לבקיאות ואמרו כי עפ"י הרוב יוצא הדם בשעה שפותח פי המקור. ובדיקה זו תוך שיעור ווסת כמו בווסת למ"ד ווסתות דאו' וכמ"ש רו"מ. ובאופן שידוע עפ"י חכמות שהפתיחה הי' פחות מפתיחת הנפל בן מ' יום. וכ"ז בבדק בכלי אבל מישש בפנים באצבעו בטח לא פתח פי המקור כלל וכמ"ש רו"מ. ויש להקל: דברי גיסך אוהבך הדוש"ת הק' אברהם. סימן רכה. ב"ה אור ליום ועש"ק תרומה תרנ"ו לפ"ק סאכאטשוב. שלום לכבוד הרב החריף ובקי מגזע היוחסין כש"ת מו"ה אברהם דובעריש נ"י מו"צ בווארשא יצ"ו. א) יקרתו הגיעני דבר האשה שזב ממנה ליחות תמיד ובעודה לחה היא מראה טהורה