אבני נזר יורה דעה קד

בנ"ד הקונה כלים ממנו חייבים בטבילה. ומ"מ כלים שקנה הוא מגוי א"צ טבילה ואף שדינו כישראל ג"כ. מ"מ לא שייך בהם טבילה דהוי כטובל ושרץ בידו כיון שעדיין הם ביד גוי. דומה לזה כתב הסמ"ק בכלים שקנו ישראל ועכו"ם בשותפות דא"צ טבילה מטעם דהוי כטובל ושרץ בידו. וכן פסק הרמ"א (סי' ק"כ סעיף י"א): ב' איברא דלכאורה יש לשדות נרגא בהוראה זו דהנה (בפ' החולץ) גר שמל ולא טבל ר"א אומר ה"ז גר שכן מצינו באבותינו שמלו ולא טבלו וק"ל דמשמע דדוקא בדיעבד הוי גר. אבל לכתחילה צריך לטבול ולמה. הא ככם כאבותיכם כתיב. וכיון שהם לא טבלו למה יטבול עכשיו. וא"ת דכיון דהטבילה פועל גירות בנשים דאל"כ במה נכנסו תחת כנפי השכינה ע"כ מחויב לכתחילה לעשות הכל. א"כ מהאי טעמא ודאי אבותינו טבלו ג"כ. ושוב אין ללמוד מאבותינו דמילה לחוד מהני. שהרי הם טבלו ג"כ. ע"כ נ"ל דילפי' לה מהלוקח כלי סעודה מן הגוי דצריכין טבילה משום שיצאו מטומאתו של גוי כ"ש הוא עצמו דמחויב בטבילה מטעם זה. וע' בהרשב"א דמדמי טבילת גר לטבילת כלי תשמיש. אבל אבותינו עדיין לא נצטוו על טבילת כלי תשמיש ע"כ לא טבלו: ג) ולפי"ז יש ללמוד מהא דכתב הנמק"י דמומר שחזר בתשובה מן הדין א"צ טבילה. רק מדרבנן טובל משום מעלה. ואם איתא נילף מהלוקח כלי תשמיש מן המומר דצריך טבילה כ"ש הוא עצמו שחזר להיות יהודי. א"ו הלוקח כלי תשמיש ממומר א"צ טבילה וא"כ כלים שקנאם מומר מגוי צריכים טבילה. והשואל ממנו אסור להשתמש בהם בלא טבילה: איברא דכד מעיינינן הא לאו ראי' דדומה למ"ש התוס' שלהי עכו"ם. בהא דפליגי אמוראי אי משכנתא כזביני כתבו התוס' דאפי' למ"ד משכנתא כזביני. אם משכן ישראל כלי לגוי וחזר ופדאו א"צ טבילה. דלענין זה לא הוי כזביני. והיינו דלא בעי אלא בקנין מחדש לא בפדאו שרק חוזר לקנינו ומסלק קנין גוי ממנו. כן במומר ששב לדת יהודית שמסלק מעשיו הרעים וחוזר ליהודתו ואינו יהודיית מחדש. ע"כ נ"ל הדין כאשר כתבתי מתחילה דמומר דינו כגוי לדינים אלו: ה) שוב ראיתי להט"ז ופר"ח (סי' ק"כ) שכתבו טעם חזר ופדאו א"צ טבילה משום דגוי מישראל לא קנה משכון. ולי נראה טעם אחר דכיון דבידו לפדותו בע"כ של מלוה. כי פדאו איגלאי מילתא דנתבטלה זביני למפרע כמו דאמרי' בערכין בתי ערי חומה רבית גמורה כו'. והיינו דכשפדאו נתבטלה המכירה למפרע ונעשה הלואה. ונתבאר בחי' לה' רבית באריכות. וא"כ אין ראי' מהתוס'. ע"כ דין הנ"ל צ"ע כעת: סימן קי ב"ה אור ליום ד' תצא תרנ"כ פה סאכאטשאב שוכ"ט לכבוד אהובי הרב החריף החסיד מו"ה משה נ"י מו"צ בק"ק לאדז. (הנקרא ר' משהלי וואליער]. א) דבר אשר נסתפק בכלי מתכות אם מועיל לו היסק חוץ. די"ל דוקא בכלי חרס אינו מועיל היסק חוץ. אבל בכלי מתכות מותר משום כבולעו כך פולטו. יעי' בש"ע הרב מלאדי (סי' תנ"א) בהא דכלי חרס אינו מועיל היסק חוץ הטעם משום דהאיסור נבלע בפנימית הכלי צריך להפליטו ג"כ דרך פנימית הכלי דכבולעו כך פולטו. ומה שחשב מעלתו טעם להיתר הוא טעם לאיסור: ב) ומ"מ אם מחלבן מעבר לעבר נראה דמהני, דהנה בזבחים (דף צ"ו) דמקשה מאחר שמועיל היסק בחרס קדירות של מקדש אמאי ישברו להדרינהו לכבשונות עי"ש. והנה בע"ז (דף ל"ג :) הלוקח קנקנים של גוים ישנים נותן לתוכו ציר ומורייס לכתחילה. בעי מיני' ר"י נשיאה מרבי החזירן לכבשן אש ונתלבנו מהו א"ל ציר שורף אור לא כ"ש. איתמר נמי קנקנים של עכו"ם שהחזירן לכבשן אש כיון שנשרו זיפתן מותרין. קינסא [פרש"י הכניס קסמין דולקין לתוך הקנקן עד שנשרה זפתו] פליגי בה והלכתא כמאן דאסר. פרש"י ולא דמי להחזירן בכבשן דהתם כיון שהסיקן מבחוץ עד שנשרה זיפתן כבר נתלבן החרס אבל הכא כיון שהכניס האור מיד זפתו נושר עכ"ל. ומבואר מדבריו דהחזרת הכבשן ההיסק רק מבחוץ. דאי גם מבפנים מה ראי' מהשרת הזפת הלא ע"י היסק מבפנים מיד זפתו נושר. א"ו בהחזרת כבשונות ההיסק רק מבחוץ. ומ"מ מקשה בזבחים ולהדרינהו לכבשונות מוכח דכיון שנתלבן גם בעבר פנימי חשוב כהיסק מבפנים: ג) הן אמת דלפי"ז קשה מה צריך בע"ז לקו"א ציר שורף אור לא כ"ש [וקו"ח זה שייך רק ביי"נ דציר שורף] הא בכל איסורים מועיל החזרת כבשונות כהא דזבחים. וי"ל בדוחק דקו"ח צריך לל"ק דרב מוקי לה בתנור של מתכת אבל בכ"ח לא מהני היסק בשאר איסורין: ד) אך ראיתי להרא"ש (פ' כל שעה ס"ז) שכתב דבהחזרת כבשונות מתלבן מבפנים ומבחוץ כי השלהבת עולה לו בכל הצדדין עי"ש משמע קצת מדבריו כי השלהבת גם מבפנים. וא"כ אין ראי' משם. אך מהא דע"ז מוכח להדיא דבהחזרת כבשן ההיסק רק מבחוץ: ה) ואף לפי משמעות הרא"ש הרי מתכת שמתלבן מעבר לעבר כולו אש כהא דפסחים (ע"ה.) למסקנא לתי' רבינא. משמע גם גחלת של מתכת אש הוא. וע"כ בת כהן כי תחל לזנות פתילה של אבר עושין לה. וכן לענין שבת חייב על גחלת של מתכת משום מבעיר רק משום מכבה דפטור פרש"י משום שאינו נעשה פחם. ומ"מ אש הוא. והראב"ד דס"ל (פי"ב מה' שבת הלכה ה') ע"ש בלח"מ דגחלת של מתכת לאו אש הוא יחידאה נגד רש"י והרמב"ם. וא"כ כיון שהוא עצמו אש שורף הבלוע שבתוכו: דברי הדו"ש הק' אברהם. סימן קיא ב"ה יום ג' ט' אדר שפע רב לפ"ק פה סאכאטשאב שוכ"ט לכבוד חתן גיסי הרב החו"ב משכיל ומפואר מו"ה יעקב נ"י אבד"ק מאזיטץ. א) דבר ההגעלה שמשימין מים צוננין באמבטי ונותנין לתוך האמבטי קנה חלול של ברזל, ודרך