אבני נזר אורח חיים פד

ילכלך פי הדד. ולעניות דעתי ראוי להזהיר המון העם בזה, ולכאורה יש לומר דאזלי בשיטת הרי"ף בתשובה שהביא הרמב"ן דחליבת עז מלאכה. אך שמותר ביום טוב משום אוכל נפש. וזה שחולב לתוך הקדירה דאוכל היא. אבל לתוך הקערה מלאכת משקין לא הותרה ביום טוב. ועל כן כשחולב לקדירה הותרה גם חליבת טיפה ראשונה משום מכשירי אוכל נפש שאי אפשר מאתמול. דמכשירי אוכל נפש ממש הא קיימא לן כר' יהודה: ב) אך דברי רי"ף צריך ביאור דאטו אסור לבשל משקין ביום טוב, הלא שתי' בכלל אכילה. ומשנה שלימה שנינו בית שמאי אומרים לא יחם אדם חמין לרגליו אלא אם כן ראויין לשתי'. וצריך לפרש דברי רי"ף דכשנעשה משקה חשיב עושה דבר חדש דאסור כמו שכתב רמב"ן בקצירה וצידה דאסור ביום טוב מן התורה. דהוי מלאכת עבודה. ולא התירה תורה אלא להכשיר אוכלין שיש לו מכבר [והיינו דהגדל במחובר בטל לגבי קרקע ועדיין אין שם אוכל עליו כמבואר מהרשב"ם ב"ב (דף ס"ו ע"א) גבי כוורת. דדבש שבו אינו מקבל טומאה לר' אליעזר מהיקש דיערת הדבש מה יער אינו מקבל טומאה ופי' רשב"ם דבטל לגבי כוורת. ואף דהוקש ליער. צריך לומר טעם יער גם כן מטעם זה] והכא נמי עדיין לא הי' כלל משקה וחשיב מלאכת עבודה. ואם כן כל שכן שאסור מכשירין בכהאי גוונא שעושה דבר חדש. וכן כתב הר"ן לפי שיטתו בסכין שעמדה דאסור לחדדה ביום טוב דהוי כעושה כלי חדש ולא עדיפי מכשירין מאוכל נפש עצמו: ד) גם יש לי תימה גדולה על הר"ן שהרכיב שיטת הרי"ף עם שיטת רבינו תם דאיסור חליבת עז בשבת משום דהבהמה חשיבה פסולת. והרי מפורש בתשו' הרי"ף הנ"ל שביום טוב לא הותר רק משום אוכל נפש. אלמא דמלאכה הוא. רק שהותר משום אוכל נפש. ותיפוק לי' דביום טוב אין הבהמה חשובה פסולת ולאו מלאכה הוא כלל ה) אחר שכתבתי עלה בדעתי ליישב היתר חליבת טיפה ראשונה לפי שיטת הרי"ף הנ"ל על פי דברי התוס' שבת (דף ק"ו.) בדיבור המתחיל מה לי מתקן פתילה דמוציא מרא לחפור בו לקבור בו את המת פטור דאזלינן בתר סוף מחשבתו עיין שם. והכא נמי כיון דסוף מחשבתו בהוצאת הטיפה להחליק הדד. הוא בשביל הוצאת שאר החלב שהוא אוכל שאינו דבר חדש. גם הוצאת טיפה לא חשיב מלאכת עבודה. שסוף מחשבתו אינו להוציא דבר חדש. ואכתי צ"ע: ו) אך כל זה לשיטת הרי"ף דהיתר חליבה ביום טוב לתוך אוכל בשביל אוכל נפש, אך לרבינו תם וסייעתו דההיתר משום דלא חשיב מפרק ובשבת דאסור משום דהבהמה הוי פסולת. מוכרח לומר דחולב ביום טוב אינו מלכלך פי הדד, ואם כן לא קשה מה שהקשו התוס' עליו. ואם יאבה כת"ר להשיב מה ממילא רווחא שמעתתא דברי ידידו הדוש"ת באה"ר ובלונ"ח הק' אברהם. סימן נג. ב"ה יום ב' וארא תרס"ד לפ"ק. שוכ"ט לכבוד הבחור החתן המופלג החריף המל"ח כמר אברהם אהרן נ"י: א) אשר הקשית על רש"י שבת (דף ע"ה:) שפירש נטילת נשמה הי' במשכן באלים מאדמים ותחש וחלזון. והקשית דבחלזון לא הי' הנטילת נשמה מלאכה כלל לרבא שם. דאמר אפילו פצעו חי מתעסק הוא אצל נטילת נשמה. ובין לפרש"י דלא הוי מלאכת מחשבת שאינו מתכוין שימות. בין לפי' תוס' דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה. מכל מקום לא הוה מלאכה: ב) והנה בפשטות יש לומר לפרש"י משום דבר שאין מתכוין. ואפשר דאליבא דרב קיימינן דסבירא לי' שבת (דף כ"ב. מ"א:) בכורות (דף כ"ה.) כר' יהודה דבר שאין מתכוין אסור. וכן לשיטת תוס' מלאכה שאינה צריכה לגופה לשיטת הרב המגיד פרק א' מהלכות שבת דרב דסבירא לי' כר' יהודה בדבר שאין מתכוין כל שכן דסבירא לי' כוותי' במלאכה שאינה צריכה לגופה. וכל שכן אי קאי אליבא דשמואל ושמואל סבירא לי' להדיא שבת (דף מ"ב.) כר' יהודה במלאכה שאינה צריכה לגופה: ג) אך באמת אינו עולה לרש"י לשיטתו שבת (דף קכ"א:) דר' יהודה בדבר שאין מתכוין בשבת אינו אסור רק מדרבנן. והיינו משום דאינו מלאכת מחשבת. וכן כתבו תוס' בכמה מקומות. ועל כורחך גם דברי הרב המגיד אינם לשיטת רש"י ותוס'. דאיך אפשר ללמוד מלאכה שאינה צריכה לגופה לחיוב מדבר שאין מתכוין שאינו חיוב רק איסור לבד. וכפי הנראה הרב המגיד חולק על פרש"י ותוס' הנ"ל, וכן הרמב"ן במלחמות (דף קכ"ד:) משמע שחולק על זה. אך לרש"י לשיטתו אינו עולה. דהא מדאורייתא אינו מלאכה גם לר"י: ד) והנראה לי בזה דבאמת עיקר לימוד נטילת נשמה במשכן מתחש ואלים מאדמים אך שהוסיף לימוד מחלזון. דהנה כל מלאכות שהי' במשכן בגידולי קרקע אינם חייבים עליהם בשבת רק בגידולי קרקע. אין דישה אלא בגידולי קרקע. ובעימור יש פלוגתא. רבא מחייב אפילו שלא בגידולי קרקע ואביי פוטר. ובאור זרוע פוסק בדישה דאינו אלא בגידולי קרקע. אך בעימור פוסק כרבא דמחייב אפילו שלא בגידולי קרקע. ובתרומת הדשן דין טחינה כדין עימור. וחילוק שבין דישה לעימור נראה משום שדישה מלאכה שבפסולת. ועל כן כתב בספר הישר לרבינו תם דשמן הנבלע בשער וסוחטו חשיב דישה שלא בגידולי קרקע דהעיקר תלוי בפסולת: ה) והנה בבעלי חיים מחלוקת רמב"ם וסייעתו עם שאר פוסקים. דרמב"ם סובר בעלי חיים בהמה חי' ועוף חשובים גידולי קרקע כמו לענין כסף מעשר. ותוס' וסייעתם חולקים דלגבי דבר (הגדל ממש בקרקע כמו סממנים לא חשובים בעלי חיים גידולי קרקע. והנה נטילת נשמה שהי' במשכן בתחש ואלים שחשובים גידולי קרקע. קשיא לי' לרש"י שלא יהי' חייב בשבת על נטילת נשמה דדגים. דלא חשובים