אבני נזר אורח חיים תקפ

סימן תקד. א) אמר רב הונא פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת אין מדליקין בהם בחנוכה בין בשבת בין בחול. אמר רבא מאי טעמא דרב הונא קסבר כבתה זקוק לה ומותר להשתמש לאורה. ופרש"י זקוק לה וכו' דילמא פשע ולא מתקן לה: ב) ולולי דבריו הי' נראה לפרש דהנה זה לשון הטור פתילות ושמנים וכו' מדליקין בהם בחנוכה אפי' בשבת ולא חיישינן שמא יכבה ויחזור וידליקנה כיון דכבתה אין זקוק לה עכ"ל. ונראה לדקדק מדברי הטור שכתב ולא חיישינן שמא יכבה וכו' ולא כתב שמא יטה כדי שלא יכבה כמו שחוששין בנר של שבת. מוכח מזה שבהטייה לא יתקן המצוה כלל כיון שאינו דולק מכח הדלקה ראשונה. וכמו במקדש שאין מדליקין בהפסולים משום שנאמר להעלות וכו' שצריך שיהא דולק מכח ההעלאה שהוא הדלקה ראשונה ולא מכח תיקון והטיי' שלאחר כך. דהאי לאו הדלקה מיקרי אף שחייב עלי' בשבת משום מבעיר מכל מקום הדלקה לא מיקרי. וכעין שכתב הרא"ש בהדליק ולא הי' בו כשיעור ואחר כך הוסיף שמן לכשיעור לא יצא ולא חשבינן נתינת השמן להדלקה אף שהנותן שמן לנר בשבת חייב עלי' משום מבעיר. מכל מקום לאו הדלקה היא. וכמו כן הטיי' לאו הדלקה מיקרי. וזה ביאור דברי הש"ס בהא דאין מדליקין בהם במקדש ופשוט. והוא הדין בחנוכה מהאי טעמא לא יועיל הטיי' שאחר כך. רק למאן דאמר כבתה אין זקוק לה שפיר דמי. כיון דעל כרחך צריך אתה לומר שאפשר שידליק מאליו בלי תיקון והטיי'. שהרי מותר לדידי' להדליק בהפסולים אפי' בשבת אף שאי אפשר להטות. ואם לא הי' אפשר כלל שידליק בלי הטיי' הי' נחשב כאילו לא נתן בו שמן כשיעור. אלא ודאי שאפשר שידליק בלי הטיי' כלל. ועל כן יוצא כיון שבכח הדלקה הי' שידליק כל השיעור מאליו. ולדידי' העיקר היא ההדלקה ומה שנעשה אחר כך לא איכפת לן. ודווקא במקדש אסור להדליק בהפסולים דמפורש במנחות [דף פ"ח ע"ב גבי נר שכבתה דפרש"י בחצי הלילה] דבמנורה כבתה זקוק לה. ולפי הנ"ל יש לומר דלמאן דאמר דגם בנר חנוכה כבתה זקוק לה לכן אין מדליקין בחול כמו בשבת דעל הטיי' אין לסמוך דמה שידליק מחמת הטיי' אינו מועיל בחנוכה כמו במקדש. ואין אנו צריכין כלל לטעמא דילמא פשע ולא מתקן לה. וכן משמעות התוס' ד"ה ומותר להשתמש לאורה. שהקשו מנא לי' לרבא דסבר רב הונא מותר להשתמש לאורה דילמא הא דאמר אין מדליקין בשבת משום דסבר כבתה זקוק לה ואין יכול להדליק בשבת עכ"ל. ומדלא כתבו ואין יכול להטות בשבת מכלל דהטיי' גם בחול לא מהני וכמו שכתבתי אלא דבחול מדליק אחר כך: ג) אך לפי זה יש להקשות דלמה בחול אסור הלא יוכל לחזור ולהדליקנה ובזה יקיים המצוה. ויש לומר דהנה צריך שיודלק משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק וחייב להדליקה עם שקיעתה כמו שכתב הרמב"ם ז"ל והש"ע. ואם מקצת מזמן זה הי' כבה ביטל קצת מהמצוה. ואם יכבה ויחזור וידליקנה שוב בין כיבוי להדלקה ביטל קצת מצוה. ועל כן במקדש הי' אסור להדליק בהפסולים ולא סמכו שיחזור וידליקנה אחר כיבוי כיון דבעינן שידליק כל הלילה. והכי נמי בנר חנוכה כיון דבעינן שידליק כל השיעור אם כבה באמצע אף שחזר והדליק חשיב כאילו לא נתן שמן כשיעור כיון שחסר מקצת זמן משעת שכיבה עד שהדליק שנית: ד) איברא דיש לעיין בדברי הר"י פורת לקמן ע"ב בד"ה דאי לא אדליק מדליק. וזה לשונו אומר הר"י פורת דיש ליזהר להדליק מיד שלא יאחר יותר מדאי ומכל מקום אם איחר ידליק מספק דהא משני שינויא אחרינא עכ"ל. וקשה טובא בדבריו במה שכתב שלא יאחר יותר מדאי הא אפי' אם איחר קצת ביטל גם כן קצת מצוה כאילו לא נתן בה שמן כשיעור דמה לי חסר בתחילה מה לי חסר בסוף. וכן כתב הרמב"ם ז"ל באמת דצריך להדליק עם שקיעתה ממש. ועוד מה שכתב אם איחר ידליק מספק דהא משני שינויא אחרינא. והיינו הא דמשני א"נ לשיעורא הלא כשהדליק אחר זמן אין כאן שיעור כלל. דמה יועיל אם יתן שמן כשיעור שידליק משקיעת החמה עד שתכלה רגל מן השוק אם כבר כלה רגל מהשוק. ואפי' מקצת מהשיעור אין כאן: ה) ויש לומר דהאי לשיעורא סבירי להו להתוס' דאינו אלא לכתחילה דצריך לתת בה שמן כשיעור. ומכל מקום אם עבר השיעור לא נאמר בשביל זה שלא ידליק כלל וסבירא להו גם כן כמו שכתב הסמ"ג והאו"ז דלשינויא קמא לא בעינן שיעורא כלל, על כן אין צריך ליזהר רק שלא יאחר יותר מדאי כי יש לסמוך בדרבנן בפרט בדבר שרק לכתחילה על תירוץ הראשון דאין צריך שיעור. ואם איחר מדליק מספק דשמא כתירוץ השני. והשיעור אינו מעכב. על כן מדליק אף שאין שיעור כלל: ו) איברא דמה שכתבתי דשיעור אינו מעכב ואינו רק לכתחילה לא משמע כן בהרא"ש וטוש"ע שכתבו כיון דהדלקה עושה מצוה אם בירך והדליק ואחר כך הוסיף שמן לא יצא ידי חובתו. ומדכתבו לא יצא ידי חובתו שמע מינה דאפי' בדיעבד לא יצא כל שכן כשלא הוסיף: ז) וליישב דברי הר"י פורת נראה עפ"י דברי הרשב"ם בב"ב (דף פ"א ע"ב) בהא דאמר שם כל שאינו ראוי לקריאה קריאה מעכבת בו. והקשה הרשב"ם דאם כן בכל הני דתנן מביא ואינו קורא נימא הכי. ותירץ דהנהו כיון דאינם חייבין בקריאה אין הקריאה מעכב רק היכי דמחוייב ואינו ראוי לקריאה עיין שם. וכן הענין גם כן בנר חנוכה דחכמים חייבו לכתחילה שיהא דולק חצי שעה. ועל כן צריך ליתן בה שמן לכשיעור הזה. ואם לאו כיון דאינו ראוי להדליק כשיעור הזה. השיעור מעכב בו ואפי' בדיעבד לא יצא. אבל לאחר שעבר הזמן ואז אינו מחוייב ליתן שמן כשיעור יוצא אף בלא השיעור. וכהנהו דמביאין ואין קוראין. ואף שתחילה נתחייב להדליק כשיעור מכל מקום דומה למביא ביכורים אחר החג דמביא ואינו קורא דשוב אינו זמן שמחה. ואף שנתחייב בביכורים קודם החג להביאם בקריאה מכל מקום אינו מעכב. ודווקא בהפרישם קודם החג ועבר עליהם החג ירקבו כיון דנתחייבו בקריאה אבל בחיובא דגברא לא איכפת לן. ועל כן בתחילה אין צריך ליזהר רק שלא יאחר יותר מדאי דאם מדליק בתוך הזמן אפי' לשינויא בתרא