אבני נזר אורח חיים תקעג

ג) ומה שכתב דהבדלה קודם משום דתדיר. נראה דאף על פי כן נר חנוכה עדיף אפילו בלא טעמא דאפוקי יומא, דהא קיימא לן בסוכה פרק החליל (דף נ"ו) דאומרין ברכת סוכה ואחר כך זמן אף על גב דזמן תדיר שנוהג בכל הרגלים. משום דסוכה דהוי חובת היום עדיפא. והכי נמי חנוכה הוי חובת היום. מה שאין כן הבדלה שמבדילין והיא חובת שבת כדאמרינן בפסחים (דף ק"ו זכרהו בכניסתו זכרהו ביציאתו והיא חובת שבת. ודומה להא דאמר התם בסוכה (דף נ"ו.) דאכילת לחם הפנים לא חשיב חובת היום משום דהיא של שבת שעברה ואינו שייך לשבת זה וכל שכן דהבדלה דודאי שייך לשבת והשתא חול דלא חשיב חובת היום. ונר חנוכה קודם לה שהוא חובת היום כמו שקודם שתי הלחם ללחם הפנים

ד) אך יש להקשות לפי זה מה מקשה הש"ס ברכות ריש פרק אלו דברים לבית שמאי דאמר ברכת היום קודם לברכת היין של קידוש מהא דתניא בברייתא הנכנס לביתו במוצאי שבת מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים ועל היום ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו לאחר המזון ומשלשלין כולן לאחריו. ומאי קושיא דלמא שאני קידוש דהוי חובת היום על כן קודם לברכת היין. מה שאין כן הבדלה

ה) ונראה לומר משום דהתם קתני משלשלו לאחר המזון ואלו במוצאי שבת אסור להתחיל בסעודה. ועל כרחין שהתחיל מבעוד יום. וכן הוא בשלחן ערוך. [וכן כתבו התוספות בפרק ערבי פסחים לשיטת רבינו נסים] ועל כרחין לומר דהאי הנכנס לביתו במוצאי שבת קודם שחשכה הוא. ואם כן שפיר הוי חובת היום ועיין בברכות פרק תפלת השחר דמתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ומבדיל וכן פסק בשלחן ערוך]

ו) נחזור לענינינו דנר חנוכה קודם להבדלה משום דהוי חובת היום (ולא דמי לתמידין דקודמין למוספין. ולא אמרינן דמוספין קודמים. דהוי חובת היום. דמוספין לא מקרי חובת היום כדאיתא ביומא (דף ג'.) והטעם פרש"י שם משום דהוא מוסף על התמיד עיין שם] ומכל מקום יש לומר דהבדלה קודם משום דהבדלה מקודש כיין דשייך לשבת דהכי אמרינן בפרק כל התדיר איבעיא להו תדיר ומקידש איזה מהן קדים ופשיט לה מדתנן תמידין קודמין למוספין ואף על גב דמוספין קדישי ופרש"י דמשום שבת הוא בא. וכן הוא שם בגמ' דקידוש היום חשיב מקודש משום דהוא חובה לשבת, והכי נמי הבדלה משום דשייכא ליום השבת חשיב מקודש. והא דמשני שם אטו שבת למוספין אהני לתמידין לא אהני. לא שייך כאן שיועיל לנר חנוכה כיון דנדלק בחול

ז) אך נראה להביא ראי' דאפילו קידוש לא חשיב מקודש לגבי נר חנוכה כל שכן הבדלה מדאיבעיא להו בפרק במה מדליקין נר חנוכה וקידוש היום הי מינייהו עדיף קידוש היום עדיפא משום דתדיר כו' ואמאי לא קאמר דקידוש עדיף משום דתדיר ומקודש. אלא ודאי דגם נר חנוכה חשיב מקודש משום דדומיא דמנורה תקנוהו ולפי זה נראה במה שצדד התרומת הדשן לומר דמילה קודם למגילה משום דתדיר, יש לומר להיפוך דהא מגילה הוי חובת היום ומילה אף שמצוותה ביום השמיני אינו אלא מצוותה של תינוק. אבל לא מצוות היום. ולא עדיף מלחם הפנים דאף על גב דמצוותה לאכלו היום. מכל מקום כיון שהוא בא חובה לשבת שעברה לא מקרי חובת היום. וזה ברור]

ח) ומלבד זה תמוה לי על הטורי זהב שהעלה דמעלה דתדיר עדיף ממעלת אפוקי יומא דאם כן אמאי קודם קידוש יום טוב להבדלה אם חל להיות במוצאי שבת דפרשב"ם הטעם משום דאפוקי יומא עדיף. והרי הבדלה של שבת הוי תדיר נגד קידוש של יום טוב כמו שמוספי שבת קודמין למוספי יום טוב משום דתדיר כמו שכתב רש"י ריש פרק כל התדיר

ט) ובזה נסתר נמי מה שצדדתי לומר באות ו' דהבדלה קודם משום דמקודש. דהא התם נמי הבדלה של שבת מקודש יותר מקידוש של יום טוב. דהא קדושת יום טוב אהני להבדלה כיון שמבדילין ביום טוב וכדאיתא בזבחים שם אטו שבת למוספין אהני לתמידין לא אהני ופרש"י משום דקרבין היום שם שבת עליהם. הג"ה. לא זכיתי להבין. אולי כוונתו שקדושת ההבדלה הוא שמורה על קדושת השבת שהוא מובדל מיום חול. ואם מבדיל משבת ליום טוב הרי הוא מראה שקדושת שבת נעלה יותר. שהרי מיום טוב לחול נמי מבדילין ויו"ט מובדל מיום חול. וכשמבדיל משבת ליו"ט הוא מראה ששבת מובדל גם מיו"ט. וא"כ השבת הוא קודש קדשים. המגיה] ואלו קדושת שבת לא מהני לקידוש יום טוב כיון שעושין הקידוש ביום טוב לא בשבת. הרי דטעמא דאפוקי יומא עדיף לדחות טעמא דתדיר ומקודש. ואם תאמר דהתם הטעם משום דקידוש הוי חובת היום. אם כן הוא הדין לנר חנוכה

י) עוד כתב הטורי זהב שם לחלק דהכא לא שייך טעמא דאפוקי יומא דכיון שמדליקין הרי עשה מעשה שאסור בשבת. ולזה אין לו שום ראי'. ואין לחלוק בטעם זה לבד על התרומת הדשן והמחבר. ועוד שכבר כתבנו דאפילו בלא טעמא דאפוקי יומא נר חנוכה קודם

יא) ועוד נראה דנר חנוכה קודם דהא בפרק תפלת השחר אמרינן לר' יהודה דסבירא לי' תפלת המוספין עד שבע שעות מתפלל של מוסף תחילה משום דהוי מצוה עוברת שאין שהות רק חצי שעה. והוא הדין גבי נר חנוכה דזמנה עד דכליא ריגלא דתרמודאי שהוא כחצי שעה. ועוד דכל מה שאיחר משעת צאת הכוכבים חשיב מצוה עוברת. ואם איחר אפילו חצי הזמן איבד חצי מצוה. ואין לך מצוה עוברת גדולה מזו. על כן ברור שמדליקין נר חנוכה קודם כדברי המחבר ז"ל

הק' אברהם

סימן תק

א) בספר חסד לאברהם נהר נ"ח ממעיין שני הנקרא עין הקורא אחר שמנה ט"ו כלים הראויים לנר חנוכה ובאחרונה מנה קליפת רימון קליפת אגוז קליפת האלון כתב ואלו קליפות צריך לעשותם כלי כמו כף מאזנים או שראוי למוד בהם פלפל וכיוצא. אבל קליפת בצלים וביצים וכיוצא אינם ראויים להדלקה. וכל הט"ו כלים הנזכרים שאין ראויים לעמוד מאליו בלא סמיכה אינם ראויים לנר חנוכה עד כאן לשונו. נראה דעתו דכל שאינו כלי לא נקרא נר

ב) אמנם נראה שדין זה תלוי במה שעשה לספק