אבני נזר אורח חיים תקסג

מקשה מברייתא. אלא ודאי גם לר' חסדא צריך ליטלם בבת אחת. אלא שאין האגד מעכב. והא אי אפשר דאתחרוג קאי. דאתרוג אף לכתחילה אינו עמו באגודה איברא דלשון יש לו קשה קצת לפי זה. דלשון יש לו מורה שאינו לוקחו אלא שהוא ברשותו: ג) ונראה דהנה בזבחים (דף י"ד הואיל וכתיב ולקח ואי אתי קוף ורמי אידי' בעי למישקל זימנא אחריתי. הרי דלשון לקיחה אינו על מה שהוא בידו שהרי אחר שנתן הקוף לתוך ידו הוא בידו. אלא על תחילת לקיחה שיטלנו בכחו קאי. וכן ביומא (דף מ"ט) חפן חבירו ונתן לתוך חפניו עיין שם. ועל כן כשאין הלולב עם מיניו באגודה והוא לוקחם אחת אחת אף שהם כולם בידו כאחת. הוה אמינא דלא יצא. שהרי אינו יוצא בהם במה שהם בידו רק בתחילת לקיחה. ותחילת לקיחתם הי' בזה אחר זה. ואשמעינן דמכל מקום כיון שיש לו. כלומר שהם בידו יוצא בהם. כיון שעדיין הם בידו מכח תחילת לקיחה חשיב לוקחם כאחד. כמו הנותן גט שתתגרש לאחר שלשים דמגורשת אף שבשעת גירושין אינו נותן לה כלום. ודומה לטלי גיטך מעל גבי קרקע ומכל מקום מהני משום דמצרפינן נתינה ראשונה כיון שעדיין הם בידו מכח נתינה זו. ובני ר"ש נ"י הביא דמיון מדברי התוספות שבועות (דף י"ז.) בכלאים דכל שעה שהוא לבוש חשיב מעשה הואיל שתחילת לבישתם במעשה. הכא נמי כל שעה שהם בידו חשיב לוקחם בכחו הואיל שמתחילה לקחם בכחו. וקרוב בעיני לומר שבה"ג שהביאו התוס' שכתב ואף על גב דמגבה כל חד לחודי' נפיק ידי חובתו כוונתו כך שהם בידו כאחת. רק ההגבהה תחילת לקיחה הי' בזה אחר זה וכן לשון הרי"ף יש לפרש כן: סימן תצא. בדין אם לקח אתרוג ולולב בידו אחת. א) הנה הר' שלמי בא"ח. הביאו הבית יוסף סימן תרנ"א. כתב דאם לקח שניהם בידו אחת לא יצא דכתיב כפות ולא וכפות והביא ההוא דלולב הגזול יכול יהא אתרוג עמהם באגודה תלמוד לומר כפת. והט"ז שם ס"ק י"ד חולק דבגמרא לא אחר אלא שלא יהי' באגודה ומכל מקום יכול ליטלם בידו אחת: ב) והנה יש להביא ראי' לדברי הר' שלמי מירושלמי הביאו הר"ן בפלוגתא דאתרוג הגדול ר"י אומר כדי שיטול שניהם בידו אחת. אמר ר' יוסה אילו נאמר וכפת עד שיטול שניהם בידו אחת עכשיו שנאמר כפת אפי' זה בידו אחת וזה בידו אחת ע"כ. הרי דמדכתיב כפת ילפינן שיהי' זה ביד אחת וזה באחת. והא דקאמר בש"ס יכול יהי' אתרוג עמהם באגודה פירוש אגד ביד [וכעין זה כתב הר' יונה הביאו ריטב"א פרק קמא דסוכה אליבא דר' יהודה. והריטב"א השיג עליו. ועל כל פנים יש לומר כן למה דקיימא לן כרבנן אין צריך אגד הא דמעטינן מכפת היינו שלא יהי' עמהם באגד יד דאגד חוט גם בשלשה מינים שבלולב אין צריך]: ג) ומכל מקום אפילו הפירוש כדברי הר' שלמי אגודה ביד. הרי מבואר בירושלמי אפילו זה בידו אחת וזה בידו אחת. ומכל מקום אפילו ביד אחת שפיר דמי ולא ילפינן מכפת אלא שאין חיוב ליטלם ביד אחת. והא דקאמר הש"ס יכול יהא אתרוג עמהם באגודה אחת היינו שיהי' חיוב ליטלם ביד אחד: ד) והנה מדברי ירושלמי אלו מבואר דשלשה מינים שבלולב צריך ליטלם ביד אחד כיון דכתיב וענף וערבי. והרי באתרוג אם הי' כתיב וכפת הי' צריך ליטלו ביד אחד עם הלולב. ואם כן כיון דכתיב וענף וערבי צריך ליטלם ביד אחד דוקא. ומזה ראי' לשיטת רבינו תם דכל שכן שאם נטלם בזה אחר זה לא יצא ). והא דיש לו אין מעכבין. היינו שלא חיברם באגודה. וכן פירש"י שם. איברא דקשה לי על פי' הר' שלמי דיכול יהא אתרוג עמהם באגודה אחת היינו אגד ביד. אם כן מה הקשה הש"ס במנחות מברייתא דארבע מינים שבלולב אין יוצא בהם עד שיהי' באגודה אחת. אימא דהיינו אגד ביד דבעי בשלשה מינים כדמוכח בירושלמי: ה) ולכאורה יש לומר דפלוגתא דר' יהודה ור' יוסי באתרוג הגדול דר' יהודה אומר כדי שיטול שניהם בידו אחת לטעמי' דאמר לולב צריך אגד בקשר. על כן לא ממעט מדכתיב כפת בלא וי"ו אלא שלא יהי' חיוב לאגוד האתרוג עם הלולב. ומכל מקום מחויב ליקח האתרוג והלולב ביד אחד. ור' יוסי סבירא לי' כרבנן דאין צריך אגד אלא שצריך ליטול השלשה מינים ביד אחד ממעטינן מדכתיב כפת שהאתרוג אין צריך ליקח ביד אחד. וכן מבואר בירושלמי דר' יהודה סבירא לי' שצריך ליקח האתרוג עם הלולב ביד אחד. ולפי זה יש לפרש קושיית הש"ס במנחות דבברייתא אמרינן ארבע מינים עד שיהי' כולם באגודה. וקשה הלא אתרוג אין עמהם באגודה. וצריך לומר דברייתא באגד יד דצריך גם האתרוג. ממילא דשלשה מינים צריך אגד קשר דאם לא כן מה בינם לאתרוג כנ"ל. ועל זה משני דאתי כר' יהודה ופירוש באגודה אחת אגד יד דצריך גם האתרוג לר"י: ו) איברא דהא ליתא לש"ס דידן דנתן טעם בדר' יהודה דאמר שניהם בידו אחת דילמא אתי לאפכונהי ולאפסולי. הרי דאף לר' יהודה אין צריך ליקח האתרוג עם הלולב ביד אחד. ועל כרחין ברייתא דארבע מינים שבלולב לאו דוקא ועל שלשה מינים שבלולב קאי וכהאי גוונא מצינו בכמה מקומות דכוון על הרוב. ואם כן מדלא משני באגד יד שמע מינה דכל היכי דנקט אגודה אגד קשר היא וכדברי הטורי זהב: ז) ומכל מקום יש ליישב כוונת הר' שלמי דעל כרחך לדידן דקיימא לן אין צריך אגד ממעטינן אתרוג שלא יהי' ביד אחד. דאגד ממש אף השלשה מינים לא בעי כנ"ל והא דאמר יכול יהי' אתרוג עמהם באגודה