אבני נזר אורח חיים תקמב

סימן תעח. א) במכילתין (דף י') בגמרא מכלל דתנא קמא סבר כו'. הנה הרי"ף בריש מכילתין כתב דסוגיין בענין סוכה על גבי סוכה כוותי' דרבא שייכא. ופי' הרמב"ן והר"ן דלמסקנא פליגי ביכולה לקבל על ידי הדחק. ובודאי לשיטתייהו אזלי דתנא קמא לשיטתו דדירת ארעי בעי ועל כן חשיבה עליונה סוכה. ולר' יהודה דדירת קבע בעינן לא חשיבה עליונה סוכה. וצריך עיון לשיטתם לר' הונא ורב חסדא ורבה בר רב הונא במאי פליגי דאפילו דירת ארעי בעי. מכל מקום כיון שאינה גבוה עשרה לאו סוכה הוא: ב) ונראה ליישב דהנה לקמן (דף ט"ז.) גבי החוטט בגדיש לעשות סוכה דקאמר רב הונא דאם יש שם חלל טפח במשך שבעה לא חשיב תעשה ולא מן העשוי יעוין שם בתוספות ד"ה אבל. והפוסקים פסקו שם כרב הונא. וכאן יש פוסקים כשמואל ופוסקים כרב חסדא ורבה בר רב הונא. והנה להפוסקים כשמואל ודאי לא קשיא מרב הונא דהתם. דהכא אפילו עשרה לא מהני באינה ראוי' לדירה. והתם לא בעינן אלא שיהא שמה סכך. אך לרב חסדא ורבה בר רב הונא דלא בעי ראוי' לדירה ואף על פי כן בעי ארבעה קשה: ג) ונראה דהנה לקמן בפירס סדין תחתי' מפני הנשר דקאמר רב חסדא דלנאותה כשירה פירש"י דיש מפרשים טעמא דפסולה משום שני סככים. והתם לא שייך לפסול משום סוכה תחת סוכה. שהרי על גבי סכך כשר אין שם סוכה כלל. רק משום שני סככים. ועל כן באין גבוה עשרה בין סוכה לסוכה דאין טעם לפסול משום שאין סוכה תחת אויר השמים רק תחת סוכה. שהרי עליונה אינה ראוי' לדירה כיון שאין גבוה עשרה. על כן בעי מופלג ארבעה בין סכך לסכך. דחשיבי שני סככים כדאמרינן לקמן דסכך פסול פוסל בארבעה משום הפלגה דעושה אותו כשני סוכות כדפירש"י שם. ורב הונא סובר דפסול משום סוכה שתחת סוכה אף באינה ראוי' לדירה. ועל כן בטפח פוסל. אבל בחוטט בגדיש דלא בעינן אלא שיהא שם סכך עליו בטפח סגי. ומהאי טעמא בנוי סוכה המופלגין ארבעה אף ר"ה מודה דבעינן ארבעה. דאם לא כן חד הוא ואין אוהל מפסיק בינו לסכך: ד) והנה לקמן (דף י"ט.) אביי אשכחי' לר"י דגני בכילת חתנים בסוכה א"ל כמאן כר"א. ולכאורה קשה דאפילו כרבנן נמי אתא דשאני סוכה דקביע כדמחלק לקמן (י"א) לענין נקליטין. וסוכה חשיבא קביעי כדפריך לקמן (ע"ב) והרי סוכה על גבי סוכה דקביעא. ונראה לי דודאי כיון דסוכה דירת ארעי בעי לא חשיבא קבע כדאמרינן בפרק הישן דלר"י דסוכה דירת קבע בעינן. לא אתי אהל עראי ומבטל דירת קבע. וכמו כן לרבנן דדירת עראי בעינן משוי לי' ארעי לגמרי ככילה אבל בגמרא פריך שפיר והרי סוכה על גבי סוכה דקביעי דסוכה עליונה דלאו סוכת מצוה כשאינו גבוה עשרה על כרחין חשיב קבע. ה) ובזה ניחא הא דקשיא לי לר"ח ורבה ברי' דר"ה דעל כרחין הפסול לדידהו משום שני סככים כנ"ל וכדמוכח מדברי היש מפרשים שהביא רש"י ולמה לא נאמר דסכך תחתון מבטל לעליון ואינו יושב תחת סכך עליון כלל כדאמרינן בנוי סוכה המופלגין ארבעה דפסולה משום דהוי אוהל מפסיק ואינו יושב בסוכה והכי נמי נאמר דאינו יושב רק תחת התחתון ולכשיר: ו) אבל להנ"ל ניחא כיון דתחתונה סוכת מצוה וחשובה ארעי והעליונה דלאו סוכת מצוה חשובה קבע ולא אתי אהל עראי ומבטל אהל קבע. אבל ר"י לשיטתי' דדירת קבע בעינן, ובודאי התחתונה מבטל לעליונה ולא מפסיל רק משום סוכה שתחת סוכה. ועל כן בעינן שתהא עליונה עשרה. שתהא שם סוכה עליה. והוא הדין דבעינן נמי שתהא ראוי' לדירה עליונה כמו שנראה מדברי רש"י דאינה גבוה עשרה ואינה ראוי' לקבל כרים שוים המה: סימן תעט. ב"ה אור ליום ועש"ק ר"ח מרחשוון תרנ"ד. שוכ"ט לכבוד הרב הגדול חריף ובקי ידיו רב לו כקש"ת מ' יעקב מרדכי נ"י האבד"ק בולגרייא. א) על דברי חכם צבי שחולק על המרדכי במ"ש שאם עשה סוכה במקום שמצטער בשינה אף באכילה לא יצא. והחכם צבי חולק מסברא וחולק גם על תרומת הדשן שפסק בסוכה קטנה מחויב לכפוף ידיו ורגליו לישן בסוכה. ומשום דסוכה שבעה אי אפשר לישן באופן אחר והחכם. צבי חולק לפי שיטתו הנ"ל ואומר דשיעור הנ"ל לצאת ידי חובת אכילה אף שאין ראוי לישן בה. ואומר דזה מחלוקת רבי ורבנן דרבי מצריך ארבע אמות בכדי שיהי' ראוי לישן בה. וחכמים חולקים. ע"כ סגי בשבעה לאכול בה עד כאן דברי חכם צבי. וכבודו כתב דמדברי רש"י גבי אינה יכולה לקבל כרים וכסתות של עליונה תחתונה כשירה ומשום דעליונה פסולה. ופרש"י כרים לישן. הנה דכשאינה ראוי' לישן פסולה עד כאן דבריו: ב) יפה כתב. וכבר רשמתי בגליון חכם צבי שלי דברי רש"י אלו ועוד רשמתי דברי רמב"ן פרק קמא דסוכה בדין סוכה קטנה דכל שאינה ראוי' לאכילה כדרכה ולכל מילי דסוכה אינה סוכה ופסולה אפילו לישן ולשנן. והנה מפורש כדברי המרדכי הנ"ל. וגם מפורש כתרומת הדשן דשיעור שבעה לישן ולשנן. ובודאי הי' זה בהעלם מהרב חכם צבי: ג) ועוד ראי' מוכרחת דשיעור סוכה שבעה גם לישן כתה"ד הנ"ל. שהרי מפורש ריש סוכה דהא דשיעור סוכה שבעה בית שמאי הוא. והנה בשמעתא דסוכה ישנה מפורש דבית שמאי סבירא להו כר' אליעזר דאין עושין סוכה בחולו של מועד. ובפרק הישן דר"א אומר אין יוצאין מסוכה לסוכה ואין עושין סוכה בחול המועד. דסבירא לי' תעשה לך שבעת ימים עשה סוכה לשבעת ימים וחכמים סבירא להו יוצאין מסוכה לסוכה ועושין סוכה בחול המועד. דסבירא להו הכי קאמר רחמנא עשה סוכה בחג. ממילא לבית שמאי דסבירא להו אין עושין סוכה בחול המועד. סבירא להו נמי אין יוצאין מסוכה לסוכה. ופרש"י אין יוצאין מסוכה לסוכה לאכול בזו ולישן בזו. ואם כן מוכח דשיעור סוכה שבעה לבית שמאי גם לישן בה. והראי' שכתב החכם צבי מכל ישראל ראויין לישב בסוכה אחת. יפה דחה כבודו ועוד יש לדחות בכמה גווני וקל להבין: דברי ידידו דו"ש וש"ת באה"ר הק' אברהם.