אבני נזר אורח חיים תקכה

למעלה או למטה דאז פוסל כנגדו. והכא שמונח בערבוביא לא שייך שפוסל כנגדו כנ"ל: ד) איברא דקשה לפי זה מה שהעלה הר"ן דשלשה דינים יש. דין ראשון באילן עומד על הסוכה אפילו הסוכה צילתה מרובה והאילן חמתה מרובה אינו כשר אלא אם כן אפילו ינטל כל מה שתחת האילן ישאר צילתה מרובה. ולמה. הלא די כשהכשר שאינו תחת האילן הוא כל כך כמו הכשר שתחת האילן ובצירוף שניהם צילתה מרובה. דמה שתחת האילן לא גרע מסכך פסול. דהא כשהסכך שאינו תחת האילן צילתה מרובה על כרחין יש בו יותר מסכך שתחת האילן ובכהאי גוונא למה לי שהסכך שאינו תחת האילן יהי' צילתה מרובה. ואין לומר דסכך שתחת האילן כיון שאינו מיצל שהצל מהעליון הוא גרוע מסכך פסול, דליתא שהרי סכך שכשר אינו פוסל כנגדו כנ"ל. רק סכך פסול פוסל. ואם כן אי אפשר שהסכך תחתון יפסול יותר מסכך פסול. ועל כן כתב הר"ן שאינו פוסל אלא אם כן יש בו ארבעה במקום אחד: ה) איברא דהריטב"א כתב גם כן דין זה כמו הר"ן והוא כתב להדיא דמחצה סכך פסול וכלל הסוכה צילתה מרובה כשר. ועל כרחין היינו טעמא דהלכה למ"מ כשמחצה פסול ומחצה כשר אף הפסול מועיל להשלים צילתה של סוכה. ונמצא שאף הפסול מתכשר. אבל כשהיא תחת האילן שהאילן כולו פסול האילן פוסל תחתיו. ואי אפשר שסכך פסול שתחת האילן יוכשר מחמת הכשר שאינו תחת האילן. דמה בכך שנעשה כשר הלא בלאו הכי בעצמו כשר. ואף על פי כן האילן פוסלו ועל כן האילן חוזר ופוסל גם הכשרות שמחמת הכשר שבצידו ודו"ק: ו) בנוי סוכה המופלגין ארבעה פירש"י משום אהל מפסיק. והר"ן פירש משום דאינו בטל אל הסכך ופוסל משום סכך פסול. ונראה דהוצרך הר"ן לטעם זה להיכי דחמתה מרובה מצילתה דמשום דכמאן דליתי' לא חשיב אוהל, ומשום סכך פסול פוסל כנגדו וכבר נתבאר זה לעיל. ורש"י שלא פירש משום סכך פסול אזיל לטעמי' דהיתר לנאותו משום דאינו להגין. ולאו שם סכך עליו. ואם כן מה בכך דמופלג ואינו בטל. מכל מקום לאו שם סכך עליו. והר"ן דאף דסבירא לי' דלצורך הבגד כשר דאין שם סכך עליו. מכל מקום לנאותו במופלג פוסל. דלנאותו שהוא לצורך הסוכה שם סכך עליו אלא דכל לנאותו בטל אל הסכך וכמאן דליתא וכמו שכתב הריטב"א עיין שם. אבל רש"י שפירש דהיתר לנאותו דלאו שם סכך עליו על כן לא פסל במופלגין רק משום אהל מפסיק. ויצא לנו מזה דאם הי' חמתה מרובה תלוי במחלוקת רש"י והר"ן דלרש"י כשר דלאו אוהל מפסיק חשיב. ולר"ן פוסל כנגדו. וכל זה בלנאותה. אבל בלצורך הבגד אפילו במופלג אינו פוסל בחמתה מרובה אפילו להר"ן וקל להבין: סימן תסד. א) שיטת הריטב"א [בהא דהמקרה סוכתו בשפודין או באריכות המטה דאם יש ריוח ביניהן כמותן כשירה (בדף ט"ו.)] דאם כל הסוכה בכללה צילתה מרובה מחמתה ומחצה סכך כשר ומחצה פסול כשירה. וראיתי בשלחן ערוך הרב ז"ל מלאדי שכתב כן לפסק הלכה. ולא הביא ממי יצאו הדברים האלה. ולכאורה הדבר במחלוקת שנוי'. שמתוספות ורא"ש בשמעתא דהעושה סוכתו תחת האילן. שהביאו ראי' דסכך פסול אינו פוסל הסוכה כשיש כשיעור בסכך כשר. מהא דהמקרה סוכתו בשפודין דאם יש ריוח ביניהן כמותן כשירה. ולא אמרינן דמצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר כיון דכי שקלתי' סגי בכשר. ולפירוש הריטב"א דריוח שבין השפודין לא נתמלא לגמרי אלא שצילתה מרובה ואי שקלת לשפודין הרי הסוכה בכללה חמתה מרובה ב) אולם לאחר העיון יש לומר שגם התוספות מודים לדינו של הריטב"א. ויתיישב גם קושיית המגן אברהם על הרא"ש. דלשיטת' דכשלמעלה שוים למטה חמתה מרובה. אם כן כשלמעלה הסכך פסול וכשר שוים. אי שקלת לפסול נשאר חמתה מרובה. ויתיישב קושייתו כמו שאבאר: ג) דהנה לכאורה יש לפקפק בראיית התוס' מהמקרה. שהרי סכך פסול אינו פוסל פחות מארבעה. ומה זה ראי' לעושה סוכתו תחת האילן שהאילן על פני כל הסוכה. אלא שהוא חמתה מרובה. אבל המקרה הסכך הוא פחות פחות מארבעה: ד) ונראה לפרש דבריהם. דהנה צריך להבין למה יפסול היכי דסכך פסול מרובה על הכשר. הא כל חד פחות מארבעה. והכשר פחות מארבעה לאו משום רוב כשר הוא. שהרי ישנים תחתיו והיכי דההיתר מטעם רוב אין ישנים תחת מיעוט הפרוץ כמו שכתבו התוספות עירובין (דף יוד:) גבי עור האסלא. והיינו טעמא דאויר פחות משלשה אין ישנים תחתיו. כיון שבמקום אויר אין צל. וההיתר רק משום דצילתה מרובה אין ישנים תחת מיעוט חמה [אבל אין לומר דהיתר לבוד לא מהני לישן תחתיו. שהרי הש"ס מוכיח דאין לבוד באמצע באהלי טומאה ממתניתין דטומאה בבית תחת ארובה טהור. הרי דאם היינו אומרים לבוד הי' טמא גם תחת הארובה. וזה דומה ללישן תחתיו כמבואר בתוספות עירובין שם. ועל כרחין הטעם כמו שכתבתי] על כרחין מוכח דהיתר פחות מארבעה בסכך פסול לאו משום רוב. ואם כן למה פסול כשהרוב סכך פסול: ה) אולם הטעם בזה ברור על פי המבואר בעירובין (דף יוד.) במבוי שרחב עשרים אמה לא מהני להעמיד קנה באמצע שיהי' בכל צד פחות מעשר דאתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל לי' ומצטרפים שני החללים ליותר מעשר. והכי נמי כשהרוב סכך פסול השני פסולים מבטלים לכשר שבאמצע ומצטרפים שני הפסולים לארבעה. אבל כשהכשר רוב וחוצץ בין הפסולים. שוב כשר הסכך פסול פחות מארבעה בעצמותו וישנים תחתיו: ו) ונשוב לדברי התוספות שנתקשנו באות ג' דהנה הא דסכך פסול חשיב כמו פרוץ הוא משום דהיתר דפרוץ כעומד דהעומד הוא המתיר. והפרוץ אינו אוסר רק שאין כאן מתיר. והלכה למשה מסיני שכל שהמתיר אינו בטל מהני. והיינו טעמא דפרוץ כעומד בעור האסלא לטמא דהעומד עושה אהל ומטמא. והפרוץ אינו מטהר ומבטל אהל רק שאינו מטמא. על כן כל שהעומד אינו בטל הוי אהל. והכי נמי כשר וסכך פסול. שהסכך כשר הוא מתיר והסכך פסול אינו אוסר.