אבני נזר אורח חיים תצח

בשתי נשימות. והרי יש לשברים תחילה וסוף. וכן לתרועה. וכיון דתרועה דקרא היינו כי אורחא [כדעבדא אמי' דסיסרא] כדאמרינן בגמ' סתמא דמילתא כי מיתרע באינש מילתא כו' הרי דתרועה דקרא כמו שהסדר להריע וכיון דהסדר שיהי' לשברים תחילה וסוף וכן לתרועה ממילא כשעושה בנשימה אחת. הרי אין לשברים סוף ולתרועה תחילה. והנה הוא מחסר מדרך תרועה. ולא קשה מתקע והריע בנפיחה אחת. דהתם אמרינן מיגו וחשיב שיש לתרועה תחילה גם כן כנ"ל מה שאין כן בשברים תרועה בנפיחה אחת: טז) והכי מוכח כדברי רבינו תם מהא דמקשה הש"ס דידן למה דסלקא דעתך מהא דהוה הפסק. ולא מקשה דלא רישא אית לי' סיפא כדאמר הירושלמי. והוצרך הרמב"ן לומר דפליגי. ולר"ת דתוקע בשתי נשימות אתי שפיר: יז) סוף דבר הירושלמי וש"ס דחולין וש"ס במקומה מוכחי לתקוע בשתי נשימות. ואם כי אינני כדאי להכניס עצמי להכריע בין גדולי הראשונים ז"ל. אך מפני שהרמ"א ז"ל כתב שהמנהג הפשוט לתקוע הכל בשתי נשימות ואין לשנות. כתבתי דברים אלה לברר שכנים דברי הרמ"א. ומשה אמת ותורתו אמת. ומי שרוצה לצאת ידי האומרים בנשימה אחת יעשה כן בתקיעות דמעומד. שיהי' הברכה על התקיעות דשתי נשימות ולא יהי' חשש ברכה לבטלה: יח) וכשתוקע בנשימה אחת נראה לפי עניות דעתי שלא יפסוק כלל אף פחות מכדי נשימה. מאחר שהרמב"ן וסייעתו מדמים לתקיעה ותרועה לר' יהודה: ושם ודאי לא יפסיק כלל. מאחר שבודאי יוצא בלא הפסק כלל. דתקע והריע ותקע בנפיחה אחת יצא. ופירשו הרמב"ן וסייעתו משום דשינוי קולות מהני להיות לתרועה תחילה ולתקיעה סוף. ולשיטה זו אין לחלק כלל כמו שחלקתי בין תקיעה לתרועה. מאחר שאין הטעם ההפסק המשהו שע"כ יהי' צריך להפסיק שלא יהי' הכל תקיעה אחת. רק הטעם משום שינוי קולות. וכיון שכן אין לחלק בין ר' יהודה לרבנן. והרי מפורש בירושלמי דמריע מתוך תוקע נמי יוצא. ולאיכא מאן דאמר צריך להריע מתוך תוקע. ולמאן דאמר דאין צריך. מכל מקום יוצא כשמריע מתוך תוקע: יט) וכן מפורש בדבריהם שחילקו בין תקע והריע בנפיחה אחת יצא. בין משך בשני' כשתים. משום דשם הכל קול אחד. והכא ניכר שינוי הקול בין תקיעה לתרועה. ואילו הי' צריך דוקא הפסק פחות מכדי נשימה לא הי' צריך לחלק בכך וקל להבין: כ) וכיון דיוצא בלא הפסק כלל. שוב אסור להפסיק אף פחות מכדי נשימה. דולא כלום משמע אפילו משהו כנ"ל משמעתא דפרק קמא דפסחים. והא דדייק התרומת הדשן מלשון בנשימה אחת דזה משמע מעט מפסיק. דאם לא כן הי' נקרא מריע מתוך תוקע. אינו דקדוק כל כך. דהכי נמי כתבו הפוסקים שלשה שברים צריך לעשותן בנשימה אחת אף שאינו מפסיק כלל. ולעניות דעתי לרמב"ן אף בהפסק כל שהו לא יצא. וידוע שהתרומת דשן לא ראה ספרי הרמב"ן והר"ן. על כן נראה לי להלכה כשתוקע בנשימה אחת לצאת שיטת הרמב"ן יתקע בלי שום הפסק כלל. וכן לשון הריטב"א ואם פסק בין שברים לתרועה כלל פסול כל אותו סימן: נאום הק' אברהם. בהא דשמע תשע תקיעות מתשעה בני אדם כאחד שדעת רש"י דגרסינן יצא דתרי קלא מתרי גברי משתמעי. והתוספות כתבו דלא יצא דאין כאן פשוטה לפני' ופשוטה לאחרי'. וכתב הריטב"א בשם ר' האי גאון דאם שמע שלשה תקיעה תרועה תקיעה משלשה בני אדם כאחד יצא. דכל תרועה יש לה פשוטה לפני' ופשוטה לאחרי', ולולי דברי הגאון הי' נראה לי דבזה לכולי עלמא לא יצא. דנמצא תקיעה ראשונה של סדר שני קודם לאחרונה של סדר ראשון והיפך הסדר. ודוקא בשמע מתשעה בני אדם כאחד. נהי דאחורי לא מאחר סדר שני לראשון. אקדומי לא אקדים ולית לן בה. והכי מוכח שמעתא דיומא (דף נ"ז.) ולמדנו מדברי רבינו האי גאון ז"ל דבתקיעות אין נפקא מינה כלל בקדימת הסדרים וכן פסק הרב ז"ל מלאדי בשלחן ערוך: סימן תמה. ב"ה יום ג' נצבים תרנ"ו לפ"ק. שוכ"ט לכבוד הרב החריף הבקי מו"ה נחמן שמואל יעקב נ"י האבד"ק בראק. א) מכתבו שנית הגיעני ושם נאמר כי השני צדדים מצפים על תשובתי. על זה אשיבהו כי איננו נכון כלל לשנות המנהג ולתקוע בלחש אף שהחזיקו איזה שנים. ואם ירצו שלא לשנות מנהג רבותיהם יתפללו בבית החסידים בפני עצמם. אך אם לדידי יצייתו יתפללו בבית המדרש ולא יתקעו בלחש: ב) ומעיד אני ששמעתי מחמי אדמו"ר הקדוש זצ"ל מקאצק בזה הלשון "עוד אני עוסק במלכיות ותוקעים לזכרונות" ומכל מקום לא צוה להמתין עליו. וגם לא חשש למהר עצמו עם התפלה כדי שיבואו התקיעות על סדר ברכותיו ואדמו"ר זצ"ל מגור עוד הי' מאריך יותר בתפילתו. וכשהגיע השליח ציבור לזכרונות עוד הי' מתפלל בלחש. כן ראו ממנו בעודו בקאצק. ואני בבואי לקראשנעוויטץ מצאתי כי הרב ר' אהרן ז"ל שהי' שם רב לפני. יען הי' מתפלל בבית הכנסת צוה לתקוע בבהכנ"ס נוסח התקיעות כמו החסידים. ואני בבואי שם והחסידים גם כן התפללו עמי בבית הכנסת הנחתי המנהג לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת כמו שהי' על ידי הרב ר' אהרן ז"ל, אך בענין בלחש החזרתי מנהג הראשון לקדמותו שלא לתקוע בלחש: ג) ובאמת אין זכר לזה בראשונים לתקוע בלחש על סדר הברכות. ואף רב פפא בר שמואל שהי' רוצה לתקוע על סדר הברכות ביחיד