אבני נזר אורח חיים תפה

סימן תל. הלכות ראש השנה. בדין אם אמר בעשרת ימי תשובה בברכת השנים מלך אוהב צדקה ומשפט. א) בש"ס ברכות (דף י"ב:) אמר רבה ברי' דר' חנינא סבא משמי' דרב כל השנה כולה אדם מתפלל האל הקדוש מלך אוהב צדקה ומשפט חוץ מעשרת ימים שבין ראש השנה ליוהכ"פ שמתפלל המלך הקדוש המלך המשפט. ור' אלעזר אמר אפילו אמר האל הקדוש יצא שנאמר ויגבה ה' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה אימתי ויגבה ה' צבאות במשפט אלו עשרה ימים שמראש השנה ועד יום הכיפורים וקאמר האל הקדוש. מאי הוה עלה. אמר רב יוסף האל הקדוש ומלך אוהב צדקה ומשפט. רבה אמר המלך הקדוש והמלך המשפט והילכתא כרבה עד כאן בגמרא: ב) ויש לדקדק טובא חדא דהא רב לכתחילה אמר ור' אלעזר אמר בדיעבד. ואם כן לא פליגי כלל. ותו דהא רב יוסף לכתחילה אמר דמתפלל האל הקדוש והוא דלא כמאן. ותו דמה פשיט הש"ס מדרבה דהילכתא כרב הא רבה לכתחילה קאמר ואף ר' אלעזר מודה דלכתחילה מתפלל המלך הקדוש. ותו דלמה קאמר הש"ס והלכתא כרבה. הא פשיטא דבכל מקום קיימא לן כרבה לגבי ר' יוסף חוץ משדה ענין ומחצה: ג) ונראה לי על פי דברי הש"ס יומא (דף ל"ב:) דבגדי זהב יש בהם עדיפות מבגדי לבן. שכפרתו מרובה שמשמש בהם כל ימות השנה עיין שם. ולפי זה תפילת שמונה עשרה שמסיים בברכה שלישית האל הקדוש ובברכת השנים מלך אוהב כו' עדיף מתפלה שמסיים המלך הקדוש. דבכל השנה אם יאמר המלך הקדוש לא יצא. מיהו בקל יש לחלק בין בגדים שהם משמשי ומכשירי קרבן. ואם הבגד מכשיר הרבה קרבנות יש בו קדושה יותר. אבל לא משום שכשרים לכל ימות השנה: ד) אך לפי מה שכתבתי במקום אחר בהא דמתקינין לו כהן אחר תחתיו והי' עושין לו בגדים כמדתו. ואף שאינו עומד שיפסל הראשון ולא יחשב עשי' לשמה כמו שכתבו תוספות ריש זבחים בגט. ותרצתי דבגד קדושתו עליו. יעבוד בהם או לא. הנה שאין קדושת הבגדים תלוים בקרבנות ועל כרחך תפרש משום שכשרים לכל ימות השנה. וכמו כן נוכל לומר בערבית האל הקדוש. ה) אך זה בימי החול שמתפלל שמונה עשרה. אבל בראש השנה ויום הכיפורים עצמו שמתפלל שבע וברכה אמצעית מעניני דיומא ובין כך ובין כך לא תועיל תפילה זאת רק בראש השנה ויום הכיפורים שוב אין מעלה אם יתפלל האל הקדוש. ועל כן לר"א דבדיעבד יצא בעשרת ימי תשובה אם אמר האל הקדוש שוב בימי החול שבין ראש השנה ויום הכיפורים אף לכתחילה מתפלל האל הקדוש. דתפילה זו עדיפא שמועלת אפילו בשאר ימות השנה. והא דאמר יצא דמשמע בדיעבד. משום דבראש השנה ויום הכיפורים קאי דניחא בי' ברכת השנים. אבל רב דאמר בעשרת ימים מתפלל המלך הקדוש המלך המשפט מוכח דגם בימי החול שבין ר"ה ליום הכפורים קאי דאית ביה ברכת השנים. מוכח דאפילו בדיעבד לא יצא בהאל הקדוש. דאלו הי' יוצא בדיעבד שוב הי' הדין דאפילו לכתחילה צריך לומר האל הקדוש כנ"ל דבימות החול איירי. ורב יוסף אמר מתפלל האל הקדוש מלך אוהב צדקה ומשפט. משום דבימות החול דאית בי' ברכת השנים קאי. וכיון דבדיעבד יוצא בהאל הקדוש. אף לכתחילה מתפלל כן דיש בה מעלה שמועיל בשאר ימות השנה כנ"ל. ורבה דאמר המלך הקדוש המלך המשפט אף דלכתחילה קאי. מכל מקום כיון דבימות החול קאי דאית בי' ברכת השנים אם איתא דבדיעבד יצא אף בתחילה מתפלל כן כנ"ל: ו) וקאמר הש"ס והלכתא כרבה. דאם לא כן הוה אמינא דרבה עביד כחומרא דרב כדאיתא בשבת (דף מ'.) דרבה כחומרי' דרב עביד כקולי' דרב לא עביד. ועל כן לכתחילה פוסק רבה לומר המלך הקדוש דהא לרב אסור להתפלל ולסיים האל הקדוש. ואם מתפלל המלך הקדוש אף לר"א שפיר דמי. ותדע דרב אומר הדין גם בברכת השנים והוא אמר רק בברכת האל הקדוש ומשום דבראש השנה ויום הכיפורים קאי. ונהי דסבירא לי' להתפלל לכתחילה האל הקדוש דהכי שביתא מילתא טפי להתפלל תפלה שיוצאין בה בשאר ימות השנה. אבל אם אמר המלך הקדוש הא יוצא בה כמו בראש השנה ויום הכיפורים עצמו כנ"ל: ז) וכל זה לכתחילה אבל בדיעבד אם התפלל האל הקדוש לחזור לראש כרב הא קולא הוא. דלר' אלעזר אסור לחזור לראש דהוי ברכה לבטלה. כל שכן בשבת וראש השנה ויום הכיפורים דאין מתפללין נדבה. דאין נדבה באה בשבת ויום טוב והוה אמינא דלא יחזור לראש קמשמע לן. והילכתא כרבה והיא ודאי דאי משום ספק לא הי' שייך לומר שהלכה כך: ח) ועתה נבא לדין אמר מלך אוהב צדקה ומשפט. ולכאורה נראה מדמוכיח הש"ס מרבה ורבה הא אמר גם כן המלך המשפט מוכח שגם אם אמר מלך אוהב כו' מחזירין אותו. אך לפי מה שכתבתי אין זה הוכחה דשפיר יש לומר דאין מחזירין אלא לכתחילה מתפלל המלך המשפט ודוקא בהמלך הקדוש מוכיח הש"ס דאם איתא דיצא בהאל הקדוש. אף לכתחילה הי' מתפלל כן בחול כדי שתהא תפלה שיוצא בה בשאר ימות השנה ועל כרחין דהאל הקדוש אף בדיעבד לא יצא. אבל לענין אוהב צדקה ומשפט אינו הוכחה. כיון שעל כרחין צריך להתפלל המלך הקדוש כנ"ל. ובין אם יתפלל מלך אוהב צדקה ומשפט בין אם יתפלל המלך המשפט אינו תפלה שיוצא בה בשאר ימות השנה. שוב טוב יותר להתפלל המלך המשפט. וכמו בראש השנה ויום הכיפורים לר' אלעזר דמתפלל לכתחילה המלך הקדוש כנ"ל: ט) וטעמא רבה איכא לחלק בין האל הקדוש בין מלך אוהב כו' דמלכות הוא דין. ואל הוא חסד כדמוכח במכילתא מקרא דאלי