אבני נזר אורח חיים תסו

אם כן ביום טוב גופי' לא שייך שמא יעבירנו ואטו שבת ליכא למיגזר כיון דלא מחזי כמתקן כנ"ל באריכות אבל לר' יוסף לטעמי' דיש עירוב והוצאה ליום טוב רק דאית להו לבית הלל מתוך. אם כן הדרא קושיא לדוכתא במדלין בדלי. על כן נדי ר' יוסף מטעמא דרבה ותירץ משום סחיטה. ועל כן כיון דקיימא לן כר' יוסף דיש הוצאה ליום טוב קם דינא גם בשמעתין כר' יוסף דמשום סחיטה: ז) אלא דאכתי קשה על הרי"ף למה לא הביא טעמא דרבא דבתראה והביא טעמא דר' יוסף. והנראה לי בדעת הרי"ף דהביא רק הטעמים דשייכי גם האידנא דשמא ישהה שייך גם האידנא שישתמש בו בלא טבילה, וכן לר' יוסף גזרינן כלים הנקחים מנכרים אטו כלים טמאים וכלים טמאים אטו בגדים טמאים [אמר המגיה לא זכיתי להבין דנהי דגזרינן גזירה לגזירה היינו באפשר דאתי לידי כך. אבל לדידן דאין לנו טומאה וטהרה. ואי אפשר דאתי לידי סחיטה מנלן דגזרינן] דבטבילת כלים הא גזרינן גזירה לגזירה וכן דעת השאגת ארי' בזה דשני טעמים אלה שייכים גם האידנא: ח) וטעם הרא"ש נראה כיון שהמשתמש בלא טבילה אין האוכל נאסר ומצוה בעלמא לטבול קודם שישתמש בו לא גזרינן בי'. וכהא דמנחות (דף ס"ח:) דמקשה אטו משום מצוה ליקו וליגזור וכן לטעמא דר' יוסף לפי מה שכתבתי לעיל סי' תי"ז אות ה' בשיטת התוספות רי"ד דלא גזרינן גזירה לגזירה. רק גזירה דסחיטה כיון דאתי בגופי' לידי איסור תורה כאיסור תורה חשיב. זה טעם הרא"ש. ט) אך לשיטת הרי"ף יש לדחות הא דמנחות על פי דברי התוספות (שם ה':) דאינו רק מצוה מן המובחר. על כן מקשה משום מצוה ליקו וליגזור. אבל בעלמא גזרינן אף במצוה. והא דתוספות רי"ד לא סבירא לי' דכן מוכרח לריטב"א דגוזרין גזירה לגזירה דלא כתוספות רי"ד. דאם לא כן מה מקשה לרבה מכלי שנטמא ביום טוב. הא בזה הוי גזירה לגזירה. ואינו דומה לגזירה דשמא יעבירנו דאתי בגופי' לאיסור תורה וגוזרין בו גזירות. אלא ודאי לית לי' לריטב"א הא דתוספות רי"ד. ויש לומר שכן דעת רי"ף גם כן: י) האומנם כי יש לומר כיון דבדיעבד לא נאסר גם זה חשיב רק מצוה מן המובחר. אך יש לומר לדעת הרי"ף דבאמת הוא מצוה גמורה ומכל מקום לא נאסר דאינו מצוה המתרת כמו שחיטה רק מצוה גרידא כמו ציצית: יא) ובזה יתיישב מה שלא הביא טעמא דרבא וטעמא דרבה. דטעמא דמתקן לא שייך כלל בטבילת כלים דהאידנא לפי מה שכתבתי דאינו מתיר כלל רק מצות עשה על כן לא הוי מתקן. דגם לכתחילה לא הי' איסור להשתמש בו רק שהי' מצוה לטובלו קודם. וטעמא דשמא יעבירנו גם כן לא שייך לפי מה שכתבתי דטבילה אינו מתיר רק מצוה בעלמא. וכן מפורש בהגהות מיימוני פרק י"ז מהלכות מאכלות אסורות אות ח' דאין איסור בתשמיש בלא טבילה רק מצוה עיין שם. והנה המרדכי כתב דבשבת אין איסור ללבוש טלית בלא ציצית כיון שאסור לעשות ציצית אז, מותר ללבוש בלא ציצית. כיון שאין איסור ללבוש בלא ציצית רק מצוה. וכשאינו יכול לעשות המצוה לא נאסר בזה הלבישה. ולפי זה בטבילת כלים נמי כשאינו יכול לטבול מותר להשתמש בלא טבילה. וכן משמע באו"ה שכתב דכלי שיש לישראל שותפות עם הגוי אינו טעון טבילה. דאי אפשר לטובלו דעדיין טומאתו עליו. והקשה הבית מאיר מכל מקום איך ישתמש בו בלא טבילה. אך לפי מה שכתבתי לא קשה מידי דאין איסור בתשמיש בלא טבילה], ואם כן אם יתקנו חכמים שלא להטביל בשבת ויום טוב יהי' מותר להשתמש אז בלא טבילה כמו בטלית שאינה מצוייצת בשבת ). ולפי מה שכתבתי לעיל אות ב'