אבני נזר אורח חיים שצד

מהעצים בשעה שאופה בהם. אך לרבנן פריך שפיר דאינהו סבירי להו דמותר משום שאבוקה באה ממשהו שנשרף ומותר משום דהנשרפין אפרן מותר [אבל אם הוא מהנקברין מודו דאסור מדרבנן כמו ארג בכרכר כמבואר בהרא"ש] ואם כן מותר אף לכתחילה לאפות. אבל לרבי אף דלכתחילה אסור מן התורה. מכל מקום בדיעבד מותר משום דנהנה מן הפת. וכמו חליפי איסורי הנאה דלכתחילה אסור להחליף מן התורה. ובדיעבד מותר] אבל התוספות בפרק כיצד צולין דעתם דכשאבוקה כנגדו אסור מן התורה וכן העתיק המגן אברהם סימן תמ"ה סק"ו. אולם באפה בתנור של איסור דלא הוה אלא גורם בודאי מודים דאין אסור אלא מדרבנן. וכן בארג בכרכר את הבגד: יג) ומכל מקום נראה לפי עניות דעתי דבעבודה זרה כיון דאפילו חליפין דבשאר איסורין אפילו מדרבנן מותר. מכל מקום אסור דכל מה שאתה מהוה ממנו כו'. כל שכן בארג בכרכר של עבודה זרה את הבגד או אפה בגחלים של עבודה זרה [דלא חשיב אלא גורם] דאסור מן התורה משום דכל שאתה מהוה ממנו כו'. דבא מכח ע"ז ולא גרע מחליפין. וזה הוא דעת הרמ"ה. ועל כן באפה בגחלי איסור ותנור דהיתר לא שרי משום זה וזה גורם כיון דמן התורה איסור ע"ז נתפס בו ואין ההיתר נתפס בו וכנ"ל בחליפין. אבל באפה בתנור דאיסור ועצים דהיתר כיון דקיימא לן יש שבח עצים בפת מן התורה. כשיטת התוספות הנ"ל. אם כן גם שבח ההיתר בו ושפיר הוה זה וזה גורם דמותר. וכן גנתא דאזדבל בזבלא דעבודה זרה דודאי יש שבח קרקע בפירות [שהרי הפירות של בעל הקרקע מן התורה. ואי אין שבח קרקע בפירות מן התורה יהי' שלו. דהא למאן דאמר אין שבח סמנים על גבי צמר אין לבעל הסמנים בשבח כלים כדאיתא בהגוזל עצים] שפיר הוה לי' זה וזה גורם ומותר אפילו בעבודה זרה. וכל זה נכון וברור בדעת הרמ"ה: יד) אך קשה לי לכאורה דאם כן מנא לי' להש"ס בעבודה זרה דר' אליעזר סובר זה וזה גורם אסור דילמא סבירא לי' אין שבח עצים בפת ועל כן אפילו אפה בתנור דאיסור ועצים דהיתר חשיב רק האיסור ניכר בו: טו) אך נראה דכיון דקיימא לן חליפי עבודה זרה אסורין. חליפי חליפין מותרין. ואם כן אם אין שבח עצים בפת הוא הדין דאין שבח עצים בתנור ואין התנור אסור מן התורה אלא משום דבא מכח עבודה זרה והוה כחליפין כנ"ל. והפת שאפה בו הוי כחליפי חליפין דמותרין. ועל כן אין אסור אלא מדרבנן דאסרו אפילו גורם. ואפילו בשאר איסורי הנאה ושוב הוי זה וזה גורם ודו"ק: טז) ועתה נבא לתרץ מה דקשה מנא לי' לש"ס לפרש"י בעבודה זרה דר' אליעזר אסר מטעם זה וזה גורם דילמא משום דיש שבח עצים בפת ובאפה בישן כשאבוקה כנגדו מיירי וכדפריך בפסחים אימר דשמעת לי' לרבי דיש שבח כו'. ולפי מה שכתבתי יש לומר דסבירא להו לש"ס דודאי ר' אליעזר סובר כרבנן דרבי בפסחים דאמרי הפת מותרת. דרבי יחידאה הוא. ומכל מקום בעבודה זרה אוסר משום דאפילו אפרו אסור. ואף דמכל מקום הוי זה וזה גורם. כדברי המגן אברהם הנ"ל, אסר ר' אליעזר ומוכח דזה וזה גורם אסור. אלא דאכתי קשה לדברי הרמ"ה הנ"ל. אולם לפי מה שכתבתי לשיטת הרמ"ה אין איסורו רק משום דהוי כחליפי עבודה זרה. ואם כן קשה אמאי מהני הולכת הנאה לים המלח לשיטת הפוסקים דדוקא בעבודה זרה דתופס דמיו מהני הולכת הנאה לים המלח. וחליפי עבודה זרה אין תופסין דמיהן דחליפי חליפין מותרין. ואם כן אמאי אמר ר' אליעזר יוליך הנאה לים המלח הא זה וזה גורם מותר. ונמצא שאין איסור משום דהוי גוף עבודה זרה אלא דהוי כחליפין כנ"ל ואינו תופס דמיו ולא מהני הולכת הנאה לים המלח: יז) והשתא ניחא הא דסלקא אדעתין לומר דרבנן דעצי אשירה סבירא להו זה וזה גורם מותר. והוא תמוה טובא. דכל הראי' מדר' אליעזר מדמודה לרבנן בכל כמה דלא ממטי הנאה, כל שכן רבנן דאמרי הכי להדיא. ואף דהש"ס פריך עלה אחמורי מחמרי. מכל מקום מאי סלקא אדעתא. ולפי מה שכתבתי ניחא דסבירא להו דטעמייהו דרבנן דלא מהני הולכת הנאה משום דזה וזה גורם מותר. ועל כן כיון דאין האבוקה בא רק מחמת משהו הנשרף אף דגחלתו אסור מכל מקום הוה לי' זה וזה גורם. ומכל מקום אסור משום דעבודה זרה תופסין דמיהן. והיתר אינו תופס דמיו. וכיון דאין איסורו רק משום דהוי כחליפין אינו תופס דמיו ולא מהני הולכת הנאה. ור' אליעזר סובר זה וזה גורם אסור ואין איסורו משום חליפי עבודה זרה לחוד. דאפילו בשאר איסורין דחליפין מותרין הפת אסורה. ועל כן מהני הולכת הנאה כנ"ל ודו"ק. ופריך דרבנן אחמורי מחמרי דבכל מקום לא מהני הולכת הנאה. וכן הוא האמת דאפילו ארג בכרכר לא מהני הולכת הנאה ודו"ק: [ולפי מה שכתבתי מיושב קושיית התוספות לפרש"י דמהני הולכת עצים אפילו לא נתערב נמי. ולפי מה שכתבתי ניחא דהנה מן התורה אין איסורו רק משום חליפי עבודה זרה לחוד כמבואר בהר"ן דכיון שאין איסור בעין ואינו אלא הנאה בגרמא דידי' מן התורה מותר. אלא שבעבודה זרה כתבנו שאסור מן התורה משום דהוי כחליפי עבודה זרה ואם כן אין איסורו מן התורה רק משום חליפי ע"ז ואינו תופס דמיו. ולא מהני הולכת הנאה רק כשנתערב באחרות דמן התורה בטל ברוב. ומדרבנן איסורו לאו משום חליפין לחוד ותופס דמיו ומהני הולכת הנאה. אלא דלרש"י אפילו באפה בתנור של איסור מיירי ר' אליעזר. ובזה אין איסור משום חליפין אם נאמר אין שבח בתנור כרבנן דרבי הנ"ל דהוי חליפי חליפין כנ"ל]: יח) והשתא ניחא דבפסחים לא פרש"י דהראי' מאפה בישן שלא צננו. דשם מביא ברייתא דוכן הי' ר' אליעזר אוסר בכל איסורין שבתורה ועל כרחך דר' אליעזר סובר כרבי דיש שבח עצים בפת, ואם כן יש לומר דר' אליעזר בישן בהיסק שני כשאבוקה כנגדו. אבל בעבודה זרה דלא מייתי ברייתא זו שפיר יש לומר כנ"ל. ובעבודה זרה לא פירש מדלא פליג בחדש יותץ. דאם כן היכי מוכח מדרבנן דסבירא להו זה וזה גורם מותר. אלא ודאי חדש יותץ אפילו זה וזה גורם מותר ואפילו אין