אבני נזר אורח חיים שכז

ומצאתי בחידושי הר"ן שכתב שחכמים גזרו בעיברו מפני הטומאה שלא יבואו להרהר על טומאה בציבור על כרחין היינו לומר שלא הותרה. שאם הותרה למה עיברו על כן תיקנו שלא יהי' העיבור קיים שידעו הכל שלא כדין עשו באמת שהותרה: ה) וניחא גם כן תירוצינו לר"ש דסבירא לי' דחוי' מכל מקום אם עיברו בשלשים של אדר כיון שעיבור זה אינו לכתחילה יאמרו שטומאה לאו דחוי בציבור. ומחמת חובת הפסח דחו האי לכתחילה. ועיברו אף ביום שלשים. שאם הי' דחוי בציבור ואף עכשיו שעיברו בשלשים של אדר אין הפסח מן המובחר. מה הרויחו. על כן תיקנו שלא יהי' מעוברת: סימן שיד. ב"ה יום ד' טו"ב למטמונים תרנ"ו לפ"ק. שוכ"ט לכבוד אהובי הרב החריף הבקי בנש"ק החסיד מ' אהרן מנחם מענדל נ"י בק"ק ראדזמין: א) אשר הוקשה לו ברש"י ברכות (דף ס"ג.) גבי ר' עקיבא שעיבר שנים וקבע חדשים בחוץ לארץ וכתב רש"י דתנן ביבמות אמר ר' עקיבא כשירדתי לנהרדעא לעבר שנה. והוקשה למעלתו הלא שם במשנה כשבא מנהרדעא והרציתי הדברים לפני רבן גמליאל ורבן גמליאל מת קודם לר' אליעזר כדאיתא בהזהב (דף נ"ט:) וכיון שרבן גמליאל הי' קיים. כל שכן שר' אליעזר הי' קיים. ור' אליעזר הי' רבו של ר' עקיבא ולעת פטירתו של ר' אליעזר למד ממנו ר' עקיבא וכו' כדאיתא סוף פרק ז' דסנהדרין. ואם כן איך אמר על ר' עקיבא שלא הניח כמותו בארץ ישראל. כיון שר' אליעזר רבו שהי' גדול ממנו הי' בארץ ישראל. והאריך בדבר: ב) ואולם הדבר ברור משום שברכוהו לר' אליעזר וכתב הרמב"ם שהמנודה אין מזמנין עליו כיון שהבדילוהו מביניהם אי אפשר שיצרפוהו והוא הדין שאין מצרפין אותו לקידוש החודש שהוא בשלשה מן התורה. שוב ראיתי שכבודו בעצמו כתב כן: ג) אך העיקר בעיני תירוץ זה באופן אחר. כי יש כאן שאלה כיון דמדאורייתא לא מהני בחוץ לארץ. מה יועיל מה שלא הניח כמותו בארץ ישראל. ואם תאמר שמצוות קידוש החודש בגדול דוקא ואי אפשר לעבר בארץ כיון שהגדול בחוץ לארץ. אי אפשר לומר כן שהרי משמע שאם הניח כמותו בחוץ לארץ או אפילו גדול ממנו יכול לקדש. ועוד דאם כן ארץ ישראל לא מהני דעל כורחך הקידוש במקום שהגדול שם. ועוד דאם כן דמשום מעלת הגדול על מעלת ארץ ישראל. איך ירד ר' עקיבא הגדול לכתחילה לחוץ לארץ לעבר, הלא הי' יכול לקיים שניהם שיהי' הגדול בארץ ישראל: ד) אך נראה לי ברורן של דברים כי מעלת ארץ ישראל על חוץ לארץ להשוכנים בה כתב מהר"ל בענין ערבות שהי' בתחילת ביאתם לארץ. כי הארץ עושה להשוכנים עלי' כאיש אחד. מאחר שהיא מיוחדת לישראל הארץ מצרפתם להיות אחד. ע"כ נעשו ערבים זה לזה בשעה שעברו הירדן ובאו לארץ ישראל עיין בדבריו וזה נרמז גם כן בש"ס הוריות (דף ג'.) בהוראה הלך אחר רוב יושבי ארץ ישראל הנך אקרי קהל אבל אינך לא אקרי קהל. ועל כן צריך לקדש בארץ ישראל דוקא. דנחשב כאלו קדשוהו כל הקהל מאחר שכולם כאיש אחד ומועיל הקידוש לכל ישראל: ה) ועל כן הגדול מכל חכמי ארץ ישראל וכל ארץ ישראל נמשכין אחרי הגדול שצריכין לתורתו כמו שהי' באמת בר' עקיבא דכולהו סתימתאי אליבא דר' עקיבא. הרי יש לו בעצמו מעלת הכלל ישראל והוא עדיף משוכן בארץ ישראל. שמעלתו שהוא כמו אבר אחד מאדם שלם. ובמה שהוא גדול מכולם כל הכלל נמשך אחריו. ואין נפקא מינה כלל אם הוא בארץ ישראל או בחוץ לארץ. דודאי נחשב כאלו כולם קדשוהו כיון שכולם נמשכים אחריו. ועל כן ר' אליעזר שברכוהו והבדילוהו מהם. ועל כן לא בא ללמוד ממנו כמו שפרש"י פרק ד' דסנהדרין. הוא גרוע עוד משוכן בחוץ לארץ. שכן מעלת ארץ ישראל שהוא אחד עם הכלל. וזה הבדילוהו מהם. ושוב היו נמשכין כולם אחר רע"ק שהי' גדול מכולם. ולא אחרי ר' אליעזר אף שהי' גדול גם מר' עקיבא מפני הנדוי שהבדילוהו מהם. וכל שכן שלא יהיו נמשכים אחריו: כ"ד הדוש"ת הק' אברהם. סימן שטו. ב"ה יום ב' בראשית אס"ח תרס"ב לפ"ק . שלום לכבוד אהובי ידידי הרב וכו' מו"ה אהרן מנחם מענדיל שליט"א בק"ק ראדזמין: א) מכתבו הגיעני ותוכן דבריו שאף שעל פי החשבון הדבר נכון שיקבע ראש השנה הבא עלינו לטובה תרס"ג ביום ה'. מכל מקום עדיין צריך עיון דאם כן נסתר הכלל השגור בכל מעשי הלוחות הבנוים על יסוד עיגול של ר' נחשון גאון. ואחריו הגאון בעל הטורים. שבכל י"ג מחזורים חוזר חלילה לקביעות הראשון: ב) והנה כבר כתב הפר"ח דיסוד זה אינו מדוקדק שכתבו קצת מעברים אך בל יחשוב שבא לחלוק על ר' נחשון גאון כי מעולם לא עלה זה על דעת ר' נחשון גאון. ונפלאתי על מעלתו. ובטח ראה העיגול של ר' נחשון גאון בלבוש. ושם הביא בשמו קביעות י"ג מחזורים. ואחר כך כתב הלבוש וזה לשונו המון מן המעברים קראוהו עיגול ואמרו שכן חוזר הקביעות של השנים לעולם אבל כשתדקדק היטב תמצא שאינו כן כו' עיין שם. הנה מבואר שר' נחשון גאון בעצמו לא קראוהו עיגול ולא אמר שכן חוזר הקביעות לעולם רק המון מן המעברים ואינו כן: ג) ובאמת הדבר פשוט כי כשתכפול י"ג פעמים ב' ט"ז תקצ"ה העודף מכל מחזור יעלו לשבועים שלמים פחות תתק"ה חלקים. ועל כן רובא דרובא לא משתנה קביעות ראש השנה. אך ברבות הימים כשיתקבצו חלקים עד שיגיע המולד קרוב לחצות היום ישוב המולד זקן לאחר י"ג מחזורים לעולמיו. וזה פשוט לבר בי רב דחד יומא. ומה שעשה ר"נ גאון