אבני נזר אורח חיים שכג

ישראל וכשאין בית דין בא"י אי אפשר לומר כן. כן צריך לומר לדעת הרלב"ח. ועל כל פנים אין צריך לקדש החדשים ולעבר שנים בפועל אפילו להרלב"ח: ז) אולם מה שנראה לפי עניות דעתי בדעת הרמב"ם. דהנה קשה לי לשיטת הרמב"ן דעל חשבון הלל אנו סומכים שקידש כל החדשים ועיבר כל השנים עד שישוב הסמיכה לישראל. הא דאמרינן בסוף פרק תפלת השחר (דף ל':). והלכה רווחת בישראל. שכח לומר יעלה ויבוא ערבית אין מחזירין אותו שאין מקדשין החודש בלילה [והיינו דאף כשמקדשין החודש למחר מתקדש מתחילת לילה. מכל מקום כיון שעדיין אין הקידוש בפועל לא חמיר כולי האי שיחזירו אותו. ואפילו בליל שלשים ואחד שודאי יתקדש. מכל מקום כיון שאין הקידוש בפועל. וכעין סברת הרב המגיד סוף פרק ח' מהלכות גירושין. שאף בית דין של מעלה אין מקדשין רק בשחר כמו שכתבו תוספות סנהדרין. ודלא כבעל קרבן העדה שכתב דבתחילת הלילה בית דין של מעלה מקדשין דליתא]. ואם כן כיון שקדש הלל כל החדשים. הרי כבר נתקדש החודש מימי הלל. ואם נאמר שקידש הלל שיחול כל קידוש בזמנו. היינו בכל חודש כשיאיר השחר. הרי אז הלל בישיבה של מעלה. ובאנו לפלוגתא דר"י ור"ל בירושלמי דפ' מי שאחזו. וקיימא לן כר"י דמגרש לאחר שלשים ונעשה קורדיקוס בתוך שלשים דלא מהני. ואפילו להרמב"ם דרק מדרבנן פסול הרי דעת הבית יוסף דוקא בסמי' בידן וכל שכן בנסתלק מעולם הזה לגמרי: ח) אולם ברורן של דברים לעניות דעתי על פי מה דאמרינן בבא בתרא (דף קכ"ז:) דאפילו ר' מאיר דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם מודה בנכסים שנפלו כשהוא גוסס. כיון דבשעה שבאים הנכסים בעולם אינו ראוי להקנות. ואף דלר' מאיר יכול להקנות דבר שלא בא לעולם מעכשיו. כדאיתא בקדושין (דף ס"ג.) בכותב לעבד לכשאקחך הרי עצמך קנוי לך מעכשיו. וכן בפרק האשה רבה. שדה זו לכשאקחנה קנוי' לך מעכשיו, ואם כן מה איכפת לן במה שאחר כך הוא גוסס. הרי הקנין חל מעכשיו ובעל כרחך צריך לומר דמכל מקום לא חל הקנין מעכשיו רק מה שיכול לחול אחר כך בעת שהנכסים יהי' בעולם [וכהאי גוונא הכריח התב"ש סימן י"ד סק"ה סברא כזו מהש"ס ועיין שם]: ט) ועל כן לעולם קידש הלל מעכשיו כל החדשים שיבואו אחר כך. ואפילו למה דקיימא לן אין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם. מכל מקום במחוסר זמן מהני כמו שכתב במשנה למלך פ"ד מהלכות אישות וכן כתבו התוס' זבחים (דף נ"ט.) דבידו דומה למחוסר זמן. והכי נמי להיפוך מחוסר זמן דומה לבידו ומהני מעכשיו כמו לר' מאיר, והוא הדין לדידן בדבר שבידו. ומכל מקום בעינן דוקא שיבא אחר כך זמן הראוי לקדש. חל למפרע. אבל בלילה שעדיין לא בא זמן הראוי לקדש. עוד לא חל קידוש הלל למפרע. כמו בנכסים שנפלו כשהוא גוסס. כיון שעכשיו אינו ראוי להקנאה לא חל למפרע. רק בראש חודש כשהגיע השחר ראוי לקדש. ואף שהלל אז אינו בעולם. הרי ראוי לקדש על ידי בית דין אחר. על כן חל קידוש הלל למפרע. אבל כל זמן שלא הגיע השחר. עדיין אין קידוש הלל בפועל דכמו שהוא עתה דומה לנכסים שנפלו כשהוא גוסס. דבבא הראש חודש בעולם אינו ראוי לקדש: י) ועתה נבאר דברי הרמב"ם. דודאי הרמב"ם מודה לקידוש הלל. אלא דמכל מקום אם אין ב"ד בארץ ישראל שראויים לקדש אחר כך לא מהני קידוש הלל למפרע. ואם יש שם ישראל נוכל לומר כיון שביד חכמי ארץ ישראל לעשות סמוכים לקדש. חשיב ראוי לקדש. או יש לומר שביד כל חכמי ארץ ישראל לקדש החודש כמו שבידם לעשות סמוכים להרמב"ם. אבל בהעדר ישראל חס ושלום מארץ ישראל ליתא לקידוש הלל: יא) מה שהקשה על הרמב"ן שכתב דהלל הי' מותר לעבר קודם ראש השנה דהטעם משום גזירה שמא ישכח. מה שאין כן היכי שיפסוק הסמיכה לגמרי ואי אפשר באופן אחר. והקשה מעלת כבוד תורתו דאם כן מה מקשה הש"ס מר' עקיבא הרי התם גם כן חשש כזה. ולדידי פשוט דר' עקיבא עיבר סתם בלי תנאי. ובזה אסור שמא יהי' סמוכה וישכח. אבל הלל כיון שלא קידש רק על תנאי. ממה נפשך אם יהי' סמיכה לא קידש ולא עיבר. ואם לא יהי' מה הפסיד. כל שכן אם לא יקדש ולא יעבר לא יהי' מועדים כלל: ידידו הדוש"ת באה"ר הק' אברהם. סימן שיא. אותה תשובה הנ"ל להרב הגאון הנ"ל קצת באופן אחר: א) מה שיישב קושית הרמב"ן על הרמב"ם שכתב דבקידוש החודש צריך בית דין הגדול דוקא והקשה הרמב"ן שהרי אפילו לאחר חורבן הי' מקדשים על פי הראי' אף שלא הי' בית דין הגדול. ותי' רום מעלתו בטוב טעם דכוונת בית דין הגדול שיהי' כל ישראל כפופים להם שיהי' מועיל קידוש שלהם לכל ישראל. ועל כן אפילו לאחר חורבן ובטלה סנהדרין עדיין הי' ראשי גליות ונשיאים שכל ישראל כפופים להם והי' מועיל קידוש שלהם לכל ישראל: ב) ויש לעיין בזה שהרי בארץ ישראל הי' מקדשין הסמוכים שבארץ ישראל והרי מפורש בסנהדרין דסמיכה דארץ ישראל לא מהני לבבל דהכא שבט והתם מחוקק. והרי בבל לא הי' כפוף לארץ ישראל. ואף על פי כן הי' מועיל הקידוש. מיהו אפשר לומר כיון שראשי גליות שבבבל לא הי' יכולין לקדש כי מציון תצא תורה. על כן הי' כפופים בזה לנשיא ארץ ישראל ודוקא בארץ ישראל גופי' שהי' שם הרבה בתי דינים סמוכים לא הי' מועיל קידוש בית דין אחד. שאפשר בית דין אחר רוצים לעבר. והי' צריך קידוש נשיא דוקא. מה שאין כן הסמוכים שבבל אין להם דיעה בזה ולא איכפת לן בגווייהו: ג) מה שיישב קו' הרמב"ן שהרי בזמן הזה אין בית דין סמוכים בארץ ישראל. ומה מועיל מה שיש יהודים בארץ ישראל כיון שאין שם בית דין הראויים לקדש. ועל כרחין על קידוש הלל סמכינן. ותי' רום מעלתו דהרמב"ם לטעמי' שאם רצו כל חכמים שבארץ ישראל לסמוך אחד בזמן הזה יכולים לסמוך. וגם מבואר