אבני נזר אורח חיים שכב

סימן שי. הלכות ראש חודש. ב"ה אור ליום א' מוצש"ק ויקרא תרל"ח. החוה"ש וכ"ט לכבוד אהובי ידי"נ ידיד ישראל הרב הגאון הגדול. נ"י עה"י פה"ח כקש"ת מו"ה חיים אלעזר נ"י בעל המחבר ספר נפש חי' יהי כבוד ד' חופף עליו כל הימים: בראש חודש הביאו לי ספרו ומאז עיינתי באיזה מקומות. וקבלתי נחת מדבריו והנני מזרז לרום מעלת כבוד תורתו כי ימהר לסדר יתר חידושיו כאשר כתב בהקדמה כי בטח יהנו לאורו. והנני לכתוב אליו אשר עיינתי בראש חודש בתשובה ראשונה בענין קידוש החודש. יען הי' דבר בעתו: א) ואשר תי' רום מעלתו דברי רמב"ם שכתב שבזמן שאין סנהדרין אין מקדשין על פי הראי' רק על פי חשבון. והקשה הרמב"ן דעד אביי ורבא הי' מקדשין על פי הראי' אף שלא הי' סנהדרין. ותי' רום מעלתו דכוונת הרמב"ם בסנהדרין. הגם דקידוש החודש בשלשה רק הכוונה שיהי' כל ישראל כפופים תחתיהם. דאם לא כן אלו יסכימו לקדש ואלו לעבר וכן בעיבור שנה אלו יסכימו לעבר ואלו שלא לעבר. ואנחנו לא נדע מה נעשה. ואם מקצת יעשו כך ומקצת יעשו כך יהי' לאלו יום טוב ולאלו חול ואי אפשר. וזה כוונת הספרי דבר אל כל עדת בני ישראל כו' שיהי' היום טוב לכל ישראל. ואלה דברים ברורים: ב) ומזה הוליד רום מעלתו דעל כרחך אף לאחר החורבן בזמן שהי' נשיאי ישראל בבבל ובארץ ישראל. והי' כל ישראל כפופים תחתיהם דינו כמו סנהדרין. ועל כן הי' יכולין לקדש על פי הראי'. ובזה יש לעיין קצת שהרי בבל לא הי' נכנע תחת נשיאי ארץ ישראל כדאמרינן סנהדרין (דף ה'.) הכא שבט התם מחוקק. ואם כן איך יכלו לקדש בארץ ישראל. אך יש ליישב כיון שבבבל לא הי' יכולין לקדש חדשים. הי' לענין קידוש החודש בעל כרחן נכנעים תחת נשיא ארץ ישראל. וכל שיש בארץ ישראל נשיא שכל חכמי ארץ ישראל נכנעים תחתיו דינו כמו סנהדרין. דשוב לא שייך לומר אלו יאמרו לקדש ואלו לעבר. שחכמי חוץ לארץ אינם יכולים לקדש ולא לעבר. וכל חכמי ארץ ישראל נכנעים תחת הנשיא. ובעל כורחן כאשר יסכים הנשיא כן יהי': ג) מה שכתב הרמב"ם דאם חס ושלום לא יהי' בית דין בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ בית דין שנסמך בארץ ישראל, ולא ידורו ישראל בארץ ישראל חס ושלום אין כאן מועדות. והקשה הרמב"ן דמה מועיל שדרים בארץ ישראל אם אין כאן בית דין סמוכים. ותי' רום מעלתו דאפשר כיון שכתב הרמב"ם דאם הסכימו כל חכמי ארץ ישראל לסמוך אחד יכולין לסמוך. וכמו כן דיכולין לסמוך לדבר אחד בלבד. ובודאי דעת כל חכמי ארץ ישראל שכל מי שירצה לקדש על פי החשבון. יהי' לענין זה סמוך: ד) והנה אני רואה שהדבר ספק אצל כבוד תורתו ואם ספיקות שלו כך כו'. כי כוון בזה לדעת הרלב"ח בקונטרס הסמיכה [דפוס ווינציא דף רפ"ח] וז"ל לכן אני אומר לתקן זה הקושי הגדול שהרב הולך לשיטתו. שהוא סובר שאם נתקבצו כל חכמי ארץ ישראל יכולין לסמוך מי שירצו. ועתה כשקובעים ואומרים יום פלוני הוא ראש חודש או יום פלוני מועד. הוה לי' כאלו מסכימים כולם שחכמיהם יהי' סמוכים לענין קידוש החודש וקביעות המועדים. שיכולין הם לסמוך סמוך אחד לקצת דברים ולשאר דברים לא יהי' סמוך. ובודאי שבענין כזה אין חילוק בכל ארץ ישראל בין בחכמים בין בהמון עם שלא יסכימו שיהי' חכמיהם סמוכים לזה הענין. ואם תדקדק בלשון הרב בספר המצוות שלו משם יתבאר לך שמ"ש שהוא הבטיח שלא ימחה אותה אומה מהכל נראה משם מ"ש. ולמה לו להזכיר בני ארץ ישראל לא היה לו להזכיר אלא הבית דין והחכמים. אלא ודאי הכוונה שאף על פי שלא יהי' שם בית דין בפירוש. אנן סהדי מן הסתם שכל החכמים וכל ישראל מסכימים שיהי' הראשים מהם סמוכים. לענין קביעת החדשים. ואף על פי שלא יפרשו. עד כאן לשון הרלב"ח ולפנינו יתבאר בעזר השם דעתינו בשיטת הרמב"ם: ה) איברא דמה שסיים רום מעלת כבוד תורתו הרמה בתשובתו להלכה. וכן נראה לכאורה מלשון הרלב"ח שהעתקנו שכתב מעתה כשקובעים ואומרים יום פלוני ראש חודש כו'. דגם בזמן הזה צריכין בית דין לקדש חדשים ולעבר השנים בארץ ישראל. לא נראה לי. שהרי הדבר מקובל דור אחר דור שאין קובעים כלל שום ראש חודש. והטעם בזה ברור. אף לשיטת הרלב"ח. כיון שהלכה למשה מסיני שבזמן שאין סנהדרין. אין מקדשין רק על פי החשבון. ואם החשבון שיום שלשים ראש חודש. אפילו יסכימו בית דין לעבר לא יועיל. וכמו שכתב רום מעלתו הטעם דאם כן מה נעשה אם ב"ד אחד יאמרו לקדש ובית דין שני לעבר. וכן בעיבור שנים. אלא הלכה למשה מסיני שבזמן שאין נשיא שכל ישראל כפופים תחתיו אי אפשר לקדש ולעבר כי אם על פי חשבון. וממילא הכל יקדשו ביום אחד. וכיון דהכי הוא מילתא דבזמן הזה אי אפשר לשנות. ולא כבזמן שהי' מקדשין על פי הראי', שאפילו נראה הירח ביום שלשים הי' כח ביד בית דין לעבר. ואם כן דהוה לי' בזמן הזה כלא נראה בזמנו. דקיימא לן אין מקדשין אותו שכבר קדשוהו שמים וכתבו התוספות סנהדרין (דף יו"ד:) בדיבור המתחיל שכבר קדשוהו שמים וזה לשונם דביום שלשים ממתינים בית דין של מעלה לשל מטה שמא יעברו. אבל יום שלשים ואחד שאי אפשר שלא יקדשו היום מקדשין אותו בשמים מן השחר. והכי נמי בזמן הזה כיון שעל כרחך יקדשו אותו היום בית דין על פי החשבון. הרי מקדשין אותו בבית דין של מעלה ביום שלשים מהשחר. וכן הדין בעיבור שנים כיון שהגיע הזמן שראוי להתעבר מעברין השנה בית דין של מעלה: ו) ובעל כרחין צריך לומר לדעת הרלב"ח הא דצריך ב"ד בזמן הזה. דענין קידוש ב"ד שלמעלה הוא גם כן שיהי' נחשב קידוש ישראל. ותדע שהרי אומרים מקדש ישראל והזמנים ישראל דקדשינהו לזמנים אפילו ביום טוב שני שהוא על פי חשבון שנתעבר החודש. וראש חודש ביום שלשים ואחד. והרי קדשוהו שמים ואיך אומרים ישראל דקדשינהו לזמנים. אלא ודאי דקידוש שמים היינו גם כן שיהי' כאילו קידשו