אבני נזר אורח חיים רצז

ו) ובאמת גם מרשב"א מוכח בנידון דידן להכשיר. שהרי הרשב"א לא פסל רק משום שיש גם כן שיעור מחיצה עשרה. אך במה שנמשך לתוך עשרה לבד לא נפסל דאמרינן רואין. רק מהרי"ל לא למד מרשב"א דאין ברא"ש בשם רשב"א רק דקדוק מ' דמי' [וספר עבודת הקודש לרשב"א לא ראה מהרי"ל כנודע] אך מרא"ש מוכח שפיר מדלא אמר טעם פסול בכסוי מחצלת רק משום דקורה מכסיא ולא משום שנמשך למטה עד סמוך שלשה לקרקע. ולפנינו בעבודת הקודש לרשב"א מפורש להדיא היתה קורה עצמה משולשת עשרה טפחים אם גבוה מהארץ עשרה טפחים כו'. הנה מבואר דוקא ביש שני החסרונות יחד אבל בשביל שמוגבה מארץ רק שלשה לא מפסיל, ואם כן נלמד גם מרשב"א להכשיר. ז) ורבותינו האחרונים הב"ח והטורי זהב והמגן אברהם נבוכו בדברי הרשב"א. הב"ח מחק המ'. המגן אברהם סק"כ כתב גם כן דקפידא רק משום מחיצה ופי' למטה מעשרה ממקום שמתחלת. ואינו מובן למה לי יותר, הטורי זהב כתב דאין צריך למחוק רק שאם הי' למעלה מעשרה לא הי' שם מחיצה עלי'. והאבן העוזר סימן שס"ב סבירא לי' גם כן דלמעלה מעשרה אין שם מחיצה עלי'. אך גם לפי זה יקשה דאם כן למה יפסול אם נמשכת למטה תוך עשרה כיון שאין מה שבתוך י' עשרה: ח) ועיקר דברי אבן העוזר לעניות דעתי אינם הלכה. דלר' מאיר דלמד שיעור מחיצה מארון תשעה וכפורת טפח. פרש"י די' הוא רשות תחתון יש לומר דמחיצה צריך שיפסוק כל רשות תחתון. ולמעלה מעשרה אינו מועיל כלום. אך למה דקיימא לן כר' יהודה אמת כלים באמת בת חמשה. מחיצה הילכתא גמירי לה. אין נפקא מינה בין המחיצה למעלה מעשרה בין למטה מי' וראי' לזה מהעושה מחיצה על גבי מחיצה (בדף כ"ה.) דאמר רב חסדא בשבת הועיל. ואי מחיצה שלמעלה מעשרה לא מהני מה הועיל. ומרב ששת דפליג אין ראי' להיפוך דטעמא דידי' משום שלא חידש מחיצה לדירה. שמתחילה הי' שם מחיצות. ועל כן בהרחיק ד' ועשה מחיצה הועיל, פי' הרא"ש משום דבעשיות החדשה מתבטלת הישנה יעוין שם. והכא כיון שלא נתבטל מה שלמטה לא מהניא העליונה. מכל מקום לדברי הכל גם מה שלמעלה מי' שם מחיצה עליו. והנכון בדעת הרשב"א הוא מ"ש: ט) ובאבן העוזר האריך לחלוק על הבית יוסף והב"ח במה שהכשירו קורה שנמשכת לתוך י' מקרקע. וכתב שנעלם מהם תלמוד ערוך וכן ברשב"א. והנה הוכחתי מרשב"א דכשר. ודוקא בשיעור מחיצה גם כן פסול) : י) נשוב לדברי מהרי"ל שהוכיח דצורת הפתח שנסתם באמצע כשר מקורה שמקצתה תוך עשרה. ולכאורה יש לפקפק דבפרק קמא דסוכה (דף י"ח) פליגי רב אחא ורבינא חד אמר יש לבוד באמצע וחד אמר אין לבוד באמצע. מאי טעמא דמאן דאמר יש לבוד באמצע דתניא ב' קורות שאין נוגעות זו בזו פחות משלשה אין צריך להביא קורה אחרת. ואידך שאני קורות דרבנן. ואם כן לא נוכל להביא ראי' מקורה לשאר דברים. ואף דקיימא לן יש לבוד באמצע מכל מקום אין הכרח דקיימא לן כוותי' גם כן במה דסבירא ליה דילפינן מקורה. אך בחולין (דף צ"ג:) בכל התורה כולה ר"א לחומרא ורבינא לקולא והילכתא כרבינא לקולא. אם כן גם בהא דס"ל לרבינא דילפינן מקורה קיימא לן כוותי': יא) ועוד ראי' מפרק ג' דסוכה (דף כ"ב:) מקשה