אבני נזר אורח חיים רפד

ראי' מדבעי ר"נ ננעלת לסלקא דעתך [ולמסקנא ראוי' לנעול] מוכח דלא מהני צורת הפתח. סוף דבר להלכה הדבר ברור דלתות לחודייהו מהני גבי שבת. וכן דעת האחרונים ובעל פתח הבית, והחתם סופר כתב דאפילו ראוי לצורת הפתח מהני יעוין שם. האומנם שזה קולא גדולה לדעתי. אבל דלת ראוי לנעול ברור שמועיל בלא צורת הפתח: הק' אברהם. סימן רפא. ב"ה אור ליום ועש"ק תבא תרנג"ל ריכ"ט לכבוד הרב החריף וכו' מו"ה מרדכי מארקיל נ"י האבד"ק דייוויטץ: א) דבר הדלתות ראויות לנעול. אשר משני הצדדים הולכים חפירות בעומק יותר משלשה. הנה יש מקום להכשיר בזה. יען בלי ספק צדדים אלה אשר אויר שלשה תחת הדלתות הוא פחות מאם הדרך אשר הדלתות מגיעים לארץ. וגם בלי ספק אין הצדדים אלה יותר מעשר אמות. כדי שיהי' נידון כפירצה. ואם כן ניתר משום עומד מרובה על הפרוץ. ואף דבקיעת רבים אוסר במפולש. מכל מקום בעוד הדלתות סגורים אין בוקעים דרך הנקב של ג' טפחים. וכיון דראויות לנעול כמאן דנעולי דמיין ואז יהי' מותר משום עומד מרובה ולא בקעי רבים. וגם אם נתפוש שרחובות שלנו דין חצירות יש להם. ובחצר פסקו הטורי זהב והמגן אברהם דאין מפולש אוסר: ב) אך מ"ש שקשרו הדלתות בברזל עד שאי אפשר לפותחם בלא איסור מוקצה. הנה ריש פרק חלון (דף ע"ח:) בעשה לאילן סולם מהו. פתחא הוא וארי' רביע עלה. או דילמא לא שנא. ומסיק כל שאיסור שבת גרם לו אסור. והכא נמי כיון דמחמת איסור שבת אינן ראויות לנעול אסור. ואפילו מאן דמתיר שם אליבא דרבי משום דהי' פתח בין השמשות. והוי כנסתם הפתח בשבת. אבל בנידון דידן במחיצות קיימינן דלא אמרינן הואיל והותרה הותרה: ג) ובאורח חיים סימן ל"ב בנדבק אות לאות בספר תורה לדעת הרשב"א דמכשיר משום ראוי לבילה. נסתפק הב"ח בשבת אם יוציא ספר תורה אחרת. כיון דבשבת אינו יכול להפריד משום איסור שבת או דילמא ארי' רביע עלה איסור שבת. והוא כדעת הרא"ש דעשה אשירה (יבישה] סולם מותר דארי' רביע עלה. דאיסור אשירה לגבי' חשיב ארי' רביע עלה. והוא הדין איסור שבת לגבי ספר תורה. אבל בנידון דידן איסור שבת לגבי שבת ודאי חשיב אינו ראוי לבילה כנ"ל באילן. על כן נראה לי בזה לאיסור. וגם זאת צריך למודעי שהדלתות יהי' עם צירים דוקא דבאופן זה מותר לפותחם ולסוגרם בשבת: הק' אברהם. סימן רפב. ב"ה ועש"ק תבא תרנד"ל. כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם כש"ת מו"ה יואב יהושע נ"י: בדבר דלתות שבתוך תיבה. אם אין התיבה רחבה ארבעה טפחים התרתי. ואם רחב ארבעה לא התרתי. דאם אין תוך התיבה רחב ארבעה התרתי יען אין הדלתות עומדים ברשות בפני עצמו. ואף שיש ארבע בחוץ. אך אם תוך התיבה רחב ארבעה לא ירד בני עמכם. אך גם אם עשוים כדין העיקר לסוגרם פעם אחת בחודש על כל פנים שיהי' שם דלתות עליהם ואין צריך לסגור דלתות שבכל עיר בפעם אחת: והשי"ת יתן לו ולכל העיר בכלל ובפרט חיים ושלום ופרנסה וכל טוב ותכתבו ותחתמו בספרן של צדיקים ולשנה טובה ומתוקה: הק' אברהם. סימן רפג. ב"ה יום ד' ויחי תרנ"ו. לכבוד הרב החריף כו' מו"ה יעקב יהודא דומ"צ דק"ק אמשנאוו: הנה ה' לי טרדות ותשובות רבות להשיב בתוך כך נאבד מכתבו והיום פניתי להשיבו ולא מצאתי רק מכתבו הגלוי וראיתי שם שנסתפק בדלתות אם צריך שיהי' הדלתות על פי כל הרחוב לסתום את כולו. או כשר אף אם ישאר עשר אמות פתוח, דמקום דלתות מחיצה והנשאר ניתר משום פתח, מסברא דלא מהני דטעם היתר הדלתות אף בזמן שהם פתוחים כמו שכתב בחתם סופר משום דכך דרך הדלת להיות לפעמים פתוח וכיון דההיתר משום דאורחי' בהכי ואין דרך לעשות דלת שלא יסתום כל הרוח שהרי דלתות נעשו למנוע רגל העוברים כשירצה. ואם כן על כרחך סותם כל הפתוח. אך מה שכתב שבמקום ביב (רינשטאק) יש אויר בגובה שלשה טפחים במשך שלשה או ארבעה טפחים. זה נראה להתיר שהעוברים לא שייפי ועיילי אגחיני' ושפיר עושה דלת כזה. ואף שבמקום אויר בטל המחיצה שהגדיים בוקעין, נדון משום פתח וחלון, ובעיקר צורת הדלת לא אוכל לכוין בכתב. רק הכלל כל שמותר לסוגרה בשבת ויש לה צירים הויין דלתות: הק' אברהם סימן רפד. ב"ה ג' ויצא תרס"ב להרב הנ"ל א) בדבר הדלתות אשר אין נפתחין היטב ונשאר פחות מעשרה אמות ברוחב הרחוב והמבוי ו שם והסבוי