אבני נזר אורח חיים רפג

שיש לחלק מחמת שלא הי' מיתת המלך והעברת השר כאחת אין הדבר מוכרח לפום ריהטא. ואין פנאי כעת לעיין וטוב לשכור על זמן רב: י) ומה שכתב שהוויטעס מתחלפים כל שלשה שנים יכולים לשכור מנאטשעלניק או אפילו מהשר וואיסקאווע. או ישכרו מהוויטעס עד כלות זמנו ואחר כך ישכור מאחר. שיבא במקומו. ואם לא ירצה להשכיר ישכרו משר אחר כנ"ל: נאום הק' אברהם סימן רפ. ב"ה יום ה' נצו"י תרנ"א. שלום לכבוד הרב הדומ"ץ דק"ק בערזין: א) אשר נסתפק אם דלתות שאין נעולות אם מועילות בלא צורת הפתח. הדבר מבואר בבית יוסף סימן שמ"ה. שכתב ומשמע דכי בעינן שיהי' דלתותי' נעולות דוקא שיש לה שני פתחים וכו' אבל אם אין לה אלא פתח אחד כו' ואי שיש צורת הפתח מה זה שכתב ומשמע הלא זה תינוקות של בית רבן יודעים. דצורת הפתח מועיל ואפילו יותר מעשר. ואם יאמר דבאמת הבית יוסף מיירי בדלתות בלא צורת הפתח. וכשהוא פחות מעשר או כעשר דלא גרע משני פסין כמו שכתב במכתבו סברא זו. אלה דברי תימה. דמה זה ענין לשני פסין. ועוד דהא כתב הבית יוסף באותו דיבור וז"ל ונראה לי עוד דלא מצרכינן שיהי' ננעלות. אלא אם כן יש לה כל דיני רשות הרבים כו' והרי אחד מדיני רשות הרבים הוא ט"ז אמה. אבל אם הוא פחות מט"ז אף שהוא יותר מעשר לא בעי שיהי' ננעלות, ולדברי כבודו דדוקא עם צורת הפתח. ותחילת דבריו יהי' בדלתות בלא צורת הפתח. ואלה דברי תימה, ועוד דהיה לו לומר תחילה דדוקא באינו יותר מעשר. באופן שדברי הבית יוסף ברור מללו דדלתות מועילים בלא צורת הפתח: ב) ומה שהוקשה לו בדברי התוספות (דף כ"ב.) שכתבו הואיל הי' לירושלים צורת הפתח דהוי כמחיצה. ולא כתבו הואיל והי' לירושלים דלתות דהוי כמחיצה. אלא ודאי דלתות בלא צורת הפתח לא מהני עד כאן דבריו, הנה אף לפי זה הי' להם לתוספות לומר דלתות שהם עם צורת הפתח. אך מה שלא כתבו התוספות דלתות הוא על פי הסוגיא דפרק קמא (דף ו':) וכ"ח בכך הוא דלא מיערבא הא בדלתות מיערבא והאר"י ירושלים אלמלא וכו' ובתוספות ואם תאמר והיכי פריך מר' יוחנן דהוי אליבא דר' יהודה דאמר אתי רבים ומבטלי מחיצתא ורבנן פליגי עלה. ויש לומר דפריך כי היכי בשם ארבע מחיצות דלא חשיבי לר' יהודה מצריך נעילה הכא נמי ב' מחיצות לרבנן. ומבואר דלענין דלתות שאין ננעלות. אין חילוק בין ר' יהודה לרבנן. לומר דלר' יהודה רבים מבטלי ולא לרבנן, דאם לא כן לא הי' מקשה הש"ס כלום מדר' יוחנן. ואם כן אי אפשר להתוספות (דף כ"ב.) לומר דאי רבנן לא הי' לרבים לבטל דלתות שאין ננעלות דהא בדלתות שאין ננעלות אין שום חילוק בין רבנן לר' יהודה: ג) ומדברי התוספות (דף ו') הנ"ל מוכח דדלתות מועילות בלא צורת הפתח. דאי דלתות עם צורת הפתח דוקא אכתי קשה מה פריך מדר' יוחנן. אימא דוקא לר' יוחנן דכר' יהודה סבירא לי' ורבים מבטלי לצורת הפתח והוה רשות הרבים דאורייתא בעי דלתות ננעלות. אבל לדידן דקיימא לן כרבנן והוי רשות היחיד בצורת הפתח לבד, לא בעי ננעלות. וביותר קשה לדברי התוספות שבת (דף צ"ט:) דיבור המתחיל אלא דפסי ביראות שסביב רשות הרבים כיון דמדאורייתא רשות היחיד לא החמירו רבנן לשוי' לחומרא כרשות הרבים ולא הוי רק כרמלית ומותר להוציא מכרמלית לבין הפסין עיין שם היטב ותראה שזה כוונתם. אם כן הכי נמי כיון דבצורת הפתח נעשה רשות היחיד לרבנן אף מדרבנן אינו רק כרמלית ומועיל דלתות שאין ננעלות. דלא בעי ננעלות רק להוציא מתורת רשות הרבים כדברי הבית יוסף הנ"ל, אלא ודאי דלתות שבש"ס בלא צורת הפתח. ובדלתות לבד אין לחלק בין ר"י לרבנן: ד) וטעם הדבר שבדלתות שאין ננעלות אין חילוק בין ר"י לרבנן. נראה לי משום דהיתר דלתות שאין ננעלות משום דראויות לנעול כמאן דננעלי דמיין. וכן כתב הראב"ן בספרו ולאחר שינעלו לא יהי' רבים בוקעין לא שייך רבים מבטלים, וטעם דבעי ננעלות משום דעכשיו רשות הרבים, לא שבקינן מה שהוא עכשיו רשות הרבים וניזיל בתר מה שראוי להיות רשות היחיד לאחר זמן. ודוקא באינו רשות הרבים מועיל מה שראוי להיות רשות היחיד לאחר זמן: ה) ומה שהוקשה לו בתשו' הרשב"א שהביא ראי' מר' נחמן דאמר פניי' לעפרייהו דס"ל כשמואל. אימא שהי' שם דלתות בלא צורת הפתח עד כאן דבריו. ועיין בערוך ערך אבילאי דאבילא הוא תקרה גדר שור וחומה. וביומא י"א. מקשה אבילי דמחוזא מאי טעמא לא עבדו רבנן מזוזה. ומשני לחיזוק תקרה עבידי. ומכל מקום אף דלא הוי פתח לענין מזוזה. לענין שבת. צורת הפתח מכל מקום הוי. ואם כן אתי שפיר ראיית הרשב"א מאבילי דנהרדעא. דלשון אבילי פי' תקרה וחומה: ו) ומלבד זה דעת הרשב"א דדלת שאינה ננעלת ברשות הרבים תלוי בפלוגתא דר' יהודה ורבנן אי אתי רבים ומבטלי מחיצתא [ודלא כתוספות הנ"ל] כמבואר בתשו' הרשב"א הנ"ל. והא דפסק הרשב"א דבעינן דלת ננעלת, היינו משום דפסק כר"י וכן כתב הריטב"א (דף כ"ב). ואם כן יש לומר דדלת שאינה ננעלת על כל פנים לא גרע מצורת הפתח. ובגמרא בעי רק לחנני' דבעי דלת דוקא [ולא סגי בצורת הפתח] אם צריך לנעול. אבל לרב דבצורת הפתח סגי כל שכן דלת שאינה ננעלת אך להתוספות אי אפשר לומר כן. שהרי הם סוברים דצורת הפתח לא אתי רבים ומבטלי לרבנן. ודלתות שאין ננעלות לא מהני ברשות הרבים. הנה דבחד צד גריעי דלתות שאינן ננעלות מצורת הפתח. אבל להרשב"א שפיר יש לומר כנ"ל. ואפשר דאפילו אינן ראויות לנעול לא גרע מצורת הפתח, דהא שמואל דלא מכשיר בצורת הפתח ואף על פי כן לא אמר להו ולא מידי. ואף דמגופות הוה במקצת. הא חשיב לי' ר"נ אינן ראויות לנעול. ואם כן שפיר הביא הרשב"א