אבני נזר אורח חיים רפא

אלמלא דלתותיהן ננעלות בלילה. והקשו דהא ר' יוחנן כר' יהודה סבירא לי' דאמר אתי רבים ומבטלי מחיצתא ותירצו דהש"ס מדמי ב' מחיצות דלא חשיבי לרבנן. כמו שם ארבע מחיצות דלא חשובי לר' יהודה. ואינו מובן דהא לר' יהודה אפילו מחיצה גמורה מבטל כמבואר לקמן (דף כ"ב:) גבי תל המתלקט. וע"כ אף מחיצות דלתות מבטל על כן בעי ננעלות בלילה שלא יהי' מסור לרבים כל שעה. אבל לרבנן דלא אתי רבים ומבטלי מחיצתא. הוא הדין דלא מבטלי מחיצות דלתות. וצריך לומר דלענין דלתות לא שייך כלל רבים מבטלי מחיצתא. דכל היתר דלתות דראויות לנעול כמאן דנעלי דמיין [וכן כתב הראב"ן] ואז לא יהי' רבים בוקעים. ועל כרחך טעמא דר' יוחנן דלא מהני ראויות לנעול בהכשר רשות הרבים. דכיון דעכשיו רשות הרבים ממש לא מהני מה דראוי לנעול לשוי' רשות היחיד לבטל רשות שהוא עכשיו. ודוקא בהיתר כרמלית רשות דרבנן ומדאורייתא לא הוי עכשיו שום רשות [עיין רש"י שבת בשמעתתא דכוורת] מהני מה דראוי כאלו הי' ודו"ק: ב) ובתוספות (דף כ"ב.) דיבור המתחיל והאמר דאם איתא דלא אתי רבים ומבטלי מחיצתא. כיון שהי' לירושלים צורת הפתח לא הי' לרבים דבקעי לבטל המחיצה. הרי דרבים לא מבטלי צורת הפתח לרבנן. והנה מכאן מוכח להדיא שהדלתות מועילות בלא צורת הפתח. ושפיר מקשה הש"ס מדר' יוחנן אבל אם יש צורת הפתח גם כן שפיר נימא דרבים לא מבטלי צורת הפתח והוי רשות היחיד מן התורה ובטל מתורת רשות הרבים דאורייתא, ושוב יועיל דלתות ראויות לנעול. אבל ר' יוחנן דכר' יהודה סבירא לי' דאתי רבים ומבטלי מחיצתא צורת הפתח על כן חייבין עליו משום רשות הרבים, אלא ודאי דלתות בלא צורת הפתח מועילות. וכן מסתימת הש"ס וכל הפוסקים שלא הזכירו בדלתות צורת הפתח כלל: ג) ועל דבר מה שרצה כבוד תורתו לומר דדלתות אפילו אינו ראויות לנעול. על כל פנים לא גריעי מצורת הפתח וכי בעינן ראויות לנעול דוקא לשמואל. דלא מהני צורת הפתח. וכן ברשות הרבים עצמה לדעת הרמב"ם דמהני דלתות אפילו אינן ננעלות. בזה בעינן ראויות לנעול. אבל לדידן דלית לן רשות הרבים ומהני צורת הפתח הוא הדין דמהני דלתות שאינן ראויות לנעול. ותדע דהא לר' ענן מועיל אינן ראויות לנעול יותר מצורת הפתח. ומהכ"ת שנפלוג מחלוקתם. אין זה ראי'. חדא דהא דטמינון בעפר יש לומר דחשיב לר' ענן ראוי הואיל ואפשר לפנות העפר. ועוד דיש לומר ודאי דלתות עדיפא מצורת הפתח. מיהו לדידן שאינו ראויים לנעול לא חשיבי דלתות כלל ממילא לא מהני כנ"ל. ולר' ענן דחשיבי דלתות שוב עדיפי מצורת הפתח. ואין בזה הכרע כלל: ד) עוד כתב כבוד תורתו וז"ל ראי' לזה מרמב"ן במלחמות פרק עושין פסין שכתב לרשות הרבים דלתות נעולות. ולמבואות המפולשות צורת הפתח או דלתות. ולא הזכיר כלל שיהי' על כל פנים ראויות לנעול. ונעולות ודאי אין צריך והי' לו להזכיר ראוי לנעול גם במקום שסגי בצורת הפתח למה הזכיר כלל דלת פשיטא דעדיף מצורת הפתח. רק בא לאשמעינן דבמקומות הללו שסגי בצורת הפתח סגי בדלתות אף שאינן ראויות לנעול כלל שיהי' שם מחיצה עליהן דהוי כמו צורת הפתח על כל פנים. וזה ראי' ברורה עד כאן לשונו: ה) ודברים אלו הם אחיזת עינים. כי לא העתיק כל דברי הרמב"ן שהרמב"ן שם לא להורות דיני הכשר רשות הרבים ומבואות בא. רק להוכיח דקיימא לן כרבנן דלא סגי בב' מחיצות מן התורה. וכתב וכל מה שאנו מחמירין להצריך לרשות הרבים דלתות נעולות ולמבואות המפולשין צורת הפתח או דלת כולה אליבא דרבנן עד כאן לשונו. וכוונתו פשוטה במה שכתב צורת הפתח או דלת היינו צורת הפתח אליבא דרב. ודלת אליבא דשמואל (כי לא איפסק הילכתא בגמרא, גם בפוסקים מחלוקת. הרשב"א פסק כשמואל] ואין קו' כלל למה לא ביאר שיהי' ראוי לנעול. כי לא בא לבאר דין הכשר המבואות. גם מה שהקשה פשיטא אינו כלום כי הדלת אליבא דשמואל. וזה פשוט אף למתחילים: ו) גם מה שהביא מרוקח שכתב מבואות המפולשין לרשות הרבים עושה צורת הפתח מכאן וכו' ולכל היותר דלת ורשות הרבים ט"ז אמה דלת מכאן ודלת מכאן הראויות לנעול. משמע באופן שסגי בצורת הפתח ולכל היותר דלת אין צריך ראוי לנעול כי לא הזכיר כלל עד כאן לשונו. ראי' זאת ראוי לדבר בה. אבל אינה ראי' גם כן שהרי כתב "ולכל היותר" דלת. משמע דאפילו תימא דלא סגי בצורת הפתח סגי בדלת. דאפילו תחמיר כשמואל. ואם כן על כרחך כוונתו ראוי' לנעול שכך מסקנת הגמרא: ז) ועיקר הספק אם דלתות שאינם ראויים לנעול יועילו על כל פנים כמו צורת הפתח גם כן מוכח מתי' התוס' (דף ו':) הנ"ל דהיתר דלתות ברשות הרבים לא שייך בפלוגתא דר' יהודה ורבנן אם אתי רבים ומבטלי מחיצתא. דאפילו לרבנן דלא מבטלי לא יועיל דלתות. ומקשה מדר' יוחנן דאמר ירושלים אלמלא כו' גם אליבא דרבנן. (ובדף כ"ב.) כתבו דצורת הפתח לא מבטלי רבים לרבנן. ואיך יבטלו הדלתות. הא אמרת דלתות אפילו אינם ראויים לנעול כמו צורת הפתח. אלא ודאי אינם ראויים לנעול אינו כלום רק בראוי משום דכמאן דנעול דמי. ולא יועיל מה שראוי לבטל מה שהוא רשות הרבים ח) ועל מה שרצה כ"ת להתיר על ידי כריכת חבל סביבות הקנה על ידי שיוכל לפשטו להיות צורת הפתח מחוסר קריבה לאו כמחוסר מעשה. דברים אלו אינם כלום. כי זה בנין ועשיית מחיצה מחדש. ודברים אלו רק בדלתות הסובבים על צירים. דמותר לפותחם ולנועלם בשבת. והוי מחוסר קריבה בעלמא. מה שאין כן בזה. והוא פשוט שלא ניתן לכתוב מרוב פשיטותו: ט) אך אשר התרתי בדלתות הראויות לנעול אף שהממשלה יר"ה לא תניח לנעול העיר לבטל רשות הרבים. מכל מקום חשיב ראוי לנעול מכמה טעמים. הא' שיכול לנועלם על שעה מועטת שלא תקפיד הממשלה ובכל שעה חשיב ראוי לאותו שעה. הב' שהמדינה שייך להממשלה ומה שראוי אצל הממשלה חשיב ראוי. כי אינו מצוה שתהי' צריך דוקא ראוי אצל ישראלים. הג' כי יש לדמותו להא דעשה אשירה סולם. ומבעיא להש"ס דפצחא הוא וארי' רבים