אבני נזר אורח חיים רפ

ו) ולענין מה שאינו ראוי מחמת הממשלה אמרתי דיש להתיר מחמת ג' טעמים והוכחה. טעם א' דמה שהנכרים לא ינוחו לנעול חשיב כמו ארי' רביע עלה. דפשיטא להש"ס ריש פרק חלון (דף ע"ח:) דלא מבטל מתורת פתח. והוא הדין דאינו מבטל תורת דלתות. טעם ב' דראוי אצל הממשלה. ובודאי חצירו של נכרי ניתרת גם כן בדלתות ראויות לנעול. וכן מסתבר. דאינו מצוה שיהי' צריך דוקא ראוי אצל ישראל. טעם ג' דעל כל פנים ראוי לנעול על שעה קטנה. ובאותה שעה חשיב על כל פנים רשות היחיד. ממילא אף כשפתוח חשיב ראוי על שעה קטנה. וכל שעה ושעה מותרת משום זה. והוכחה שהרי לדעת הפוסקים דבעי היכר ציר. והרא"ש מכללם שהוא בעצמו תיקן העירובין בצורת הפתח כמבואר בתשובותיו וצוה להרוג את המוחה מדין זקן ממרא. והא טעם היכר ציר משום שיהי' ראוי לדלתות כמו שפרש"י. והרי דלתות שאינם ראויים לנעול אינו כלום. ובודאי גם בזמן הרא"ש לא היתה הממשלה מנחת לנעול הדלתות בלילה. ועוד דלא לשתמיט אחד מן הפוסקים המצריכין היכר ציר לומר דבמקום שלא נוכל לנעול דלתות מחמת הממשלה לא יועיל צורת הפתח. ואף הפוסקים דלא בעי היכר ציר. מכל מקום הא מצריכין על כל פנים שיהי' חזקה להעמיד דלתות של קשין כמבואר בגמרא ובחי' רשב"א עירובין כתיבת יד דהיינו גם כן משום דבעינן ראוי לדלתות. אם כן איך מועיל צורת הפתח בזמן הזה. אלא ודאי חשיב ראוי לנעול. ועוד דכיון שעושין כעין פסי ביראות דיצאנו ידי דאורייתא. הבא להחמיר בדרבנן דלא חשיב ראוי לנעול עליו הראי' כדתנן במסכת ידים. וכהאי גוונא כתב הרב מלאדי בתשו' בענין קנים של צורת הפתח שאין נוגעין בכתלים: ז) בדבר מה שהוקשה לכת"ר מהא דמחצלת הפרוסה נגלל נאסר אף דראוי לפורסן. זה תשובתי דראוי לנעול אינו מועיל רק בדלתות עם צירים דאין בפתיחתן ונעילתם משום בנין וסתירה כמבואר בסימן שט"ו ובסימן תרכ"ו דחשיב שהבנין נעשה מאתמול על כן מחוסר נעילה כמו מחוסר קריבה שבת (דף ק"ד:) דלא חשיב מחוסר מעשה לגבי כתיבה יעוין שם. אבל במחצלת דמפורש בש"ס דאסור לפורסה בשבת. אם כן הוי מחוסר בנין. דודאי הוה מחוסר מעשה, וזה טעם התוספתא דעירובין פרק ז' במעשה גינסר דהתם שמפורש שם שאסור לסתום בשבת. והיינו משום דסתם קרפיפות אין בדלתותיהן צירים כדאיתא בעירובין (דף ק"א.) על כן אין היתר רק כל זמן שסתום: דברי הדוש"ת הק' אברהם. סימן רעז. ב"ה יום ב' תבא תרח"ם לפ"ק. תחל שנה וברכותיה לכבוד ידי"נ הרב הגאון הגדול המפורסם נ"י עה"י פה"ח פה"ד כקש"ת מו"ה שניאור זלמן שליט"א אב"ד ור"מ דק"ק לובלין יע"א: א) בבוא ניה"ק שנית מקארסלבאד לא הי' מכתבו ראשון בידי. כי נשכח ביד א' שנסע מפה וכעת השגתיו ואשיבהו כחפצו מ"ש כבוד תורתו הרמה שאין פי' זה מוכרח כן כתב בתוספתא שאסור לנעול. שהעיקר בא לומר דמחיצה הנעשה בשבת שמה מחיצה. דהוה אמינא אפילו אין איסור כלל. מכל מקום כיון שבתחילת שבת לא הי' שם מחיצה לא מהני כמו ביבשו מים בשבת. ואגב אורחי' קמשמע לן רבותא טפי דאפילו נעשה באיסור שמה מחיצה עד כאן דבריו ואמת אמר. אך זה אלו אני הייתי רוצה להביא ראי' מהתוספתא. אך הלא ראייתי מפי תקרה יורד וסותם דמהני ביותר מעשרים. אף דלא הוי היכר כלל. והם באו להביא ראי' מתוספתא דבעי היכר. ודי אם אין ראי' מתוספתא והגר"א פי' להדיא דאסור לנעול יעוין שם: ב) ומ"ש כתה"ר עוד דאם כן עוד יהי' תלוי בפלוגתא דאמוראי בעירובין (דף ע"ח:) אם האיסור מבטל תורת פתח. תמהני. דעיקר חילוק שלי כיון דאסור לנעול ע"כ דחשיב בונה מחדש. ועכשיו אין כאן מחיצה. בשלמא כשהנעילה אין בנין מחוסר קריבה לאו כמחוסר מעשה דמי. אבל לא כשצריך לבנות מחדש. ומה שאינו ראוי מכח האיסור כתבתי לסניף בעלמא: ג) בענין טעם דמהני ראוי לנעול. הראב"ן בספרו כתב להדיא בזה הלשון כיון דראוי לנעול כמאן דנעולי דמיין. והוא כעין סברת הש"ס כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת. ושפיר הבאתי הדמיון מתשו' הרשב"א בראוי לגרירה: ד) מה שכתב כבוד תורתו עוד מירושלמי פרק קמא דעירובין דאיתא התם תני רשות הרבים פתחים פתוחים לרשות הרבים נפתחים נעשה מקומם רשות הרבים. לא ידענא מה קאמר. דאף אם נאמר דבעינן היכר מי ניחא, בשלמא התוספתא כשהם סגורים לקרפיפות אין היכר ברשות הרבים. אבל כשהן נפתחים הרי יש היכר. ועל כרחך דברייתא זו כמאן דאמר בעי' נעילה ממש [ואפשר דבית שמאי הוא] וכן כתב הפ"מ: ידידו הדוש"ת באהבה רבה ועצומה הק' אברהם. סימן רעח. ב"ה יום ב' פינחס בונה ירושלים לפ"ק. שלום לכבוד הרב המאוה"ג חו"ב שה"י מו"ה צבי ארי' שליט"א האבד"ק לאסק. יקרתו הגיעני. ובאמת קשה עלי להשיב לכל אחד בשאלה הנוגעת לכל המדינה. ואם כן אין לדבר סוף. אך לאשר ביקשני מאוד בהיותי בקאליש אשיבהו אך בקצרה. א) אשר מסופק כת"ר אם דלתות מועיל בלא צורת הפתח. והביא בשם ס' פנים מאירות דמהני אך כתב שבספר פינות הבית מסופק בזה במשמעות חלוש מאוד מכמה טעמים. אשר אינו כדאי להשיב עליו. הנה מעודי הדבר פשוט בעיני דמהני בלא צורת הפתח [ובספר פתח הבית כתב בעצמו שלשון הש"ס משמע דלתות מהני בלא צורת הפתח וראי' מדברי התוספות שם בסוגיא (דף ו':) שהקשו על מה שמקשה הש"ס לחנניה דלא בעי ננעלת מדר' יוחנן דחמר ירושלים