אבני נזר אורח חיים רעח

להתיר על ידי דלתות שאין נעולות ושאלתו הי' אי חשיב ראוי לנעול או אינו ראוי מחמת הממשלה. הב' אם יש להחמיר מחמת יש פוסקים דגם בזמן הזה יש רשות הרבים והאריך בפלפול. ואני השבתי לו דזה פשוט בעיני דמקרי ראוי לנעול. אבל בדבר רשות הרבים הארכתי בפלפול ומסקנת דברי הי' דלשיטת התוספות לא מהני דלתות שאין נעולות ברשות הרבים. ולשיטת הרמב"ם מהני מדאורייתא, ויש להתיר משום ספק ספיקא בדאורייתא וספק א' בדרבנן. כהא דפסחים (דף ט') בדר' אושעיא: ב) וגיסי נ"י המציא עוד תקנה לעשות אצל הבתים אמה בכל צד שיהי' שרי מן התורה כמו פסי ביראות. ואני השבתי לו על זה שדי בד' טפחים מכל צד. והוכחתי הי' מרמב"ם פרק י"ז מהלכות שבת הלכה ל"ג. ועוד מירושלמי ריש עושין פסין. ומדברי התוספות פרק קמא דסוכה גבי דיומדי סוכה טפח. ובכעין פסי ביראות. ומשמע בתוספות (דף כ"ב) דאפי' ביותר מי"ג הוי רשות היחיד מן התורה. וכן תפס בתשו' בית אפרים בפשיטות מדברי תוס' הנ"ל: ג) האומנם כי לדעתי אין ראי' מהתוספות הנ"ל כמו שהארכתי בתשו' שם. אך הואיל בלאו הכי יש להתיר מטעם ספק ספיקא הנ"ל וגם ברמב"ם משמע דאפילו ביותר מי"ג ושליש הוי רשות היחיד מן התורה, וטוב גם כן דיומדין של ד' טפחים שיהי' היתר גם כן לפי פשטות דברי התוספות ותשו' בית אפרים הנ"ל: ד) ואחר זה כתב אלי כי יש מגמגמים ואומרים דאפשר דלא חשיב ראוי מחמת הממשלה. והשבתי לו דאין שום חילוק בין ביד היהודים לנועלו או ביד הממשלה דאטו זה מצוה לעשות רשות היחיד שיצטרך ראוי ביד ישראל. ואטו חצר נכרי לא יחשב רשות היחיד אלא אם כן דלתות נעולות בלילה. ועוד שהרי הרא"ש והטור והאור זרוע פסקו דבעינן שיהי' היכר ציר בצורת הפתח ופרש"י דראוי לדלתות בעינן. ובודאי פי' ראוי לדלתות שיהי' ראוי לנעול שאם אין ראוין לנעול אינם כלום. ובודאי שגם בימיהם לא היתה הממשלה מנחת לנעול הדלתות בלילה. ואם כן נצטרך לומר דבמקום פוסקים הנ"ל לא הי' להם עירובין ובתשב"ץ כתב דהיו מתירין על ידי היכר ציר. ולא לישתמיט א' מהם לכתוב דין זה דבמקום שאין הממשלה מנחת לנעול הדלתות פסולים הצורת הפתח. ואף להפוסקים דלא בעי היכר ציר על כל פנים בעי שיהי' הקנים חזקים להעמיד בהם דלת של קשין. ובחי' רשב"א עירובין כת"י שתחת ידי מפורש שגם זה משום דראוי לדלתות בעינן אלא דאפילו בלא היכר צור ס"ל דשרי דראוי לעשות היכר ציר. ואם כן בזמן הזה יפסול. א"ו חשיב ראוי הואיל ואין מחוסר מעשה בגופו. וגם שביד הממשלה לנעול. עתה רו"מ כותב בשם חתם סופר דלא חשיב ראוי מחמת הממשלה אני עומד בסברתי כנ"ל. גם אפשר לחלק בין נידון החתם סופר בראוי לצורת הפתח בין נידון דידן. ולדעתי הדבר ברור דחשיב ראוי לנעול: ה) ומ"ש רום מעלתו דאינו חשיב ראוי מחמת איסור עשיית מחיצה בשבת. תמהני דכיון שקבוע ברחוב בצירים מה איסור עשיית מחיצה יש בזה. ובלמדי מסכת עירובין חשבתי תחילה לפרש הא דהני מגופות הוי פרש"י סגורות במקצת דהיינו שלא יהי' איסור לנועלם, אף אם לא יהי' ניתר בלא נעולה. וכן מוכח בתשו' הרשב"א שהביא הבית יוסף אורח חיים סימן ל"ב דלא חשיב ראוי לבילה אלא אם כן שאף אם נאמר בילה מעכבת יהי' ראוי לבילה. והכא נמי אם אינם סגורים כלל אם נאמר דלא חשיב רשות היחיד יהי' הסגירה מחיצה העשוי' להתיר ואסור. רק הסגורות במקצת הרי הסגירה לגמרי מוסיף על מחיצה עראי דמותר אפילו להתיר כמבואר ברמ"א סימן שט"ו סוף סעי' א'. אבל תיכף דחיתיו כיון דקבוע בצירים אין בו משום בנין וסתירה כלל והוא פשוט בכל הפוסקים: דברי הדוש"ת הק' אברהם. סימן ערה: ב"ה ג' שמות רנת לפ"ק. שוכ"ט לכבוד הרב הגדול המפורסם חו"ב כש"ת מו"ה רפאל נ"י הכהן אבד"ק זוואלין: א) דבר הדלתות ראויות לנעול אשר התירו קצת חכמי הדור. באמת שגם אני הייתי מן המתירין: ב) אשר הוסיף כ"ת המצאה שיהי' רצועות בתוך ארגז. ועל ידי שיתפשטו ויקשרו בעבר השני וביניהם פחות משלשה יהי' מחיצה. ויפתחו ויסגרו על ידי צירים. אינו נראה לי להתיר בכמו זה כי היתר דלתות הראויות לנעול. משום דמחוסר קריבה לאו כמחוסר מעשה דמי. ובנידון דידן שנעשה מחיצה על ידי לבוד ועכשיו אין כאן שום מחיצה. לא שייך זה ג) ועוד דלסגור בשבת אין להתיר בזה ואם יהי' צריך להתיר נראה שאסור. ועיין פרי מגדים באשל סק"ח. מה שאין כן בגגין צריך לקשר הרצועות קצת יעוין שם. ואם כן אינו ראוי מחמת איסור שבת ד) ואף למתירין סימן שע"ב סעיף ט"ו בעשית אילן פתח. משום דראוי בין השמשות ושבת הואיל והותרה הותרה. אבל בנידון דידן מחיצות הוא. ולא אמרינן בי' הואיל כמו ביבשה מים בשבת וכמו מבוי שנטלו לחיו בשבת: ה) ועוד דכיון דאסור בשבת. אם כן לאו קריבה בלבד הוא. רק עשיית מחיצה. ולא הוי מחוסר קריבה לבד ואעתיק לו מה שכתבתי בענין זה [הובא לעיל סימן ער"ב אות י' דיבור המתחיל ועל דבר הרה"ג ממעזריטש כו' עד התוספתא מיושב בכמה פנים יעוין שם] כמה שנים בעת התרתי הדלתות ומשם יתבררו לו דבריי: ידידו דו"ש מצפה שמן השמים ירחמו על שארית ישראל בכל ענינים. ויוכלו לעשות עירובין טובים הק' אברהם.